מיסטריום

אחד הטיעונים המועלים באופן קבוע נגד אנשים דתיים, הוא הטיעון מהמחלוקת. לפי טיעון זה, קיומן של דתות כה רבות, שכל אחת עומדת בסתירה לאחרות, וכל אחת טוענת שרק היא הדת האמיתית – מוביל למסקנה, שאין הצדקה להאמין באף דת שהיא, ואולי גם לא באל בכלל. "אה באמת, היהדות היא הדת האמיתית היחידה?", שואל הספקן בלגלוג גלוי; "מעניין, גם הנוצרי, המוסלמי, ההינדואי, הבודהיסטי, הטאואיסטי והפגאני טוענים אותו דבר לגבי הדתות שלהם!" לפעמים נוצר הרושם, כאילו עצם ההצבעה על המגוון הגדול של הדתות השונות, די בו כדי להפריך את כו...

אחת השאלות כבדות המשקל ביותר, שאמורות להעסיק את היהודי המאמין, היא השאלה: אלו דברים הם בעלי ערך בעיני ה'? כמובן, שקיום התורה והמצוות הוא בעל ערך עליון. אולם מה לגבי שאר ענייני העולם הזה? האם לעולם החול יש ערך משל עצמו – או שכל מטרתו היא לשמש כבסיס לקיום התורה והמצוות, שהיא המטרה הבלעדית לשמה נברא העולם? שאלה זו קשורה קודם כל לתחום העשייה האנושית. את מעשי בני האדם אפשר לחלק לכמה סוגים: א. מצוות שבין אדם למקום. ב. מצוות שבין אדם לחברו. ג. מידות טובות. ד. מעשים אנושיים ראויים. ה. מעשים מגונים ועבי...

המלחמה בין המלאכים לשדים, בין צבא השמיים לכוחות השאול, סיפקה השראה לאינספור ספרים, סרטים, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. למרבה הצער, מדובר בקונספט נוצרי, המבטא תפיסת עולם דואליסטית. לפי האמונה הנוצרית, זמן קצר לאחר בריאת העולם, קם המלאך הגדול לוציפר ("נושא האור", או "הילל בן שחר"), והוביל אחריו שליש מצבא השמיים למרד נגד בורא העולם. לאחר מלחמה קשה הובס לוציפר בידי המלאך מיכאל, והוא ושאר המלאכים המורדים הושלכו לגיהינום, שנוצר ככלא עבורם. לוציפר הפך להיות השטן, אדון כל הרשע והאימה, והמלאכים הנופל...

במאמר הקודם עסקנו בשאלת תכונותיו של אלוקים. ראינו שאם מניחים את קיומו של אלוקים כסיבה הראשונה לקיום העולם, הרי שסביר לייחס לו תכונות של תבונה ורצון (במובן כלשהו, לא בהכרח אנושי), שמגיעות עד לפרטים הקטנים של הבריאה. כל דבר שקיים בעולם, קיים כפי שהוא מכיוון שאלוקים רצה שכך יהיה. נמשיך מכאן הלאה. אם הדברים הללו נכונים, הרי שגם קיומם של בני האדם ותכונותיהם הנם כפי שהם, מכיוון שאלוקים רצה שכך יהיו. כאשר התחיל אלוקים להניע את גלגלי היקום אי שם בעבר, הוא כוונן אותם בצורה כזו, שלאחר תהליך כזה או אחר ית...

.לעתים רחוקות אני נתקל בסיפור שגורם לי להזיל דמעות ממש. אחד הסיפורים שעשו לי את זה, הוא "המשוואות הקרות", מאת טום גודווין – סיפור מדע בדיוני קצר, המופיע באנתולוגיה "מבחר הסיפורת הבדיונית" (בעריכת רוברט סילברברג), וניתן לקרוא אותו באנגלית כאן : סיפור זה מתאר נערה צעירה ותמימה, שהתגנבה בחשאי לחללית כדי לבקר את אחיה בכוכב הלכת בו הוא עובד, ולהפתיע אותו לאחר שזמן רב לא התראו. היא יודעת שהדבר אסור, אך מוכנה לשלם את הקנס אם תידרש. לחרדתה הרבה, כאשר היא אכן מתגלה בידי טייס החללית, מתברר לה שהמשקל שנוש...

תארו לכם שמחר יקום אחד מגדולי הרבנים שבדור, ויפסוק הלכה למעשה, שכל מי שמאמין שהעולם נברא בששה ימים, שהיה אדם בשם אברהם אבינו, או שמעמד הר סיני אכן התרחש – הוא כופר, מין, עובד עבודה זרה, ואין לו חלק לעולם הבא! רק מי שמבין פסוקים אלה כמשל ואלגוריה, הנו יהודי כשר בעל אמונה אמיתית, וכל אמונה אחרת היא סכלות, טפשות, הבל וכפירה. בלתי נתפס, נכון? אלא שמעשה מעין זה כבר היה ונברא, ואת השלכותיו אנו מרגישים עד ימינו. "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". כל ילד יהודי יודע לדקלם את השורה הזו, העיקר השלישי מתוך י"ג ...

יסוד היסודות ביהדות הוא האמונה באחדותו של אלוקים. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" – אחד באחדות מושלמת, לא שילוש כמו אצל הנוצרים, או ריבוי כמו אצל הפגאנים. אלא שאם נבחן את התיאורים והתארים השונים שיוחסו לאלוקים לאורך הדורות, נתקשה למדי לראות אותם כמתייחסים לאותה ישות, גם אם נגביל את עצמנו לתארים המופיעים במקורות יהודיים בלבד. האם הוי"ה הקנוא והנוקם של התנ"ך, הקדוש-ברוך-הוא של חז"ל, המניע-הבלתי-מונע של הרמב"ם, אור-אין-סוף של האר"י, ו"טאטע" של ברסלב – כולם אינם אלא ישות, מהות או כוח אחד? בהכרח עלי...

העיסוק האחרון בנושאים כמו מלאכים ושדים, העלה באופן טבעי את סוגיית היחס לדברי חז"ל. חז"ל, כידוע, דברו לא מעט על עניינים אלה, וגם על דברים מוזרים הרבה יותר. איזה משקל יש לדבריהם? האם יהודי מאמין חייב לקבל כל מה שכתוב בגמרא כאמת? ולמה הם בכלל התכוונו? במאמר הבא אנסה לעשות קצת סדר בדברים, ולהציג את דעתי בנושא. לשם ההבהרה, המושג חז"ל מתייחס כאן לתנאים ולאמוראים, וספרות חז"ל כוללת את המשנה, התלמודים, ומדרשי ההלכה והאגדה. נתחיל בכמה הנחות המוסכמות (כמעט?) על כולם. ראשית, חז"ל יכולים לטעות. אין ביהדות ...

ביהדות, כמו בכל דרך חיים, צריך לשמור על איזון נכון. וכדי לעשות זאת, צריך להיות מודעים לשוליים ולקצוות, ולשים לב למגמות המושכות אליהם. אם נתבונן על היהדות במבט היסטורי, נוכל להבחין בשני זרמים כבדי משקל המנסים להשפיע עליה ולהטות אותה, כל אחד בכיוון שלו. גם אם אותם זרמים מצויים לכשעצמם בגבולותיה של היהדות הלגיטימית, הרי שההנחות שבבסיסן עלולות בקלות להטות אותה מהדרך, ולהביא לפריצת גבולות שסופה הרס. שני הזרמים הללו הם הרציונאליזם (או הרמב"מיזם) מחד, והקבלה (או המיסטיקה) מאידך. אין להכחיש את הברכה שה...

לא מעט דוברים של היהדות, ולהבדיל של דתות אחרות, נוטים להציג את דתם במונחים יומרניים כמו "האמת היחידה", "האמת המוחלטת", וכיוצא בזה. לאוזניים של בני דורנו, הדברים נשמעים לעתים קרובות צורמים למדי, ומעוררים תגובות הנעות בין אי-נוחות לבין גיחוך. אנו חיים בחברה בה מתקיימים דברי חז"ל "והאמת תהיה נעדרת", והגישה הרווחת נוטה לשלול יומרות לאחיזה באמת מוחלטת כלשהי. על אחת כמה וכמה כאשר טענות אלה אינן מגובות בהוכחות רציניות וכבדות משקל, וכאשר קיימים כמה וכמה גורמים שונים הטוענים גם הם לכתר האמת המוחלטת. וכל...

המאמר " מעשה בדתיים שהתייאשו מאלוקים " גרר תגובות רבות. מתברר שלא מעט אנשים הרגישו הזדהות עם העמדה הנפשית המתוארת בו, מבלי להיות שותפים לביקורת כלפיה, שהובאה שם במרומז בלבד. כיוון שכך, מן הראוי להציג ביתר הרחבה את הבעייתיות הקשה שבאותה עמדה, ולהסביר מדוע היא מהווה עיוות של היהדות מבחינה היסטורית ופילוסופית. חלק גדול מהדברים שיובאו להלן הם בעיניי פשוטים ומובנים מאליהם, ולא היה צורך להביאם, אלמלא המציאות שגרמה לאנשים מסוימים להידחק לעמדות שונות ומשונות כל כך. המאפיין המרכזי של הדת-נטולת-האלוקים, ...

הדתות הן ללא ספק אחת היצירות המרתקות ביותר של האנושות, אם לא המרתקת שבהן. באמרי "יצירות אנושיות", אין הכוונה לשלול כמובן את אלוהיותה של אחת מהן או יותר; אבל גם אם בבסיס הדת נמצאת התגלות אלוהית, כמו מעמד הר סיני, הרי שזו אינה אלא היסוד שעל גביו נבנים בניינים שלמים מעשה ידי אדם. פילוסופיות, מצוות, תפילות, סמלים, טקסים, מנהגים, אתיקה, פרקטיקות מיסטיות וכן הלאה, הם הדברים המעניקים לדת את הבשר והעצמות שבה, והללו הם כמובן מעשה ידי בני אדם, חכמים ובעלי השראה ככל שיהיו. ההתגלות האלוהית היא הכוכב הנוצץ ...

הפחד אינו נחשב לרגש פופולארי במיוחד. רגשות כמו אהבה ושמחה זוכים לאהדה הרבה יותר גדולה. אולם למרות אי הנעימות שבו, הפחד ממלא תפקיד חשוב בשמירה על האדם ובהכוונתו לדרכים הרצויות. כמו הכאב, גם הפחד משדר לאדם שמשהו לא בסדר ודורש טיפול דחוף. אולי הרגש הבסיסי והקמאי ביותר, הפחד יכול לדרבן את האדם ולהמריץ אותו יותר מכל גורם אחר. מבנים פסיכולוגיים וחברתיים רבים מיוסדים למעשה על הפחד, גם אם בקומות העליונות שלהם קשה להבחין בכך. במאמר הבא נראה שגם היהדות כדת מבוססת במידה רבה על פחד, ואיך מתבטא הדבר בהיבטים...

כמה אחוזים מהמציאות אנחנו מסוגלים לראות? יש מדענים הסבורים שכל היקום הגלוי לעינינו אינו מהווה אלא כ-4% ממה שקיים בפועל, כשאת השאר מהווים חומר ואנרגיה אפלים שאינם נגישים לחושינו. זאת עוד מבלי לדבר על יקומים מקבילים למיניהם. גם בתחום הקרוב יותר, העיניים שלנו קולטות רק ספקטרום מסוים של האור ועיוורות לאורכי גל אחרים. התודעה משחקת גם היא עם החושים וגורמת לנו פעמים רבות לראות מה שאנחנו מצפים לראות, ולהיות עיוורים לנוכחותם של דברים אחרים, גם אם הם מונחים מתחת לאפנו (כפי שמראים ניסויי הגורילה הנעלמת למ...

הוא מופיע באינספור דמויות, שמות וכינויים. הוא תואר באינספור יצירות, ספרים, שירים, מחזות וסרטים. אינספור סיפורים, פתגמים, אגדות ומשלים מתייחסים אליו. הוא הישות המטאפיזית הפופולארית ומעוררת העניין ביותר אחרי אלוהים עצמו – ולפעמים הוא נראה כמו מתחרה צמוד אליו. קבלו את סמאל, לוציפר, איבליס, מפיסטו, דיאבלו, וולנד, ניק הזקן, הסטרא-אחרא, נסיך האופל, או בשמו הידוע ביותר – השטן. השטן הוא ללא ספק אחת הדמויות המרתקות ביותר בתרבות האנושית. בכל מקום בו נמצאת האמונה הדתית באל, נמצא גם צלו של השטן, ודימוייו מ...

"מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו, ואפילו מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב: "ספרו בגוים כבודו"" (ר' נחמן מברסלב). בדורנו החליפה המדיה הוויזואלית במידה רבה את המילה הכתובה, והסרטים תפסו את מקומם של הספרים בראש סולם התרבות הפופולארית. מעטים הם הספרים רבי המכר שהכנסותיהם מתחרות באלה של סרט הוליוודי ממוצע. כיוון שכך, הרי המשימה המוטלת עלינו היא למצוא את כבוד ה' הצועק מתוך הסרטים, ואת האופן בו הוא מדבר אלינו דרכם. היהדות בת זמננו לא הקדישה עדיין התייחסות מספקת ...

הקרבנות תופסים מקום מרכזי מאד בתורה, אולי המרכזי ביותר. כבר ראשוני האנושות, הבל, נח והאבות הקריבו קרבנות. ספר ויקרא מוקדש ברובו לעיסוק בקרבנות, וגם פרשיות שלמות בחומשים האחרים. מתוך ששה סדרי משנה, עוסק סדר שלם, סדר קדשים, בדיני הקרבנות, ומקומם לא נפקד גם בסדרים אחרים. הרמב"ם ייחד לעבודת המקדש ולקרבנות שניים מספרי היד החזקה – ספר עבודה וספר קרבנות. חז"ל הפליגו בחשיבותם של הקרבנות וקבעו שעבודת המקדש היא אחד הדברים עליו עומד העולם, לצד התורה וגמילות חסדים. הכמיהה לחידוש עבודת הקרבנות מופיעה באופן ...

ספר התורה, או התורה שבכתב, הוא החלק המותקף ביותר על ידי מבקרי היהדות. הללו מעוררים שאלות לגבי זמן כתיבתו, זהות כותביו ועורכיו, סתירות וקשיים בתוכנו, אמינותו כמקור היסטורי, וכן הלאה. רבים משני צידי המתרס רואים בכך איום על עצם קיומה של היהדות, שכן ספר התורה נתפס כבסיסה של היהדות כולה, וערעור רציני עליו עלול לכאורה למוטט את כל הבניין. כיוון שכך, לוחמים משני הצדדים מסתערים למערכה זו בחירוף נפש, הללו תוקפים והללו מגינים ומשיבים אש. אולם האם ספר התורה אכן תופס מקום כה מרכזי ביהדות? האם התורה כולה נשע...

האם היהדות נכונה או לא נכונה? רבים שואלים שאלה זו. רבים טוענים שהם מנסים לברר את התשובה. אבל כפי שנראה, מדובר לא רק בשאלה שקשה לענות עליה, אלא בשאלה שלא ברור מה בעצם המשמעות שלה. האם היהדות נכנסת בכלל תחת ההגדרות של "נכון" ו"לא נכון"? כפי שתיארתי במאמר " הגמביט של הדת ", היהדות מורכבת משלושה חלקים: המיתוס, הלוגוס והאתוס. נבחן כעת כל אחד מהם באופן נפרד, ונבדוק האם שייך לטעון לגביו שהוא נכון או לא נכון, והאם ניתן לברר את אמיתות הטענה הזו. המיתוס של היהדות כולל בעיקר את סיפורי התנ"ך (כשהמושג מיתוס...

שאלה שחוזרת על עצמה מפיהם של אתאיסטים רבים היא: "יש אלפי דתות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?" ובכן, להלן התשובה בכמה שלבים: 1. שאלה זו חוטאת בכשל של "הוצאת עצמך מהכלל". הרי בשינוי של אות אחת ניתן לשאול, "יש אלפי דעות בעולם, מה גורם לך לחשוב שדווקא שלך נכונה?". חילוניות ואתאיזם אינם דתות, אבל הן דעות, השקפות עולם בעלות תוכן מסוים, לא איזו ברירת מחדל מובנת מאליה (בטח שלא כאשר הן כוללות גם תכנים נוספים כמו הומניזם, ליברליזם, פרוגרסיביזם וכו'). אם ריבוי דעות אמור להוות קושיה על כך שמישהו...