מיסטריום

בסדרת המאמרים " מלאכים נגד שדים ", תיארתי את הצורות השונות בהן מתואר המאבק הנצחי בין צבא השמיים לחילות הגיהינום, ביצירות הפנטזיה ומשחקי התפקידים. במאמר זה ברצוני לבחון את השאלה, האם ייתכן שיתוף פעולה בין מלאכים לשדים? האם ייתכן שיצורים כל כך הפוכים זה מזה, ייצרו קשרים של פעולה משותפת, ואולי אפילו של יותר מזה? השאלה אינה נוגעת רק לעולמות הדמיון, אלא גם לעולם שלנו. במאמר שלי שהתפרסם ב"כיפה" , השוויתי את תופעת החילון וה"יציאה בשאלה", למרד של המלאכים כנגד האל ונפילתם מהשמיים. הדתיים, אם כן, מייצגים...

תארו לכם שמחר יקום אחד מגדולי הרבנים שבדור, ויפסוק הלכה למעשה, שכל מי שמאמין שהעולם נברא בששה ימים, שהיה אדם בשם אברהם אבינו, או שמעמד הר סיני אכן התרחש – הוא כופר, מין, עובד עבודה זרה, ואין לו חלק לעולם הבא! רק מי שמבין פסוקים אלה כמשל ואלגוריה, הנו יהודי כשר בעל אמונה אמיתית, וכל אמונה אחרת היא סכלות, טפשות, הבל וכפירה. בלתי נתפס, נכון? אלא שמעשה מעין זה כבר היה ונברא, ואת השלכותיו אנו מרגישים עד ימינו. "אין לו דמות הגוף ואינו גוף". כל ילד יהודי יודע לדקלם את השורה הזו, העיקר השלישי מתוך י"ג ...

במאמר הקודם ראינו את הרקע ההיסטורי למחלוקת בין המגשימים לשוללי הגשמות, ועמדנו על כך שהעיקרון לפיו "אין לו דמות הגוף ואינו לגוף" לא היה תמיד מובן מאליו. הרמב"ם למעשה חולל מהפכה בפרשנות התורה ובמחשבת היהדות, שהצליחה במידה כה רבה, עד שכיום קשה לנו לתפוס איך אפשר בכלל לראות את הדברים אחרת. מבחינה זו אנו מעין "תינוקות שנשבו". אבל חשוב לפקוח את העיניים ולהיות מודעים לאפשרויות האחרות, מסיבות שיוסברו בהמשך. אציין שהופתעתי לטובה מהכמות הגדולה של התגובות החיוביות שהגיעו למאמר הקודם, ביניהן מספר "לייקים" ...

בויכוחים בין מאמינים לאתאיסטים, הרושם שנוצר בדרך כלל הוא שהמאמינים טוענים טענה חיובית על המציאות – "יש אלוהים" – ואילו האתאיסטים טוענים טענה שלילית – "אין אלוהים", או "אין ראיה לקיומו של אלוהים", או "אנחנו לא מאמינים באלוהים". מצב כזה מעמיד את המאמין בעמדת נחיתות, משום שהוא מנסה לכאורה להוסיף לתמונת המציאות אובייקט חדש בשם "אלוהים", ולכן מוטלת עליו החובה להביא ראיות לדבריו, להגדיר מהו אותו אובייקט ומהן תכונותיו, וכן הלאה. לעומת זאת אדם שטוען טענה שלילית נמצא במצב נוח יותר, שכן אין הוא מחויב לתמ...