מיסטריום

"מחקרים מוכיחים, שאנשים נוטים להאמין למשפטים הפותחים בשתי מלים אלו" (- אורי הולצמן) בחברה המערבית, המדע נחשב כיום למקור הסמכות העליון בכל הקשור להכרת המציאות. מדענים, אוניברסיטאות, דוקטורים, פרופסורים, אקדמאים – כל אלה זוכים ליוקרה שפעם היתה נחלתם של קוסמים, מעלים באוב, או אנשי דת. לא לחינם רבים מדברים היום על "כנסיית השכל", הסוגדת למדע, ומתייחסת לנציגיו כאל סוג של כוהנים. אכן, אין לזלזל בחשיבותו העצומה של המחקר המדעי, ובתרומתו הגדולה להתקדמות הידע האנושי. אמנם לגבי תרומתו לשיפור החיים בעולמנו,...

האם העולם הוא עגול? לא, אני לא מתכוון לתשובה המתחכמת ש"הוא בעצם אליפטי". אני מתכוון ברצינות – האם הוא באמת עגול, ולא למשל שטוח, או בעל צורה אחרת כלשהי? איזו שאלה מטופשת, אתם בוודאי חושבים. ברור שכדור הארץ הוא עגול. כל ילד יודע את זה! ננסח אם כן את השאלה בצורה שונה: איך אתם יודעים שכדור הארץ הוא עגול? התגובה הצפויה לשאלה זו תהיה: מה זאת אומרת? כולם אומרים שכדור הארץ הוא עגול, אז ודאי שזה נכון. אבל לא מעניין אותי עכשיו מה "כולם" אומרים, אלא מה כל אחד מאיתנו יודע באופן אישי. כמעט כל אדם שנבחר, ונצ...

הסתירה בין גיל העולם כפי שהוא מוערך ע"י המדענים, וכפי המסופר בתורה, ידועה ומפורסמת, וכבר דנו בה רבות. בעוד שהמדענים מעריכים את גיל העולם ואת תהליכי התהוותו במיליארדי שנים, הרי שלפי התורה משמע שהעולם נברא במשך ששה ימים, לפני פחות מששת אלפים שנה. תשובות שונות הוצעו לסתירה זו. לפי אחת הגישות, ששת הימים הנזכרים בפרשת בראשית אינם ששה ימים ממש, אלא ששה שלבים בתהליך הבריאה, שכל אחד מהם עשוי להימשך זמן רב מאד. תשובה זו מתקבלת על הדעת במיוחד לאור הידוע היום, שהזמן הוא מושג יחסי, וחולף בקצב שונה בהתאם לנ...

הפעם, במקום לכתוב על איזה ספר או סרט בדיוני, אני רוצה לספר סיפור אמיתי לחלוטין, שממחיש עד כמה מוזר העולם בו אנו חיים. הסיפור לקוח מתוך ספרו האוטוביוגרפי רב-המכר של אהרון מרגלית, "אתהלך" (תודה לאמא ששכנעה אותי לקרוא אותו!). מרגלית, יהודי חרדי, עבר בחייו כמעט את כל סוגי הייסורים שבעולם: החל מגיל שנתיים וחצי הוא לקה בגמגום כתוצאה מטראומה, לאחר מכן חלה בפוליו והיה משותק במשך כארבע שנים, בהמשך חלה בסרטן שלוש פעמים (!), וכמו כן שכל את אחיו ואת בנו. הספר מתאר איך הצליח להתמודד בגבורה, בשמחה ואופטימיות...

מדע וקסם. טכנולוגיה וכישוף. שני הכוחות הללו מתוארים פעמים רבות, כשרויים במאבק אחד מול השני. כך למשל בסרט המצויר "מעוף הדרקונים", בו הקסם שבעולם הולך ודועך עקב התפשטות המדע; בטרילוגיית חרב האופל, המתארת מלחמה בין חברה המושתתת על כישוף לזו המיוסדת על טכנולוגיה מתקדמת; ובסדרה "אבירי האור הקסום", בה מתחיל עידן הקסם עם קריסתה הבלתי מוסברת של הטכנולוגיה. וכך בעוד מקומות רבים. למעשה, קשה להגדיר את הגבול בין מדע לקסם. ידועים דבריו של ארתור סי. קלארק, לפיהם כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק, תיראה ככישוף בעיני ...

אין לי בעיה עם אנשים שמאמינים בפיות. כמו שכבר כתבתי בעבר, זה מה שיפה בכוחה של האמונה – שאפשר להאמין במה שרוצים, גם בלי הוכחות. גם אני מאמין שהן קיימות במובן מסוים, כמו כל יצורי הפנטזיה, בעולם האידיאות. הבעיה היא כשאנשים שלא מאמינים בפיות, משווים את האמונה באל לאמונה בפיות, כמו שעושים אתיאיסטים רבים. וזו כמובן שטות גמורה. אתיאיסטים רבים אוהבים להשוות בין האמונה באל, לבין האמונה בדברים כמו פיות. לטענתם, שתי האמונות הללו חסרות ביסוס באותה מידה. נכון שאי אפשר להוכיח שהאל לא קיים, אבל באותה מידה אי ...

אבולוציה! אמרת את המלה הזו, והדלקת חבית חומר נפץ. בן רגע, לפני שתספיק לומר "דרווין", יתנפל עליך המון אתאיסטי נזעם, מנופפים בחבילות של מחקרים אקדמאים והוכחות מדעיות, ויקשרו אותך למוקד ככופר נבער וחשוך. אבולוציה היא יסוד ושורש האמונה האתאיסטית, קודש הקודשים שלה, וכנסיית השכל מגינה עליה בקנאות לא פחותה מזו של הכנסייה הקתולית בימי הביניים. מהצד השני, ניצבים דתיים ומאמינים רבים, רבנים ומחזירים-בתשובה, המרגישים שהאבולוציה מאיימת על אמונתם הדתית, ומקדישים מאמצים רבים לערער ולהפריך אותה. למרבה הצער, במ...

אודה על האמת, לא ברור לי כל העיסוק הזה ב"הוכחות לקיומו של האל". ממתי צריך להוכיח נושא של אמונה? הרי כל הרעיון של אמונה הוא להיות משוכנע בלי הוכחות. אילו היו הוכחות, היה זה ידע ולא אמונה. לא שיש בעיה עקרונית עם ידע בדבר קיום האל, אבל רוב המאמינים מצהירים בגלוי על כך שאמונתם באל אינה אלא – כמה מפתיע – אמונה. ואם זו אכן אמונה, אז מה פתאום לבוא אליהם בדרישה להוכיח אותה? אפשר לבקש מהם לנסות לשכנע, להסביר מה מוביל אותם לאמונה הזו, וכן הלאה. אבל ברגע שמתחילים לדבר על הוכחות, עוברים מהמישור של האמונה ל...

העולם שאנו חיים בו, הוא עולם השקר; עולם של ציפויים חיצוניים נוצצים, שיוצרים מראית עין של יופי ושלמות, אבל מתחת השכבות הדקות הללו מסתתרים רבדים שלמים של גועל, כיעור וזוועה. קחו למשל את גוף האדם. היופי, כמו שאומרים, נמצא בעוביו הדקיק של העור בלבד; קלף מהאדם את העור, ותקבל את החומר שממלא סרטי אימה וספלאטר. בשר אדום וחשוף, גלונים של דם, קרביים, מעיים מלאים מיצי עיכול חומצתיים, צואה והפרשות מסריחות. משום מה אין דבר שמעורר יותר גועל באדם, מאשר לראות איך הוא עצמו נראה מבפנים. כנראה שלעמוד מול עצמך כפי...

במאמר הקודם דברנו על הקמצנות האונטולוגית הנמצאת בבסיסו של האתיאיזם, לפיה אין להכניס לתמונת המציאות שום דבר שאינו הכרחי לגמרי. כאן מתבקשת השאלה, איך קובעים בדיוק אלו דברים הינם הכרחיים מספיק כדי להיכלל בתמונת המציאות. זה מביא אותנו לעמוד היסוד השני של האתיאיזם – ספקנות מדעית. בניגוד לספקנות פילוסופית, המציבה בסימן שאלה את עצם האפשרות לדעת משהו, ספקנות מדעית הינה מתודה המשמשת להשגת ידע מדעי על העולם. היא אינה מפקפקת אוטומטית בכל דבר, אלא מניחה הנחות מסוימות, ומקבלת את המסקנות שהן מובילות אליהן. ה...

ישנו מיתוס כזה, לפיו הדת והמדע הם שני יריבים הנלחמים זה בזו על השליטה באנושות. גורמים שונים, בעיקר בחוגים אתאיסטים-לוחמניים, נוהגים פעמים רבות להציג את המדע כאלטרנטיבה לדת, ולהצביע על יתרונותיו מול מגרעותיה. מבחינה היסטורית, תזת הקונפליקט הזו מופרכת לחלוטין. מעולם לא היה עימות עקרוני, בקנה מידה נרחב, בין דת למדע. נכון, היו אי-אלו אנשי מדע שנרדפו והוצאו להורג בידי הכנסיה לפני אי-אלו מאות שנים, וישנם עד היום ויכוחים סביב סוגיות שונות, כמו גיל העולם והאבולוציה. אבל לנפח את הנקודות הללו ולהסיק מהן ...

היי, קוראים לי משה ואני מאמין בשדים. לא מעט אנשים מתפלאים כשהם שומעים ממני הצהרות מעין אלה. מה לאדם רציונאלי ונאור כמוני, עם תארים מתקדמים בפילוסופיה, ולאמונות תפלות חשוכות שכאלה? אמונה בקיומם של שדים מתאימה אולי לכפריים נבערים בימי הביניים, או לתושבי מדינות העולם השלישי, לא לאדם המודרני והמשכיל. אז מה פתאום אני מאמין בשדים? במאמר הבא אסביר למה לדעתי אמונה בשדים היא רציונאלית ואפילו סבירה, ואינה עומדת בסתירה למדע או להיגיון. אני לא מנסה לשכנע מישהו בקיומם של שדים, ובטח לא להוכיח אותו – רק להראו...

אם תתנו למדען לבחון ספר, הוא יוכל לספר לכם עליו הרבה דברים מעניינים: על המבנה הפיזיקלי שלו, על ההרכב הכימי של הדפים והדיו, על רמת הצפיפות של המולקולות, ועל מדותיו וזויותיו המדויקות. הוא יוכל גם לספר לכם כמה מלים וכמה אותיות יש בספר, כמה פעמים מופיעה בו כל מלה וכל אות, ומה המלה הארוכה ביותר שנמצאת בו. אבל את הדברים החשובים ביותר, הוא לא יוכל לומר לכם. הוא לא ידע מה התוכן של הספר, מה המסר והמשמעות שלו, מה העומק והדקויות הגנוזים בו. הוא לא יוכל ללמד אתכם על האופן בו משפיע הספר על עולמו הפנימי של ה...

לא מעט דוברים של היהדות, ולהבדיל של דתות אחרות, נוטים להציג את דתם במונחים יומרניים כמו "האמת היחידה", "האמת המוחלטת", וכיוצא בזה. לאוזניים של בני דורנו, הדברים נשמעים לעתים קרובות צורמים למדי, ומעוררים תגובות הנעות בין אי-נוחות לבין גיחוך. אנו חיים בחברה בה מתקיימים דברי חז"ל "והאמת תהיה נעדרת", והגישה הרווחת נוטה לשלול יומרות לאחיזה באמת מוחלטת כלשהי. על אחת כמה וכמה כאשר טענות אלה אינן מגובות בהוכחות רציניות וכבדות משקל, וכאשר קיימים כמה וכמה גורמים שונים הטוענים גם הם לכתר האמת המוחלטת. וכל...

לא פעם בדיונים הקשורים למדע, נשמעות טענות כמו "המדע זו לא אמונה, הוא בנוי על הוכחות", או "למדע אין הנחות יסוד, הוא מטיל ספק בכל דבר", וכיוצא בזה. כשהדיוטות משמיעים טענות כאלה, זה עוד נסבל, אבל כשמדובר במדענים זה כבר בהחלט מביך. כל מי שלמד קצת פילוסופיה של המדע, יודע היטב שהמדע בנוי על כמה וכמה הנחות יסוד, שמעצם הגדרתן אינן ניתנות להוכחה. במלים אחרות, גם המדע, כמו כל השקפה וגישה שהיא, מבוסס על אמונה – אמונה באמיתותן של אותן הנחות, שעליהן הוא נשען. בכך אין הוא שונה באופן מהותי מאמונות, דתות ופילו...

במאמר הקודם ראינו את הנחת היסוד של המדע, לפיה ניתן לסמוך באופן עקרוני על הכשרים האפיסטמיים שלנו. ראינו גם כיצד הנחות אחרות, כמו נטורליזם, עשויות לערער את אותה הנחה ולשמוט את הבסיס מתחת כל הפרויקט המדעי. נעבור כעת להנחת יסוד אחרת של המדע, כשאנו הולכים בסדר הפוך לסדרת הטלות הספק של דקארט. אם בפעם הקודמת עסקנו בתקפותו של ההיגיון עצמו, הרי שמה שעומד כעת על הפרק (בהנחה שעל ההיגיון אפשר לסמוך איכשהו), הוא קיומו של העולם הפיזי. המדע מניח, כמובן, שקיים עולם פיזי וריאלי שניתן לחקור אותו. אם אין עולם כזה...

במאמר הקודם דיברנו על האמונה לפיה קיים עולם פיזי, ועל ההנחות העשויות לערער אותה. נעבור כעת לבחינת הנחות יסוד נוספות של המדע, הקשורות גם הן לתחום האפיסטמי וליכולתנו להכיר את המציאות. אחד המבקרים הגדולים של המתודה המדעית היה דיוויד יום, הפילוסוף הסקוטי בן המאה ה-18. דרך הביקורת שלו אנו מתוודעים לשתי אמונות שעליהן מושתת המדע: האינדוקציה והסיבתיות. האינדוקציה המדעית, פירושה הסקת מסקנות כוללניות על סמך תצפית במקרים מסוימים. לדוגמא, אם בכל פעם שחיממנו מים ראינו שהם מתחילים לרתוח ב-100 מעלות, אנו מגיע...

כשאנו רואים זבוב מעופף לכיוון התקרה, או עכברים מתרוצצים במעגל, אין זה מפליא אותנו במיוחד. לעומת זאת, אילו היינו רואים ספרים מרחפים לפתע לעבר התקרה ונצמדים אליה, או כדורי טניס שמתחילים לרקוד האחד סביב השני, היינו מופתעים בהחלט. זאת משום שככל הידוע לנו, יצורים חיים ניחנו ביכולת תנועה, אבל לעצמים דוממים אין יכולת כזו. חומר דומם אינו יכול לזוז בכוחות עצמו. שימו אבן על הרצפה, והיא תישאר לנצח באותה נקודה אם לא יזיזו אותה משם. הדבר מובן בהחלט: וכי מאין תהיה לו לחומר דומם, מת, יכולת תנועה? אבל למעשה, ח...

אין תעלומה מסקרנת יותר מאשר קיומו של העל-טבעי. אינספור עדויות, בכל הזמנים והארצות, מתארות מפגשים עם תופעות על-טבעיות מסוגים שונים, מרוחות ושדים ועד כוחות פראפסיכולוגיים, מניסים ועד מעשי כישוף. למרות כל העדויות והדיווחים, אף מחקר מדעי לא הצליח לאשש את קיומו של העל-טבעי. אף תופעה על-טבעית לא עמדה בהצלחה במבחן מדעי קפדני וביקורתי. מה אפשר להסיק מכך? אפשר כמובן להגיע למסקנה שהעל-טבעי לא קיים, לפחות לא באותן צורות שמקובל לייחס לו. זו מסקנה אפשרית, אך באותה מידה ניתן להגיע למסקנה אחרת: העל-טבעי קיים,...

במאמר הקודם ראינו את הנקודה העיוורת שיש למדע כלפי העל-טבעי. ראינו שהמדע מבוסס על ההנחה שקיימת חוקיות במציאות, והכלים שלו יכולים לזהות רק תופעות שאכן מפגינות חוקיות מובהקת וסדירה. כיוון שכך, הרי שתופעות על-טבעיות – כלומר, כאלה שאין בהן חוקיות ניתנת לזיהוי – הן בהגדרה מחוץ לתחומו של המדע, ואין הוא מסוגל להתייחס אליהן. אז מה עושה המדע בכל זאת עם העדויות הרבות מספור בדבר תופעות על-טבעיות? כפי שנראה מיד, לרשותו עומד מאגר שלם של טענות והסברים חלופיים, שמטרתם לשלול את תוקפה של כל עדות כזו. אלא שמערכת ...

עץ נופל ביער; כלב נדרס על ידי מכונית; אדם חולה בסרטן; עיר נחרבת ברעידת אדמה; האם האירועים הללו הם יד ההשגחה, גזירה מלמעלה, ביטוי לרצון האלוהי – או שמא מדובר במקרה עיוור, תוצאה של חוקי הטבע האדישים? בשאלה זו נחלקו חכמי ישראל לאורך הדורות. כולם כמובן האמינו בשלטונו המוחלט של ה' בעולם, וביכולתו לפעול ולעשות ככל אשר יחפץ; השאלה היתה עד כמה הוא אכן מממש בפועל את ריבונותו זו. האם כל אירוע קטן, כמו עלה שנופל על נמלה, מכוון בידי ההשגחה העליונה, או שמא הבורא מתערב רק באירועים חשובים יותר, כמו גורלם של ב...

חשיבה סיבתית היא אחד הכשרים ההכרתיים הבסיסיים שלנו, והיא מהווה מרכיב יסודי בהיגיון ובמחשבה הרציונאלית. כבר מינקות אנו לומדים לקשר בין סיבה לתוצאה, לצפות לתוצאות מסוימות בעקבות מעשים מסוימים, ולחפש סיבות לכל אירוע ותופעה שאנו נתקלים בהם. דווקא משום היותה מרכיב כה בסיסי בהכרה, נוטים רבים להתייחס לחשיבה סיבתית כאל מובן מאליו, ומבינים אותה בצורה מעורפלת ולא מדויקת. המאמר הבא ינסה להבהיר קצת את הערפל, ולחשוף את ההנחות העומדות בבסיס החשיבה הסיבתית ואת משמעותן. נניח שאני יושב במעבדה ומערבב כל מיני נוז...

במאמר הקודם ניתחנו את החשיבה הסיבתית, וראינו את שלושת ההנחות שבבסיסה: 1. לכל דבר יש סיבה; 2. ניתן לזהות את קשרי הסיבתיות; 3. סיבתיות היא קבועה ודטרמיניסטית. ראינו ששלושת ההנחות הללו הן בגדר אמונות או אינטואיציות שאינן ניתנות להוכחה, ושיש סיבה לפקפק בתוקפן האוניברסאלי. כעת נראה כיצד ניתן ליישם בפועל את החשיבה הסיבתית, ומה ההשלכות של מגבלותיה. על פי ההנחות לעיל, ניתן באמצעות התבוננות במציאות לזהות קשרים סיבתיים בין תופעות שונות. אם אנו מזהים שבכל פעם שקורה א' קורה בעקבותיו ב', ניתן לקבוע ש-א' הוא...

טענות העוסקות בענייני העולם הזה הן נקודת התורפה של האמונה הדתית. כפי שהסברתי במאמר " הגמביט של הדת ", כל עוד הדת מדברת על מושגים מופשטים ומציאות מטאפיזית היא נמצאת על קרקע בטוחה יחסית, אולם ברגע שהיא מתחילה להשמיע טענות לגבי המציאות האמפירית היא לוקחת סיכון ומעמידה את עצמה למבחנו של המדע. זו כבר חריגה מהתחום הפילוסופי והאמוני לתחום המדעי, שבאמצעותו אפשר לכאורה לברר האם טענות הדת נכונות או לא. אחד התחומים המרכזיים בהן טוענת הדת להשפעה על המציאות הוא כוחה של תפילה. התפילה תופסת מקום חשוב ביהדות ו...

במאמר הקודם עסקנו באפשרות לבחון באמצעות ניסויים מבוקרים את השפעתן של תפילות על רפואת חולים. ראינו את הקשיים שהופכים כל ניסוי כזה לכמעט חסר משמעות, וראינו שלמרות זאת לא מעט ניסויים אכן גילו סימנים להשפעת התפילות. כמו כן ראינו שהשוואה סטטיסטית בין קבוצות אוכלוסיה מראה בבירור על יתרונות לדתיים בתחומי הבריאות ותוחלת החיים. כתבה נוספת בנושא התפרסמה ב הארץ, 2011 . מחקר שבחן את נתוני התחלואה והתמותה ב-22 קיבוצים, חציים דתיים וחציים חילונים, גילה יתרון בריאותי לתושבי הקיבוצים הדתיים בכל שכבות הגיל. שיע...

ספקנות היא כנראה מותג מבוקש, אבל יש ספקנים ויש ספקנים; בעוד רוב הספקנים הנם למעשה מטריאליסטים מושבעים, המפנים את ספקנותם באופן מגמתי כלפי כל מה שחורג מהחומר, אלכס צאקיריס הוא ספקן מסוג אחר. צאקיריס הוא בעל הפודקאסט המצליח "סקפטיקו" (Skeptiko.com – עם K ולא עם C, לא להתבלבל), המוקדש למחקר מדעי העוסק בתודעה, בנפש ובתחומים הנחשבים "על-טבעיים". לאורך השנים ראיין צאקיריס מאות מדענים, פילוסופים ומחברי רבי-מכר מהשורה הראשונה. את הסקפטיות שלו הוא מפנה בעיקר כלפי אותו מטריאליזם שהספקנים המצויים מקבלים כ...