מיסטריום

"מחקרים מוכיחים, שאנשים נוטים להאמין למשפטים הפותחים בשתי מלים אלו" (- אורי הולצמן) בחברה המערבית, המדע נחשב כיום למקור הסמכות העליון בכל הקשור להכרת המציאות. מדענים, אוניברסיטאות, דוקטורים, פרופסורים, אקדמאים – כל אלה זוכים ליוקרה שפעם היתה נחלתם של קוסמים, מעלים באוב, או אנשי דת. לא לחינם רבים מדברים היום על "כנסיית השכל", הסוגדת למדע, ומתייחסת לנציגיו כאל סוג של כוהנים. אכן, אין לזלזל בחשיבותו העצומה של המחקר המדעי, ובתרומתו הגדולה להתקדמות הידע האנושי. אמנם לגבי תרומתו לשיפור החיים בעולמנו,...

במאמר הקודם דברנו על האתיאיזם האפיסטמולוגי, הטוען שאין ראיות לקיום האל. ראינו שטענה זו אינה נכונה. ישנן ראיות רבות ושונות לקיומו של האל, ולא מעט אנשים חכמים ורציניים גם חושבים שהן ראיות טובות. כך שכמו הטענה האונטולוגית "אין אלוהים", גם הטענה "אין ראיות לקיום האל", מתגלה כמופרכת. אז מה כן יכול האתיאיסט לטעון? כאן אנו מגיעים לטענה האתיאיסטית מהסוג השלישי – "אני לא מאמין באל". טענה זו מכירה בכך, שייתכן תיאורטית שהאל קיים; היא גם מכירה בכך שישנן ראיות לקיומו. אלא שמי שמשמיע טענה זו, לא השתכנע מאותן...

במאמר הקודם סתרנו את העמדה האתיאיסטית האונטולוגית, לפיה "אין אלוהים", והראינו שמדובר בטענה כה חצופה ומטופשת שאף אדם רציונאלי לא יעז להשמיע ברצינות. ואכן, נראה שהאינטליגנטים יותר מבין האתיאיסטים, יתמקדו בטענה החלשה יותר, לפיה "אין ראיות לקיומו של אלוהים" – הטענה האפיסטמולוגית. על טענה זו נדבר הפעם. נניח שהאתיאיסט שלנו מקבל את המסקנה מהשלב הקודם של הדיון, ומסכים שאכן לא ניתן להוכיח את אי-קיומו של האל. עדיין, כך הוא יטען, זו אינה סיבה להאמין שהאל אכן קיים; כדי להאמין שדבר כלשהו קיים, דרושות ראיות ...

האתיאיסטים מהווים מיעוט קטן, אם כי רעשני מאד, מאוכלוסיית העולם. הם משוכנעים שהם גילו את האמת המדהימה לפיה אין אלוהים, כל הדתות שגויות, וכל מיליארדי המאמינים טועים. לא מעט ויכוחים ודיונים היו לי עם אנשים כאלה, ומכיוון שלאחרונה התחילו כמה אתיאיסטים להגיב על הבלוג שלי, מצאתי לנכון לכתוב כמה מאמרים בנושא, כדי להבהיר אחת ולתמיד מהו בדיוק האתיאיזם ומה הבעייתיות שבו. נתחיל אם כן. בשלב הראשון עלינו לשאול את עצמנו: מה זה בדיוק אתיאיזם? מה האתיאיסטים טוענים? היינו יכולים כמובן לשאול אותם, אבל לא תמיד אלה...

מכירים את התער של אוקהם? לא מדובר בפרסומת למכשירי גילוח, אלא בעיקרון פילוסופי שנעשה בו שימוש נרחב בתחומים שונים בפילוסופיה ובמדע. עיקרון זה, שנקרא כך על שם מנסחו וויליאם מאוקהם – נזיר אנגלי בן המאה ה-14 – הוא למעשה עיקרון של "חסכנות" אונטולוגית, שמטרתו לעזור בגיבוש תיאוריות על המציאות. אחד הניסוחים הנפוצים שלו הוא: אין להרבות ישויות שלא לצורך . לפי "התער", כשאנו רוצים לגבש תיאוריה על מספר הישויות השונות הקיימות ביקום (בין אם מדובר בישויות פיזיקאליות, מטאפיזיות, רוחניות, כוחות טבע וכדו') , עלינו...

אחד הטיעונים המועלים באופן קבוע נגד אנשים דתיים, הוא הטיעון מהמחלוקת. לפי טיעון זה, קיומן של דתות כה רבות, שכל אחת עומדת בסתירה לאחרות, וכל אחת טוענת שרק היא הדת האמיתית – מוביל למסקנה, שאין הצדקה להאמין באף דת שהיא, ואולי גם לא באל בכלל. "אה באמת, היהדות היא הדת האמיתית היחידה?", שואל הספקן בלגלוג גלוי; "מעניין, גם הנוצרי, המוסלמי, ההינדואי, הבודהיסטי, הטאואיסטי והפגאני טוענים אותו דבר לגבי הדתות שלהם!" לפעמים נוצר הרושם, כאילו עצם ההצבעה על המגוון הגדול של הדתות השונות, די בו כדי להפריך את כו...

הכפירה באל אינה מהווה רק עלבון לאל; יותר מכך, היא מהווה עלבון לאנושות. האמונה הדתית אינה סתם עוד אמונה אחת, שאפשר להסתדר איתה ובלעדיה. היא אחד הכוחות היסודיים והמרכזיים ביותר שעצבו את דמותה של האנושות, מראשית ימיה ועד עכשיו. כל התרבות העולמית, בכל הדורות, עוצבה בהשפעתה של הדת. האומנות, הפוליטיקה, הפילוסופיה, המדע, חיי המשפחה והחברה – אין אף תחום אנושי שלא הושפע במידה רבה מהאמונה הדתית, ואלה בתורם שבו והשפיעו עליה בחזרה, ויצרו דיאלוג פורה שנמשך עד ימינו. גם כיום במאה ה-21, למעלה מ-80% מאוכלוסיית...

אחד הדברים האהובים על הכופרים והאתיאיסטים למיניהם, הוא להשוות בין האמונה באלוקים, לבין האמונות הדתיות של העמים הקדומים באלילים שלהם. "מה ההבדל בין אלוקים שלכם, לבין דמויות כמו זאוס או אודין?", הם שואלים (בגיחוך מתנשא, בדרך כלל). הבה נעזור להם לנסח את הטיעון בצורה מסודרת. הטיעון שלהם למעשה מניח את ההנחות הבאות: א. בעבר, האמינה האנושות בכל מיני אלילים. ב. אותם אלילים לא היו ולא נבראו, ואינם אלא ישויות דמיוניות. ולכן המסקנה היא: ג. גם אלוקים, שבני האדם מאמינים בו כיום, אינו אלא ישות דמיונית. כבר ב...

אין לי בעיה עם אנשים שמאמינים בפיות. כמו שכבר כתבתי בעבר, זה מה שיפה בכוחה של האמונה – שאפשר להאמין במה שרוצים, גם בלי הוכחות. גם אני מאמין שהן קיימות במובן מסוים, כמו כל יצורי הפנטזיה, בעולם האידיאות. הבעיה היא כשאנשים שלא מאמינים בפיות, משווים את האמונה באל לאמונה בפיות, כמו שעושים אתיאיסטים רבים. וזו כמובן שטות גמורה. אתיאיסטים רבים אוהבים להשוות בין האמונה באל, לבין האמונה בדברים כמו פיות. לטענתם, שתי האמונות הללו חסרות ביסוס באותה מידה. נכון שאי אפשר להוכיח שהאל לא קיים, אבל באותה מידה אי ...

אתיאיסטים רבים נוהגים לטעון שאתיאיזם אינו אלא המסקנה המתבקשת מחשיבה רציונאלית, לוגית והגיונית. זו לא "אמונה" ובטח לא "דת", אלא פשוט היגיון בריא, ללא דעות קדומות או מגמתיות, האופייניות כל כך לדתיים כמובן. אבל יותר משגישה כזו מבטאת את האמת, היא מבטאת חוסר מודעות עצמי להנחות היסוד המצויות בבסיס האתיאיזם, בדיוק כפי שהן מצויות בבסיסה של כל דעה אחרת. כל חשיבה הגיונית מבוססת על הנחות יסוד שאינן מוכחות, ואפשר רק להשתכנע שהן נראות סבירות ואינטואיטיביות. במאמר הבא נראה את הנחות היסוד העיקריות של האתיאיזם...

במאמר הקודם דברנו על הקמצנות האונטולוגית הנמצאת בבסיסו של האתיאיזם, לפיה אין להכניס לתמונת המציאות שום דבר שאינו הכרחי לגמרי. כאן מתבקשת השאלה, איך קובעים בדיוק אלו דברים הינם הכרחיים מספיק כדי להיכלל בתמונת המציאות. זה מביא אותנו לעמוד היסוד השני של האתיאיזם – ספקנות מדעית. בניגוד לספקנות פילוסופית, המציבה בסימן שאלה את עצם האפשרות לדעת משהו, ספקנות מדעית הינה מתודה המשמשת להשגת ידע מדעי על העולם. היא אינה מפקפקת אוטומטית בכל דבר, אלא מניחה הנחות מסוימות, ומקבלת את המסקנות שהן מובילות אליהן. ה...

ביהדות, כמו בכל דרך חיים, צריך לשמור על איזון נכון. וכדי לעשות זאת, צריך להיות מודעים לשוליים ולקצוות, ולשים לב למגמות המושכות אליהם. אם נתבונן על היהדות במבט היסטורי, נוכל להבחין בשני זרמים כבדי משקל המנסים להשפיע עליה ולהטות אותה, כל אחד בכיוון שלו. גם אם אותם זרמים מצויים לכשעצמם בגבולותיה של היהדות הלגיטימית, הרי שההנחות שבבסיסן עלולות בקלות להטות אותה מהדרך, ולהביא לפריצת גבולות שסופה הרס. שני הזרמים הללו הם הרציונאליזם (או הרמב"מיזם) מחד, והקבלה (או המיסטיקה) מאידך. אין להכחיש את הברכה שה...

במאמרים רבים כתבתי על נושאים הנמצאים במרכז הויכוח בין מאמינים לאתאיסטים. במאמר הבא אחרוג ממנהגי, ובמקום לתת עצות למאמינים כיצד לנהל ויכוחים מעין אלה – אתן כמה עצות טובות לאתאיסטים דווקא. אני בספק אם הם יאמצו אותן, אבל אילו יעשו זאת, זה יהפוך את הדיונים איתם לענייניים ומוצלחים יותר מכפי שהם בדרך כלל. ואלו העצות שאני מציע לאתאיסטים (את חלקן, אגב, אפשר להתאים בשינויים קלים גם למאמינים – אז כדאי שגם הם יקראו בתשומת לב!). במהלך הדברים פזורים קישורים שונים שנועדו למי שרוצה להרחיב בנושאים. 1. אל תתנשא...

הדתות הן ללא ספק אחת היצירות המרתקות ביותר של האנושות, אם לא המרתקת שבהן. באמרי "יצירות אנושיות", אין הכוונה לשלול כמובן את אלוהיותה של אחת מהן או יותר; אבל גם אם בבסיס הדת נמצאת התגלות אלוהית, כמו מעמד הר סיני, הרי שזו אינה אלא היסוד שעל גביו נבנים בניינים שלמים מעשה ידי אדם. פילוסופיות, מצוות, תפילות, סמלים, טקסים, מנהגים, אתיקה, פרקטיקות מיסטיות וכן הלאה, הם הדברים המעניקים לדת את הבשר והעצמות שבה, והללו הם כמובן מעשה ידי בני אדם, חכמים ובעלי השראה ככל שיהיו. ההתגלות האלוהית היא הכוכב הנוצץ ...

במהלך כתיבתי את עבודת הדוקטורט שלי, כתבתי פרק קצר המתייחס למפלצת הספגטי המעופפת – אותה דמות קריקטורית המשמשת את האתאיסטים כדי ללעוג לדת – ומסביר מדוע הביקורת שהיא מייצגת מופרכת. המנחה שלי, ד"ר יהודה שנאל, הורה לי להשמיט את הקטע הזה, שכן לדבריו עבודת דוקטורט נועדה לקריאה בידי אנשים אינטליגנטיים, ואין בה מקום להתייחס לשטויות כמו מפלצת הספגטי. אבל מכיוון שלמרבה הצער יש לא מעט אנשים (כנראה קצת פחות אינטליגנטיים) שמנופפים באותה מפלצת (להלן מס"מ) על ימין ועל שמאל, מצאתי לנכון להסביר כאן בקצרה מה הבעי...

אז יש אלוהים או אין אלוהים? לפני שנכנסים לדיון בשאלה הזו, רצוי להקדיש קצת מחשבה לשאלה מיהו או מהו אותו אלוהים עליו נסב הויכוח. קצת קשה לקבוע האם משהו קיים או אינו קיים, כשאין לנו הגדרה ברורה של המושג המדובר. אם נשאל אדם מן השורה מיהו אלוהים, נקבל מן הסתם תשובה לפיה אלוהים הוא בורא העולם, המנהל אותו ומשגיח עליו, יש לו דרישות מסוימות מבני האדם, והוא מעניק גמול לעושי רצונו ומעניש את העוברים עליו. תשובה זו אופיינית (בשינויים מסוימים) לרוב הדתות וגם לתיאיסטים שאינם משתייכים לדת מסוימת. אם נשים לב, ה...

מה יותר גרוע מלהיות דוקינס? להיות מישהו שמאמין לדוקינס. בויכוחים מול אתאיסטים חוזרות ונשמעות טענות מסוימות כנגד האמונה באלוהים והדת, שבמקרים רבים לקוחות מדבריהם של ליצנים כמו דוקינס ושות', והרמה הפילוסופית שלהן לא בדיוק מרקיעה שחקים. מכיוון שחלקן נראות במבט ראשון כמו טענות משכנעות ועשויות לבלבל את השומעים, מצאתי לנכון להציג כמה מהן ואת תשובותיהן בצידן. אלה כמובן רק תשובות תמציתיות לטענות ספציפיות, והרוצה להרחיב בנושאים אלה מוזמן לעיין במאמרים המופיעים כאן ו כאן . 1. חובת ההוכחה היא על מי שטוען ...

"אני א-חייזריסט. אני שולל את קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ בכל צורה שהיא, מחד-תאיים ועד תרבויות אולטרה-מתקדמות. אין בנמצא לא צורות חיים מבוססות פחמן ולא אחרות, לא בגלקסיה זו ולא בגלקסיה אחרת, ואף לא ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שחיים קיימים אך ורק על פני כדור הארץ, נקודה". לא תשמעו הרבה אנשים שמצהירים הצהרה כזו, מהסיבה הפשוטה: אין לה על מה להתבסס. היקום כל כך גדול ובלתי ידוע, שאין כל הצדקה לשלילת האפשרות שקיימים בו חיים איפשהו. לעומת זאת, את ההצהרה הבאה תוכלו לשמוע מפ...

בעקבות הצלחת המאמר הקודם, " שטויות שאתאיסטים אומרים ", מצאתי לנכון להביא עוד כמה התבטאויות נפוצות של אתאיסטים ואת תשובותיהן בצידן. דע מה שתשיב. 1. "הדת לא קידמה את האנושות לשום מקום. המדע הביא את האדם לירח!" גם הרופא שלי לא הפך אותי לעשיר, המצפון שלי לא ריפא אותי מדלקת ריאות, ומערכת המשפט לא הטיסה אותי לירח. אז מה? דת ומדע הם שני תחומים שונים, ובניגוד למרומז בטענה הזו, הם אינם יריבים. לכל אחד יש תפקיד אחר – תפקידו של המדע הוא לחקור את המציאות הטבעית, ותפקידה של הדת הוא להורות לאדם איך לעבוד את ...

בויכוחים בין מאמינים לאתאיסטים, הרושם שנוצר בדרך כלל הוא שהמאמינים טוענים טענה חיובית על המציאות – "יש אלוהים" – ואילו האתאיסטים טוענים טענה שלילית – "אין אלוהים", או "אין ראיה לקיומו של אלוהים", או "אנחנו לא מאמינים באלוהים". מצב כזה מעמיד את המאמין בעמדת נחיתות, משום שהוא מנסה לכאורה להוסיף לתמונת המציאות אובייקט חדש בשם "אלוהים", ולכן מוטלת עליו החובה להביא ראיות לדבריו, להגדיר מהו אותו אובייקט ומהן תכונותיו, וכן הלאה. לעומת זאת אדם שטוען טענה שלילית נמצא במצב נוח יותר, שכן אין הוא מחויב לתמ...

האם כדי להיות אדם מוסרי נדרשת אמונה באלוקים? לכאורה נראה שלא; למרות שסקרים שנעשו בארצות הברית מראים שאנשים נוטים להתייחס לאתאיסטים בחשדנות מרובה יותר מאשר לקבוצות אוכלוסיה אחרות, הרי שמחקרים שונים מראים שרמת הפשע בחברות אתאיסטיות אינה גבוהה יותר, ולפעמים אף נמוכה יותר, מהממוצע בחברות נוצריות. אין כל ראיה לכך שאתאיסטים נוטים לפעול בצורה בלתי מוסרית יותר מאשר מאמינים. מעשי זוועה והרג המוניים נעשו אמנם במאה ה-20 בידי מדינות אתאיסטיות כמו ברית המועצות, סין, צפון קוריאה, קמבודיה וקובה, אבל מדינות אח...

אז יש או אין אלוקים? ומה לגבי שדים, רוחות, חייזרים וכדומה? לפני שדנים בהוכחות לכאן ולכאן, יש להתייחס לשאלה בסיסית יותר: על מי מוטלת חובת ההוכחה? האם עלינו להניח שאלוקים קיים עד שיוכח אחרת, או שהוא אינו קיים עד שיוכח שהוא כן? זוהי שאלה חשובה, משום שהצד שחובת ההוכחה מוטלת עליו הוא זה שצריך לשבור את הראש ולהתאמץ כדי להביא ראיות לצדקתו, בעוד הצד השני יכול להרשות לעצמו לשבת בינתיים רגל על רגל, לשתות את הקפה שלו בנחת ולהסתפק בהדיפת טיעוני הצד השני, מבלי שיזדקק להציג טיעון כלשהו משלו. אין זה מפתיע אם ...