מיסטריום

כאשר עוסקים בשאלת קיומו של אלוקים, מגיעים בד"כ לסוגיית ההוכחות. משום מה נראה שאנשים רבים, ודווקא דתיים, פיתחו רתיעה מכל ניסיון להוכיח פילוסופית את קיום האל. קיימת מעין הסכמה רווחת, לפיה לא ניתן להוכיח שהאל קיים או שאינו קיים, וממילא שיש להשאיר נושא זה בתחום האמונה בלבד. המניע הפסיכולוגי מאחורי גישה זו, קשור כנראה לחשש מפני הוכחות כושלות למיניהן, שהפרכתן תיתפס כהפרכת קיומו של האל. בניגוד לימי הביניים, הפילוסופיה המודרנית ביקורתית וספקנית הרבה יותר, וגם מודעת למגבלות השכל האנושי והיכולת להוכיח טע...

האם אדם יכול לבחור האם להאמין או לא? האם האמונה כפויה על האדם, או שמדובר בעניין של החלטה? שאלה זו קשורה לאו דווקא לאמונה דתית, אלא לאמונה בעלת כל תוכן שהוא, והיא נידונה רבות בפילוסופיה של תורת ההכרה. מוסכם על רוב הדעות, שכאשר האדם ניצב בפני ראיות חד משמעיות בנושא מסוים, הרי שהוא כפוי להאמין בדבר, בין אם ירצה ובין אם לא. גם אם אציע לכם עכשיו מיליון דולר, בתנאי שתפסיקו להאמין שבנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל הנוכחי, ותתחילו להאמין שראש הממשלה הוא משה פייגלין – לא תוכלו לעשות את זה. שאלת הבחירה ...

אתיאיסטים רבים נוהגים לטעון שאתיאיזם אינו אלא המסקנה המתבקשת מחשיבה רציונאלית, לוגית והגיונית. זו לא "אמונה" ובטח לא "דת", אלא פשוט היגיון בריא, ללא דעות קדומות או מגמתיות, האופייניות כל כך לדתיים כמובן. אבל יותר משגישה כזו מבטאת את האמת, היא מבטאת חוסר מודעות עצמי להנחות היסוד המצויות בבסיס האתיאיזם, בדיוק כפי שהן מצויות בבסיסה של כל דעה אחרת. כל חשיבה הגיונית מבוססת על הנחות יסוד שאינן מוכחות, ואפשר רק להשתכנע שהן נראות סבירות ואינטואיטיביות. במאמר הבא נראה את הנחות היסוד העיקריות של האתיאיזם...

יסוד היסודות ביהדות הוא האמונה באחדותו של אלוקים. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" – אחד באחדות מושלמת, לא שילוש כמו אצל הנוצרים, או ריבוי כמו אצל הפגאנים. אלא שאם נבחן את התיאורים והתארים השונים שיוחסו לאלוקים לאורך הדורות, נתקשה למדי לראות אותם כמתייחסים לאותה ישות, גם אם נגביל את עצמנו לתארים המופיעים במקורות יהודיים בלבד. האם הוי"ה הקנוא והנוקם של התנ"ך, הקדוש-ברוך-הוא של חז"ל, המניע-הבלתי-מונע של הרמב"ם, אור-אין-סוף של האר"י, ו"טאטע" של ברסלב – כולם אינם אלא ישות, מהות או כוח אחד? בהכרח עלי...

"מה שלא ראיתי – לא קיים; אני רציונאליסטית!" אמרה הצפרדע שאינה יכולה לראות חפצים דוממים, ומעולם לא יצאה משלולית הבוץ בה גדלה. המאמר הקודם , בו עסקתי באמונה בשדים, גרר תגובות רבות ודיונים ארוכים. אחת הטענות שחזרו ונשמעו בו, היתה הטענה שאמונה בדברים כמו שדים, כשפים, מיסטיקה וכדו', מנוגדת לרציונאליזם. זו אינה טענה חדשה; האבחנה בין גישות "רציונאליסטיות", כזו של הרמב"ם ופילוסופים אחרים, לבין גישות המכונות "מיסטיות" (או בשמות פחות מחמיאים), מוכרת וידועה. אבל כשהתחלתי לחשוב על הנושא, התברר לי שהאבחנה ה...

ג'ורג' אדוארד מור, מנסח "המהפך" תארו לעצמכם את המקרה הבא: ראובן נכנס לביתו, ומוצא שם את אמו, המקבלת את פניו בחיוך ובברכה, ומכבדת אותו בעוגיות טריות מעשה ידיה. יש רק בעיה אחת: ראובן חזר הרגע מהלווייתה. לא, זה לא אחד מסיפורי האימה הקצרצרים שאני נוהג לפרסם בפייסבוק, אלא דוגמא פילוסופית הממחישה התנגשות בין כשרים הכרתיים שונים. הכשרים העומדים פה בסתירה הם הזיכרון והחושים. מצד אחד, זכרונו של ראובן אומר לו שאמו מתה. הוא זוכר בבהירות רבה כיצד עמד לצדה ברגעיה האחרונים, כיצד הוא ושאר הקרובים בכו והתאבלו ...