מיסטריום

"מחקרים מוכיחים, שאנשים נוטים להאמין למשפטים הפותחים בשתי מלים אלו" (- אורי הולצמן) בחברה המערבית, המדע נחשב כיום למקור הסמכות העליון בכל הקשור להכרת המציאות. מדענים, אוניברסיטאות, דוקטורים, פרופסורים, אקדמאים – כל אלה זוכים ליוקרה שפעם היתה נחלתם של קוסמים, מעלים באוב, או אנשי דת. לא לחינם רבים מדברים היום על "כנסיית השכל", הסוגדת למדע, ומתייחסת לנציגיו כאל סוג של כוהנים. אכן, אין לזלזל בחשיבותו העצומה של המחקר המדעי, ובתרומתו הגדולה להתקדמות הידע האנושי. אמנם לגבי תרומתו לשיפור החיים בעולמנו,...

אחד הטיעונים המועלים באופן קבוע נגד אנשים דתיים, הוא הטיעון מהמחלוקת. לפי טיעון זה, קיומן של דתות כה רבות, שכל אחת עומדת בסתירה לאחרות, וכל אחת טוענת שרק היא הדת האמיתית – מוביל למסקנה, שאין הצדקה להאמין באף דת שהיא, ואולי גם לא באל בכלל. "אה באמת, היהדות היא הדת האמיתית היחידה?", שואל הספקן בלגלוג גלוי; "מעניין, גם הנוצרי, המוסלמי, ההינדואי, הבודהיסטי, הטאואיסטי והפגאני טוענים אותו דבר לגבי הדתות שלהם!" לפעמים נוצר הרושם, כאילו עצם ההצבעה על המגוון הגדול של הדתות השונות, די בו כדי להפריך את כו...

אחת השאלות כבדות המשקל ביותר, שאמורות להעסיק את היהודי המאמין, היא השאלה: אלו דברים הם בעלי ערך בעיני ה'? כמובן, שקיום התורה והמצוות הוא בעל ערך עליון. אולם מה לגבי שאר ענייני העולם הזה? האם לעולם החול יש ערך משל עצמו – או שכל מטרתו היא לשמש כבסיס לקיום התורה והמצוות, שהיא המטרה הבלעדית לשמה נברא העולם? שאלה זו קשורה קודם כל לתחום העשייה האנושית. את מעשי בני האדם אפשר לחלק לכמה סוגים: א. מצוות שבין אדם למקום. ב. מצוות שבין אדם לחברו. ג. מידות טובות. ד. מעשים אנושיים ראויים. ה. מעשים מגונים ועבי...

בדיונים תיאולוגיים, עולה לפעמים השאלה: גם אם יש אלוקים, מי אמר שהוא טוב? מה אם הוא מרושע, או מטורף חלילה? יש כאלה הטוענים, באופן מינורי יותר, שהאופן בו האל מנהיג את העולם הוא בלתי מוסרי, או שמעבירים ביקורת על פעולות או מצוות אלוקיות מסוימות. האם יתכן שהאל הוא אכן בלתי מוסרי? הגישה הסוברת שהאל הוא מרושע, נקראת מלתאיזם (maltheism), והיא פופולארית אצל אנשים מסוימים, הרואים את עצמם כמוסריים יותר מהאל; אבל למעשה אין כמעט אף הוגה רציני שתומך בה. הסיבה לכך היא, שגישה זו היא אבסורדית. אילו האל הוא מרוש...

מדע וקסם. טכנולוגיה וכישוף. שני הכוחות הללו מתוארים פעמים רבות, כשרויים במאבק אחד מול השני. כך למשל בסרט המצויר "מעוף הדרקונים", בו הקסם שבעולם הולך ודועך עקב התפשטות המדע; בטרילוגיית חרב האופל, המתארת מלחמה בין חברה המושתתת על כישוף לזו המיוסדת על טכנולוגיה מתקדמת; ובסדרה "אבירי האור הקסום", בה מתחיל עידן הקסם עם קריסתה הבלתי מוסברת של הטכנולוגיה. וכך בעוד מקומות רבים. למעשה, קשה להגדיר את הגבול בין מדע לקסם. ידועים דבריו של ארתור סי. קלארק, לפיהם כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק, תיראה ככישוף בעיני ...

ג'ון קרמר, "ג'יגסו" באחד המאמרים הקודמים כתבתי על תפקידם של הסלאשרים כמחנכים. אולם פרדי, ג'ייסון, מייקל וחבריהם ממלאים תפקיד זה ללא כל כוונה מצידם; מבחינתם, הרג לשמו הוא המטרה, והבמאי הוא המעניק לסרט את המימד החינוכי שלו. לעומת זאת ישנו אדם אחד, שהגדיר את עצמו במפורש כמחנך ומדריך, והוא פועל לשם כך באופן מטריד ביותר – אך גם יעיל ביותר. קבלו את ג'ון קרמר, הידוע בכינויו ג'יגסו (Jigsaw – מסורית בלעז), גיבור סדרת הסרטים "המסור" (Saw). לסרטי המסור נחשפתי לגמרי במקרה (זאת אומרת, ביד ההשגחה), כשרציתי ל...

היום זה באופנה להיות ספקן. המאמין התמים מוצג כטיפוס ילדותי ונלעג, ואילו דמות המופת היא זו של הספקן, הסקפטי, הביקורתי, מערער המוסכמות. הדעה הרווחת היא, שספקנות היא בעלת בריתו של האתאיזם; שחשיבה ספקנית מובילה לכפירה בקיום האל, או לפחות לעזיבת הדת והמסורת. אני רוצה להטיל ספק בדעה זו, ולטעון שהאמת שונה לחלוטין. ספקנות יכולה להיות דווקא בעלת בריתה של האמונה הדתית. הכל תלוי בכיוון אליו לוקחים אותה. בואו נחזור לספקן השיטתי הראשון בפילוסופיה המודרנית, הלוא הוא דקרט. בניסיון לברר מה ניתן לדעת בוודאות מו...

אין פלא שהכפירה והחילון החלו להתפשט בעולם דווקא בעידן המודרני. הסיבה לכך לדעתי אינה קשורה לתגליות מדעיות כאלה ואחרות, אלא לשינוי בסביבה בה חי האדם: מי שמוקף ועטוף בשכבות של בטון, מלט, ברזל, ניילון ופלסטיק, שהאופק שלו מוסתר ע"י ארובות עשנות וגורדי שחקים, ושהשמיים שלו נראים בקושי מבעד לחוטי החשמל ולערפיח – לא מפתיע שהוא מתנתק מחוויית הנוכחות האלוקית בבריאה. האדם נפגש עם אלוקים לראשונה דרך הטבע. העצים, האבנים, המים הזורמים, השמים המכוכבים, שירת הציפורים, חיות הבר – כל אלה שרים את שירת הבריאה ומספר...

בכמה מאמרים שהופיעו כאן בעבר, עסקתי בטיעונים בעד קיומו של האל. אחת הטענות הנפוצות בתגובה לטיעונים מעין אלו היא, שככל שההוכחות חזקות יותר – כך הטענות שהן מצליחות להוכיח, דלילות יותר. למשל, הוכחות על קיומו של האל בתור הסיבה הראשונה, מוכיחות לא יותר מאשר כוח כלשהו שהוא הסיבה הראשונה לקיומה של המציאות. הן לא אומרות כמעט כלום על תכונותיו של אותו כוח, לא מוכיחות שהוא בעל אותן תכונות שמקובל לייחס לאלוקים (כמו היותו טוב, מצווה או משגיח), ובטח שלא מוכיחות את אמיתותה של דת מסוימת. למעשה לאלוקים אנמי מעין...

אודה על האמת, לא ברור לי כל העיסוק הזה ב"הוכחות לקיומו של האל". ממתי צריך להוכיח נושא של אמונה? הרי כל הרעיון של אמונה הוא להיות משוכנע בלי הוכחות. אילו היו הוכחות, היה זה ידע ולא אמונה. לא שיש בעיה עקרונית עם ידע בדבר קיום האל, אבל רוב המאמינים מצהירים בגלוי על כך שאמונתם באל אינה אלא – כמה מפתיע – אמונה. ואם זו אכן אמונה, אז מה פתאום לבוא אליהם בדרישה להוכיח אותה? אפשר לבקש מהם לנסות לשכנע, להסביר מה מוביל אותם לאמונה הזו, וכן הלאה. אבל ברגע שמתחילים לדבר על הוכחות, עוברים מהמישור של האמונה ל...

במאמר הקודם עסקנו בשאלת תכונותיו של אלוקים. ראינו שאם מניחים את קיומו של אלוקים כסיבה הראשונה לקיום העולם, הרי שסביר לייחס לו תכונות של תבונה ורצון (במובן כלשהו, לא בהכרח אנושי), שמגיעות עד לפרטים הקטנים של הבריאה. כל דבר שקיים בעולם, קיים כפי שהוא מכיוון שאלוקים רצה שכך יהיה. נמשיך מכאן הלאה. אם הדברים הללו נכונים, הרי שגם קיומם של בני האדם ותכונותיהם הנם כפי שהם, מכיוון שאלוקים רצה שכך יהיו. כאשר התחיל אלוקים להניע את גלגלי היקום אי שם בעבר, הוא כוונן אותם בצורה כזו, שלאחר תהליך כזה או אחר ית...

כאשר עוסקים בשאלת קיומו של אלוקים, מגיעים בד"כ לסוגיית ההוכחות. משום מה נראה שאנשים רבים, ודווקא דתיים, פיתחו רתיעה מכל ניסיון להוכיח פילוסופית את קיום האל. קיימת מעין הסכמה רווחת, לפיה לא ניתן להוכיח שהאל קיים או שאינו קיים, וממילא שיש להשאיר נושא זה בתחום האמונה בלבד. המניע הפסיכולוגי מאחורי גישה זו, קשור כנראה לחשש מפני הוכחות כושלות למיניהן, שהפרכתן תיתפס כהפרכת קיומו של האל. בניגוד לימי הביניים, הפילוסופיה המודרנית ביקורתית וספקנית הרבה יותר, וגם מודעת למגבלות השכל האנושי והיכולת להוכיח טע...

.לעתים רחוקות אני נתקל בסיפור שגורם לי להזיל דמעות ממש. אחד הסיפורים שעשו לי את זה, הוא "המשוואות הקרות", מאת טום גודווין – סיפור מדע בדיוני קצר, המופיע באנתולוגיה "מבחר הסיפורת הבדיונית" (בעריכת רוברט סילברברג), וניתן לקרוא אותו באנגלית כאן : סיפור זה מתאר נערה צעירה ותמימה, שהתגנבה בחשאי לחללית כדי לבקר את אחיה בכוכב הלכת בו הוא עובד, ולהפתיע אותו לאחר שזמן רב לא התראו. היא יודעת שהדבר אסור, אך מוכנה לשלם את הקנס אם תידרש. לחרדתה הרבה, כאשר היא אכן מתגלה בידי טייס החללית, מתברר לה שהמשקל שנוש...

תארו לכם שמחר יקום אחד מגדולי הרבנים שבדור, ויפסוק הלכה למעשה, שכל מי שמאמין שהעולם נברא בששה ימים, שהיה אדם בשם אברהם אבינו, או שמעמד הר סיני אכן התרחש – הוא כופר, מין, עובד עבודה זרה, ואין לו חלק לעולם הבא! רק מי שמבין פסוקים אלה כמשל ואלגוריה, הנו יהודי כשר בעל אמונה אמיתית, וכל אמונה אחרת היא סכלות, טפשות, הבל וכפירה. בלתי נתפס, נכון? אלא שמעשה מעין זה כבר היה ונברא, ואת השלכותיו אנו מרגישים עד ימינו. "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". כל ילד יהודי יודע לדקלם את השורה הזו, העיקר השלישי מתוך י"ג ...

במאמר הקודם ראינו את הרקע ההיסטורי למחלוקת בין המגשימים לשוללי הגשמות, ועמדנו על כך שהעיקרון לפיו "אין לו דמות הגוף ואינו לגוף" לא היה תמיד מובן מאליו. הרמב"ם למעשה חולל מהפכה בפרשנות התורה ובמחשבת היהדות, שהצליחה במידה כה רבה, עד שכיום קשה לנו לתפוס איך אפשר בכלל לראות את הדברים אחרת. מבחינה זו אנו מעין "תינוקות שנשבו". אבל חשוב לפקוח את העיניים ולהיות מודעים לאפשרויות האחרות, מסיבות שיוסברו בהמשך. אציין שהופתעתי לטובה מהכמות הגדולה של התגובות החיוביות שהגיעו למאמר הקודם, ביניהן מספר "לייקים" ...

במאמר הקודם ראינו את הבעייתיות בקביעתו של הרמב"ם, לפיה מאמיני הגשמות הם מינים וכופרים שדינם מיתה. נעבור כעת לקשיים המהותיים יותר שמעוררת עמדתו של הרמב"ם. הקושי האחד קשור לתוכן של שלילת הגשמות, והשני למתודה שמאחוריה. הבעיה המהותית עם שלילת הגשמות בנוסח הרמב"ם, היא ששלילה זו אינה נעצרת בטענה לפיה לאל אין גוף או דמות הגוף. עם זה היה אפשר להסתדר לא רע. אלא שהרמב"ם שולל מאלוקים הרבה יותר מזה; לשיטתו, כל תכונה או תואר שניתן להעלות על הדעת, אינם שייכים כלפי אלוקים, ואינם יכולים לתאר אותו. לא רק דמות א...

במאמר הקודם ראינו את השלכותיה של שלילת הגשמות הרמב"מיסטית לאורך הדורות, וכיצד זו הובילה בעקיפין לניתוקה של הדת מהמטאפיזיקה ול"מות האלוהים". זאת לאחר שראינו שגישת הרמב"ם לא היתה תמיד עמדתה הבלעדית של היהדות, ושלמעשה הרמב"ם חולל מהפכה של ממש בחשיבה הדתית של זמנו. ואחרי כל זה, השאלה המתבקשת היא: מה עושים עכשיו? (או בלשון הישיבתית: "אז מה למעיישה?") בסדר, אז ראינו שהיו דעות שונות בעבר, שיש בעיות בטיעונים של הרמב"ם, ושלגישתו היו כמה השלכות מזיקות. מה זה אומר לגבינו? האם עלינו למחוק את עיקר האמונה הש...

אחת התכונות המרכזיות המאפיינות את אלוקים היא הכוח. למעשה, מלים כמו "אל", "אלים" ו"אלוהים", הנן בעלות משמעות של כוח ועוצמה, כך שניתן להגדיר את המושג אלוהים כ"בעל הכוחות" (וכך אכן יש לכוון, על פי ההלכה, כאשר מבטאים שם זה – "תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם"). הכוח הוא העומד מאחורי יצירת היקום, והוא זה המפעיל את מערכות הטבע השונות, ומקיים את הבריאה כולה. יכולתנו לתפוס את כוחו של אלוקים היא כמובן מצומצמת ביותר, לנוכח העובדה שאנו יצורים מוגבלים, ואילו אלוקים וכוחו הינם בלתי מוגבלים (או קרוב מאד לזה...

יסוד היסודות ביהדות הוא האמונה באחדותו של אלוקים. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" – אחד באחדות מושלמת, לא שילוש כמו אצל הנוצרים, או ריבוי כמו אצל הפגאנים. אלא שאם נבחן את התיאורים והתארים השונים שיוחסו לאלוקים לאורך הדורות, נתקשה למדי לראות אותם כמתייחסים לאותה ישות, גם אם נגביל את עצמנו לתארים המופיעים במקורות יהודיים בלבד. האם הוי"ה הקנוא והנוקם של התנ"ך, הקדוש-ברוך-הוא של חז"ל, המניע-הבלתי-מונע של הרמב"ם, אור-אין-סוף של האר"י, ו"טאטע" של ברסלב – כולם אינם אלא ישות, מהות או כוח אחד? בהכרח עלי...

הראיה הידועה והנפוצה ביותר לקיומו של אלוקים, היא ככל הנראה זו הנקראת הראיה מהתכנון, או הראיה מהמורכבות. ראיה זו מסתמכת על קיומן של מערכות משוכללות ומורכבות ביקום בכלל, ובעולם החי בפרט, כדי לטעון שלא יתכן שמורכבות שכזו תיווצר במקרה. בהכרח ישנו כוח בעל תבונה ויכולת העומד מאחוריהן, וכוח זה הוא אלוקים. תחושה אינטואיטיבית זו, לפיה לא תיתכן מורכבות שכזו ללא מתכנן, משותפת לחלק גדול מבני האדם, אם לא לרובם. זה מה שהופך את הראיה מהתכנון למשכנעת במיוחד, והיא משמשת הן את פשוטי העם והן את הפילוסופים בויכוחי...

במאמר הקודם הצגנו את הראיה מהתכנון, וראינו שיש להבין אותה לא כמסקנה של טיעון לוגי, אלא כרושם ראשוני ואינטואיטיבי שמתקבל מתוך התבוננות בעולם. כל עוד אין סיבה לחשוב אחרת, או להטיל ספק באינטואיציות שלנו, רושם זה אכן מהווה ראיה לקיומו של מתכנן תבוני. לפני שנמשיך, אתייחס לכמה תגובות שהגיעו בעקבות המאמר הקודם. אחת הטענות היתה, שגוף האדם וגופותיהם של שאר בעלי החיים, רחוקים מאד מלהיות כליל השלמות. יש בהם כל מיני פגמים וחסרונות, וחלקים מסוימים נראים כאילו הורכבו באופן הפוך ממה שהיה ראוי להיות. חלקים אחר...

לכתוב על הספר והסרט "חיי פיי" (Life of Pi) זו משימה לא פשוטה. מצד אחד אני רוצה להמליץ עליהם בחום לכל מי שלא קרא\צפה עדיין, ולכן אסור לי להכניס ספוילרים, ומצד שני אני רוצה להתייחס למסר שלהם, וקצת קשה לעשות את זה בלי לחשוף את העלילה. אנסה בכל זאת ללכת על הקו הדק בין השניים, ולכתוב סקירה ממליצה על "חיי פיי", שתדבר גם למי שכבר מכיר אותו וגם למי שלא. כי מה שבטוח, הוא מכיל מסר שחבל מאד לפספס. "חיי פיי" הוא ספר מאת הסופר הקנדי יאן מרטל, שעובד לסרט בידי הבמאי אנג לי (שהוא דווקא לא אנגלי אלא טייוואני). ...

בחוגים מסוימים, בעיקר אקדמאים, קיים עיסוק רווח בנושאים כמו "מחויבות דתית בעולם מחולן" (אבי שגיא, 1996) או "‫קיום מצוות בעולם שנתרוקן ממשמעות דתית" (דני סטטמן, 1998). כביכול האדם הדתי בן זמננו ניצב בפני איזה משבר קיומי מסוג חדש, שעליו למצוא דרכים להתמודד עמו. לכשעצמי, מעולם לא הבנתי על מה כל הרעש. אלוקים הוא אותו אלוקים, הדת היא אותה דת, והמצוות הן אותן מצוות, בדיוק כפי שהיו בימי אבותינו ואבות אבותינו. למה החילון ששטף את העולם אמור להשפיע עלי, כיהודי דתי, יותר מאשר הדתות האליליות ששלטו בעולם בעב...

המאמר " מעשה בדתיים שהתייאשו מאלוקים " גרר תגובות רבות. מתברר שלא מעט אנשים הרגישו הזדהות עם העמדה הנפשית המתוארת בו, מבלי להיות שותפים לביקורת כלפיה, שהובאה שם במרומז בלבד. כיוון שכך, מן הראוי להציג ביתר הרחבה את הבעייתיות הקשה שבאותה עמדה, ולהסביר מדוע היא מהווה עיוות של היהדות מבחינה היסטורית ופילוסופית. חלק גדול מהדברים שיובאו להלן הם בעיניי פשוטים ומובנים מאליהם, ולא היה צורך להביאם, אלמלא המציאות שגרמה לאנשים מסוימים להידחק לעמדות שונות ומשונות כל כך. המאפיין המרכזי של הדת-נטולת-האלוקים, ...

משל המערה של אפלטון הוא אחד הרעיונות הפילוסופיים רבי ההשפעה ביותר בתולדות האנושות. משל זה מתאר אנשים החיים בתוך מערה, כשהם כבולים למקומם ופניהם לקיר. על הקיר הם רואים את צלליותיהם של יצורים וחפצים שונים המתנועעים מאחוריהם, ומכיוון שאינם יכולים לראות את העצמים עצמם, הם בטוחים שהצלליות הנן הדבר האמיתי ואין מציאות מעבר להן. רק מי שמצליח להשתחרר מכבליו ולצאת מהמערה, לאחר שיתרגל לאור הגדול שבחוץ, יוכל לראות את האמת לגבי טיבם של הדברים. לרוע מזלו, חבריו הכבולים במערה כנראה לא יאמינו לו, ויחשדו אותו ב...

הדתות הן ללא ספק אחת היצירות המרתקות ביותר של האנושות, אם לא המרתקת שבהן. באמרי "יצירות אנושיות", אין הכוונה לשלול כמובן את אלוהיותה של אחת מהן או יותר; אבל גם אם בבסיס הדת נמצאת התגלות אלוהית, כמו מעמד הר סיני, הרי שזו אינה אלא היסוד שעל גביו נבנים בניינים שלמים מעשה ידי אדם. פילוסופיות, מצוות, תפילות, סמלים, טקסים, מנהגים, אתיקה, פרקטיקות מיסטיות וכן הלאה, הם הדברים המעניקים לדת את הבשר והעצמות שבה, והללו הם כמובן מעשה ידי בני אדם, חכמים ובעלי השראה ככל שיהיו. ההתגלות האלוהית היא הכוכב הנוצץ ...

כשאנו רואים זבוב מעופף לכיוון התקרה, או עכברים מתרוצצים במעגל, אין זה מפליא אותנו במיוחד. לעומת זאת, אילו היינו רואים ספרים מרחפים לפתע לעבר התקרה ונצמדים אליה, או כדורי טניס שמתחילים לרקוד האחד סביב השני, היינו מופתעים בהחלט. זאת משום שככל הידוע לנו, יצורים חיים ניחנו ביכולת תנועה, אבל לעצמים דוממים אין יכולת כזו. חומר דומם אינו יכול לזוז בכוחות עצמו. שימו אבן על הרצפה, והיא תישאר לנצח באותה נקודה אם לא יזיזו אותה משם. הדבר מובן בהחלט: וכי מאין תהיה לו לחומר דומם, מת, יכולת תנועה? אבל למעשה, ח...

הדבר המתסכל ביותר בויכוחים עם אתאיסטים, הוא הניסיון לגרום להם לראות את מה שעבורך הוא מובן מאליו. באופן אבסורדי משהו, דוקא הדברים הכי מובנים מאליהם, הם הדברים שקשה ביותר לשכנע בהם את מי שמכחיש אותם; שכן הם אינם בנויים על גבי הוכחות כלשהן, אלא מהווים את התשתית לתפיסת העולם. זה כמו לנסות לשכנע עיוור בקיומם של כוכבים, או להסביר לחירש למה אנשים הרוקדים בהתלהבות לצלילי מוזיקה שהוא אינו שומע, אינם משוגעים. רוב האנשים פשוט רואים או שומעים את הדברים; ניסיון להוכיח אותם באמצעות פילוסופיה או לוגיקה, הוא כ...

אז יש אלוהים או אין אלוהים? לפני שנכנסים לדיון בשאלה הזו, רצוי להקדיש קצת מחשבה לשאלה מיהו או מהו אותו אלוהים עליו נסב הויכוח. קצת קשה לקבוע האם משהו קיים או אינו קיים, כשאין לנו הגדרה ברורה של המושג המדובר. אם נשאל אדם מן השורה מיהו אלוהים, נקבל מן הסתם תשובה לפיה אלוהים הוא בורא העולם, המנהל אותו ומשגיח עליו, יש לו דרישות מסוימות מבני האדם, והוא מעניק גמול לעושי רצונו ומעניש את העוברים עליו. תשובה זו אופיינית (בשינויים מסוימים) לרוב הדתות וגם לתיאיסטים שאינם משתייכים לדת מסוימת. אם נשים לב, ה...

מה יותר גרוע מלהיות דוקינס? להיות מישהו שמאמין לדוקינס. בויכוחים מול אתאיסטים חוזרות ונשמעות טענות מסוימות כנגד האמונה באלוהים והדת, שבמקרים רבים לקוחות מדבריהם של ליצנים כמו דוקינס ושות', והרמה הפילוסופית שלהן לא בדיוק מרקיעה שחקים. מכיוון שחלקן נראות במבט ראשון כמו טענות משכנעות ועשויות לבלבל את השומעים, מצאתי לנכון להציג כמה מהן ואת תשובותיהן בצידן. אלה כמובן רק תשובות תמציתיות לטענות ספציפיות, והרוצה להרחיב בנושאים אלה מוזמן לעיין במאמרים המופיעים כאן ו כאן . 1. חובת ההוכחה היא על מי שטוען ...

"אני א-חייזריסט. אני שולל את קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ בכל צורה שהיא, מחד-תאיים ועד תרבויות אולטרה-מתקדמות. אין בנמצא לא צורות חיים מבוססות פחמן ולא אחרות, לא בגלקסיה זו ולא בגלקסיה אחרת, ואף לא ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שחיים קיימים אך ורק על פני כדור הארץ, נקודה". לא תשמעו הרבה אנשים שמצהירים הצהרה כזו, מהסיבה הפשוטה: אין לה על מה להתבסס. היקום כל כך גדול ובלתי ידוע, שאין כל הצדקה לשלילת האפשרות שקיימים בו חיים איפשהו. לעומת זאת, את ההצהרה הבאה תוכלו לשמוע מפ...

בויכוחים בין מאמינים לאתאיסטים, הרושם שנוצר בדרך כלל הוא שהמאמינים טוענים טענה חיובית על המציאות – "יש אלוהים" – ואילו האתאיסטים טוענים טענה שלילית – "אין אלוהים", או "אין ראיה לקיומו של אלוהים", או "אנחנו לא מאמינים באלוהים". מצב כזה מעמיד את המאמין בעמדת נחיתות, משום שהוא מנסה לכאורה להוסיף לתמונת המציאות אובייקט חדש בשם "אלוהים", ולכן מוטלת עליו החובה להביא ראיות לדבריו, להגדיר מהו אותו אובייקט ומהן תכונותיו, וכן הלאה. לעומת זאת אדם שטוען טענה שלילית נמצא במצב נוח יותר, שכן אין הוא מחויב לתמ...

אחת הבעיות בדיון על קיומו של אלוקים היא שהמושג "אלוקים" הוא טעון מאד. הרבה מאד משמעויות והגדרות מיוחסות אליו, כך שכאשר אדם אומר "אני מאמין באלוקים" עלול השומע להסיק מכך שהוא מתנגד לאבולוציה ודורש ממנו להניח תפילין כל בוקר – מה שכמובן לא מחויב כלל. אותו מטען היסטורי שנכרך סביב המושג "אלוקים" מסיט לעיתים קרובות את הדיון למקומות לא רצויים, שמציגים ותוקפים אנשי קש במקום לרדת לעומקן של טענות. כך למשל, רוב המאמינים אינם סבורים שאלוקים הוא איזה זקן עם זקן לבן שיושב על ענן ומשליך ממנו ברקים או מושך בחו...

האם כדי להיות אדם מוסרי נדרשת אמונה באלוקים? לכאורה נראה שלא; למרות שסקרים שנעשו בארצות הברית מראים שאנשים נוטים להתייחס לאתאיסטים בחשדנות מרובה יותר מאשר לקבוצות אוכלוסיה אחרות, הרי שמחקרים שונים מראים שרמת הפשע בחברות אתאיסטיות אינה גבוהה יותר, ולפעמים אף נמוכה יותר, מהממוצע בחברות נוצריות. אין כל ראיה לכך שאתאיסטים נוטים לפעול בצורה בלתי מוסרית יותר מאשר מאמינים. מעשי זוועה והרג המוניים נעשו אמנם במאה ה-20 בידי מדינות אתאיסטיות כמו ברית המועצות, סין, צפון קוריאה, קמבודיה וקובה, אבל מדינות אח...

האם היהדות נכונה או לא נכונה? רבים שואלים שאלה זו. רבים טוענים שהם מנסים לברר את התשובה. אבל כפי שנראה, מדובר לא רק בשאלה שקשה לענות עליה, אלא בשאלה שלא ברור מה בעצם המשמעות שלה. האם היהדות נכנסת בכלל תחת ההגדרות של "נכון" ו"לא נכון"? כפי שתיארתי במאמר " הגמביט של הדת ", היהדות מורכבת משלושה חלקים: המיתוס, הלוגוס והאתוס. נבחן כעת כל אחד מהם באופן נפרד, ונבדוק האם שייך לטעון לגביו שהוא נכון או לא נכון, והאם ניתן לברר את אמיתות הטענה הזו. המיתוס של היהדות כולל בעיקר את סיפורי התנ"ך (כשהמושג מיתוס...

אז יש או אין אלוקים? ומה לגבי שדים, רוחות, חייזרים וכדומה? לפני שדנים בהוכחות לכאן ולכאן, יש להתייחס לשאלה בסיסית יותר: על מי מוטלת חובת ההוכחה? האם עלינו להניח שאלוקים קיים עד שיוכח אחרת, או שהוא אינו קיים עד שיוכח שהוא כן? זוהי שאלה חשובה, משום שהצד שחובת ההוכחה מוטלת עליו הוא זה שצריך לשבור את הראש ולהתאמץ כדי להביא ראיות לצדקתו, בעוד הצד השני יכול להרשות לעצמו לשבת בינתיים רגל על רגל, לשתות את הקפה שלו בנחת ולהסתפק בהדיפת טיעוני הצד השני, מבלי שיזדקק להציג טיעון כלשהו משלו. אין זה מפתיע אם ...

מעמד הר סיני היה מחזה מרשים ביותר. הר בוער באש, ענן וערפל, קולות וברקים, תרועות שופר, קולו של ה' מרעים מתוך העשן ומשמיע את עשרת הדברות. לקורא בן זמננו קשה להתעלם מהתחושה שיש כאן סוג של מופע אורקולי, עם עשן ופירוטכניקה ורמקולים, מהסוג שמאפיין קוסמי במה למיניהם. אבל כידוע, תצוגות מרשימות כאלה נועדו להסיח את דעתם של הצופים ולאפשר לקוסם לתעתע בהם באשליותיו. מדוע נזקק ה' להציג בפני בני ישראל מופע כזה? האם גם בהר סיני התחוללה אשליה כלשהי, הטעיה היסטורית מתוחכמת שהשאירה את חותמה על האנושות? להלן אציע ...

תקציר עבודה זו עוסקת בשלושה מהזרמים המרכזיים בפילוסופיה של המוסר בזמננו: הריאליזם המוסרי, תיאוריית השגיאה, ותיאוריית הצו האלוקי (תצ"א). מטרתה היא לבחון האם, ובאיזו מידה, ניתן לספק בסיס לאמונה הריאליסטית בקיומה של נורמטיביות אובייקטיבית, ובפרט של חובה אובייקטיבית. אטען שלביקורות שמעלים תומכי תיאוריית השגיאה נגד הריאליזם המוסרי, קשה לתת תגובה הולמת על בסיס ריאליזם מוסרי לא-תיאיסטי בלבד. עם זאת, אנסה להראות שניתן לפתח את תצ"א באופן כזה שיספק בסיס לחובה נורמטיבית אובייקטיבית, ושתיאוריית החובה האובי...

האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? שאלה זו, שרבים משתמשים בה כדי לקנטר דתיים, מבטאת את מה שמכונה בפילוסופיה "פרדוקס הכל-יכולת". שאלה זו מראה לכאורה, שאלוקים אינו כל-יכול, משום שאו שאינו מסוגל לברוא אבן כזו, או שאינו מסוגל להרים אותה, וכך או כך מתברר שיש משהו שהוא אינו מסוגל לעשות. אם כן, נראה שמושג הכל-יכולת הוא פרדוקסלי, ולא ניתן לייחס אותו לאלוקים. שאלה זו ידועה כבר מימי הביניים, אם כי הדוגמא של האבן אינה מוצלחת במיוחד, ובפרט לפי מה שידוע לנו כיום שמשקלה של אבן נקבע לפי השדה הגרביט...

עבודה זרה היא אחד החטאים החמורים ביותר בתורה. אבל מהי בעצם עבודה זרה? לפעמים נראה שהמושג עבר אינפלציה, ורבים משתמשים בו כדי לנגח השקפות תאולוגיות או פרקטיקות דתיות שאינן לרוחם. בשורות הבאות ננסה להציג הגדרה פשוטה לעבודה זרה, שלפיה ניתן יהיה לבחון מקרים שונים ולקבוע האם הם אכן נכנסים לגדר זה. האיסור על עבודה זרה מופיע מיד בתחילת עשרת הדברות: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי". כלומר, האיסור הוא להאמין או לסג...