מיסטריום

במאמר בשבוע שעבר עסקתי בשאלה למה אנשים לא פוחדים מהגיהינום בימינו. בעקבות זאת התעוררתי למחשבות נוספות בנושא, ולשאלה הכללית יותר: למה אנשים לא לוקחים ברצינות את המוות? אם נסקור לרגע את ההיסטוריה האנושית, הרי שבין המהפכות הרבות שהביא איתו העידן המודרני, נמצאת גם אחת שלא תמיד נותנים עליה את הדעת. המדובר הוא בהעתקת כובד המשקל מהעולם הבא, אל העולם הזה. בעולם העתיק, בימי הביניים וגם בתקופת הרנסנס, ייחס האדם חשיבות רבה ביותר לשאלת הגורל שלאחר המוות. העולם הזה נתפס, כלשונם של חז"ל, כפרוזדור המוביל לטרק...

מה בדיוק קורה לאחר המוות? זוהי אחת השאלות המעסיקות ביותר את בני האדם, מאז ראשית ההיסטוריה. הרי כל אחד מאיתנו ימות יום אחד, ובהחלט היה מעניין לדעת מה יקרה לנו לאחר מכן. האם נפסיק להתקיים, או שמא נעבור לצורת קיום שונה, או לעולם אחר? ואם כן, מה טיבו של הקיום החדש הזה? תשובות שונות ומגוונות נתנו לשאלה זו. מן הראוי לציין, שכל הדתות והתרבויות שהתקיימו אי פעם, האמינו בהישארות הנפש ובחיים שלאחר המוות. יוצא דופן יחיד הוא שבט המסאי האפריקאי, שחריגותו רק מעידה על הכלל. לפי רובן ככולן של הדתות, אורח חייו ש...

במאמר " מורים מהאגדות " כתבתי על דמויות שונות, ארכיטיפים שמופיעים במרחבי האגדות והספרות, והרעיונות שהם מייצגים. אבל אידיאות ורעיונות מתלבשים לא רק בדמות יצורים דמיוניים; לפעמים הם מיוצגים ע"י עולמות שלמים. מי שמצוי בתחום הפנטזיה (ספרות, סרטים, משחקי תפקידים וכדו'), יכול להבחין שמתוך המגוון העצום של עולמות המתוארים שם, ישנם כמה עולמות ארכיטיפיים שחוזרים ומופיעים שוב ושוב. הם לובשים דמויות שונות, אבל מבטאים את אותם רעיונות בסיסיים, המשתקפים בדרכים שונות גם בעולמנו. במאמר הבא אציג שמונה מאותם עולמ...

בחברה המודרנית המוות הוא סוג של טאבו. כולם יודעים שהוא קיים, וכולנו יודעים שנמות יום אחד, אבל רובנו מעדיפים להדחיק את המחשבה הזו ולהעמיד פנים שמוות זה משהו שקורה לאנשים אחרים (כתבתי על כך במאמרים " זכור כי תמות " ו" על החיים ועל המוות "). אבל מה היה קורה אילו היינו יודעים בוודאות איך נמות? איך הידיעה הזו היתה משפיעה עלינו, כיחידים וכחברה? זו בדיוק השאלה שהספר "זה הסוף שלך!" (הוצאת כתר, בעריכת ריאן נורת', מתיו בנארדו ודיוויד מלכי) מנסה לענות עליה. "זה הסוף שלך!" (באנגלית: Machine of Death) הוא א...

אין דבר שמאיים על האדם יותר מהמוות הפתאומי. עם מוות טבעי מזקנה קל יותר להתמודד: כולם יודעים שהוא עומד להגיע, כולל הזקן עצמו, ולעתים הוא אפילו מתקבל בברכה. המוות הפתאומי, לעומת זאת, מכה כרעם ביום בהיר, ויכול לפגוע במקום, בזמן ובאנשים הבלתי צפויים ביותר. רגע אחד רואים מישהו חי, מדבר, צוחק, מתכנן תוכניות לעתיד – ורגע אחרי זה הוא איננו, מותיר חלל ריק פעור וכואב בליבותיהם של מכריו. הקושי שבהתמודדות עם המוות הפתאומי אינו קשור רק לכאב על היעדרו של אותו אדם, אלא לזעזוע המערער את תמונת עולמנו המסודרת. ה...