הומאניזם

מרץ14האם יש ערך לאנושיות?

אחת השאלות כבדות המשקל ביותר, שאמורות להעסיק את היהודי המאמין, היא השאלה: אלו דברים הם בעלי ערך בעיני ה'? כמובן, שקיום התורה והמצוות הוא בעל ערך עליון. אולם מה לגבי שאר ענייני העולם הזה? האם לעולם החול יש ערך משל עצמו – או שכל מטרתו היא לשמש כבסיס לקיום התורה והמצוות, שהיא המטרה הבלעדית לשמה נברא העולם? שאלה זו קשורה קודם כל לתחום העשייה האנושית. את מעשי בני האדם אפשר לחלק לכמה סוגים: א. מצוות שבין אדם למקום. ב. מצוות שבין אדם לחברו. ג. מידות טובות. ד. מעשים אנושיים ראויים. ה. מעשים מגונים ועבי...
עוד...


מרץ18למה באדם אתה לא מאמין?

הכפירה באל אינה מהווה רק עלבון לאל; יותר מכך, היא מהווה עלבון לאנושות. האמונה הדתית אינה סתם עוד אמונה אחת, שאפשר להסתדר איתה ובלעדיה. היא אחד הכוחות היסודיים והמרכזיים ביותר שעצבו את דמותה של האנושות, מראשית ימיה ועד עכשיו. כל התרבות העולמית, בכל הדורות, עוצבה בהשפעתה של הדת. האומנות, הפוליטיקה, הפילוסופיה, המדע, חיי המשפחה והחברה – אין אף תחום אנושי שלא הושפע במידה רבה מהאמונה הדתית, ואלה בתורם שבו והשפיעו עליה בחזרה, ויצרו דיאלוג פורה שנמשך עד ימינו. גם כיום במאה ה-21, למעלה מ-80% מאוכלוסיית...
עוד...


אוג15עמודי היסוד של האתאיזם - חלק ב

במאמר הקודם דברנו על הקמצנות האונטולוגית הנמצאת בבסיסו של האתיאיזם, לפיה אין להכניס לתמונת המציאות שום דבר שאינו הכרחי לגמרי. כאן מתבקשת השאלה, איך קובעים בדיוק אלו דברים הינם הכרחיים מספיק כדי להיכלל בתמונת המציאות. זה מביא אותנו לעמוד היסוד השני של האתיאיזם – ספקנות מדעית. בניגוד לספקנות פילוסופית, המציבה בסימן שאלה את עצם האפשרות לדעת משהו, ספקנות מדעית הינה מתודה המשמשת להשגת ידע מדעי על העולם. היא אינה מפקפקת אוטומטית בכל דבר, אלא מניחה הנחות מסוימות, ומקבלת את המסקנות שהן מובילות אליהן. ה...
עוד...


חזרה 
כניסה למערכת