מיסטריום

אחד הטיעונים המועלים באופן קבוע נגד אנשים דתיים, הוא הטיעון מהמחלוקת. לפי טיעון זה, קיומן של דתות כה רבות, שכל אחת עומדת בסתירה לאחרות, וכל אחת טוענת שרק היא הדת האמיתית – מוביל למסקנה, שאין הצדקה להאמין באף דת שהיא, ואולי גם לא באל בכלל. "אה באמת, היהדות היא הדת האמיתית היחידה?", שואל הספקן בלגלוג גלוי; "מעניין, גם הנוצרי, המוסלמי, ההינדואי, הבודהיסטי, הטאואיסטי והפגאני טוענים אותו דבר לגבי הדתות שלהם!" לפעמים נוצר הרושם, כאילו עצם ההצבעה על המגוון הגדול של הדתות השונות, די בו כדי להפריך את כו...

אחד הדברים האהובים על הכופרים והאתיאיסטים למיניהם, הוא להשוות בין האמונה באלוקים, לבין האמונות הדתיות של העמים הקדומים באלילים שלהם. "מה ההבדל בין אלוקים שלכם, לבין דמויות כמו זאוס או אודין?", הם שואלים (בגיחוך מתנשא, בדרך כלל). הבה נעזור להם לנסח את הטיעון בצורה מסודרת. הטיעון שלהם למעשה מניח את ההנחות הבאות: א. בעבר, האמינה האנושות בכל מיני אלילים. ב. אותם אלילים לא היו ולא נבראו, ואינם אלא ישויות דמיוניות. ולכן המסקנה היא: ג. גם אלוקים, שבני האדם מאמינים בו כיום, אינו אלא ישות דמיונית. כבר ב...

אם תשאלו קורא בן זמננו מי היה ניקולס פלמל, סיכוי טוב שהוא יאמר לכם שמדובר בחברו של הקוסם דמבלדור, שגילה יחד איתו את אבן החכמים. פלמל אמנם מוזכר ב"הארי פוטר ואבן החכמים", אבל הוא אינו יציר דמיונה של רולינג; למעשה מדובר בדמות היסטורית, אפופת אגדות ומסתורין. ניקולס (או ניקולה) פלמל היה אלכימאי שחי בצרפת במאה ה-14, ועל פי האגדה היה היחיד שהצליח להגשים את שתי שאיפותיהם של האלכימאים: הפיכת עופרת לזהב, ורקיחת שיקוי המעניק חיי נצח. זאת באמצעות אבן החכמים, שאת הרכבה גילה בעזרת ספר המאגיה המסתורי של יהוד...

במאמר " מורים מהאגדות " כתבתי על דמויות שונות, ארכיטיפים שמופיעים במרחבי האגדות והספרות, והרעיונות שהם מייצגים. אבל אידיאות ורעיונות מתלבשים לא רק בדמות יצורים דמיוניים; לפעמים הם מיוצגים ע"י עולמות שלמים. מי שמצוי בתחום הפנטזיה (ספרות, סרטים, משחקי תפקידים וכדו'), יכול להבחין שמתוך המגוון העצום של עולמות המתוארים שם, ישנם כמה עולמות ארכיטיפיים שחוזרים ומופיעים שוב ושוב. הם לובשים דמויות שונות, אבל מבטאים את אותם רעיונות בסיסיים, המשתקפים בדרכים שונות גם בעולמנו. במאמר הבא אציג שמונה מאותם עולמ...