מיסטריום

בסדרת המאמרים " מלאכים נגד שדים ", תיארתי את הצורות השונות בהן מתואר המאבק הנצחי בין צבא השמיים לחילות הגיהינום, ביצירות הפנטזיה ומשחקי התפקידים. במאמר זה ברצוני לבחון את השאלה, האם ייתכן שיתוף פעולה בין מלאכים לשדים? האם ייתכן שיצורים כל כך הפוכים זה מזה, ייצרו קשרים של פעולה משותפת, ואולי אפילו של יותר מזה? השאלה אינה נוגעת רק לעולמות הדמיון, אלא גם לעולם שלנו. במאמר שלי שהתפרסם ב"כיפה" , השוויתי את תופעת החילון וה"יציאה בשאלה", למרד של המלאכים כנגד האל ונפילתם מהשמיים. הדתיים, אם כן, מייצגים...

במאמר הקודם דיברתי על האופן בו מתוארים מלאכים ושדים בעולמות הפנטזיה. כעת נעבור לגישה השניה, שלוקחת יותר השראה מהמסורת היהודו-נוצרית, ומשתמשת ביותר מוטיבים ממנה – אם כי לעתים בצורות מקוריות ומפתיעות. משחק התפקידים הנרחב והמפורט ביותר העוסק במלאכים ושדים, הוא כמובן In Nomine, שהתחיל את דרכו כמשחק צרפתי הומוריסטי, אולם תורגם לאנגלית וקיבל עיבוד שונה ע"י סטיב ג'קסון. במשחק זה הדמויות המרכזיות הן המלאכים והשדים, עם פירוט נרחב לגבי הסוגים השונים של אלו ואלו. לכל סוג של מלאך או שד יש תפיסת עולם מיוחדת...

לאחר שראינו בפעם הקודמת את המקורות הדתיים לרעיון של מלחמת המלאכים והשדים, נסקור כעת את האופן בו הומחש רעיון זה במדיות השונות, בעיקר במשחקי תפקידים ומחשב. כמובן שלא ניתן להקיף את כל היצירות העוסקות בתחום, אבל אנסה להתייחס לפחות למרכזיות שבהן. ראשית, יש להבחין בין שני סגנונות עיקריים בהן מתוארים המלאכים והשדים: הפנטזיה הקלאסית, והגישה היהודו-נוצרית. במאמר זה אתייחס לגישת הפנטזיה. הפנטזיה הקלאסית היא הסגנון המופיע במשחקי תפקידים פופולאריים, כשבראשם מבוכים ודרקונים (D&D) – המשחק הוותיק והמפורסם ביו...

המלחמה בין המלאכים לשדים, בין צבא השמיים לכוחות השאול, סיפקה השראה לאינספור ספרים, סרטים, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. למרבה הצער, מדובר בקונספט נוצרי, המבטא תפיסת עולם דואליסטית. לפי האמונה הנוצרית, זמן קצר לאחר בריאת העולם, קם המלאך הגדול לוציפר ("נושא האור", או "הילל בן שחר"), והוביל אחריו שליש מצבא השמיים למרד נגד בורא העולם. לאחר מלחמה קשה הובס לוציפר בידי המלאך מיכאל, והוא ושאר המלאכים המורדים הושלכו לגיהינום, שנוצר ככלא עבורם. לוציפר הפך להיות השטן, אדון כל הרשע והאימה, והמלאכים הנופל...

העולם שאנו חיים בו, הוא עולם השקר; עולם של ציפויים חיצוניים נוצצים, שיוצרים מראית עין של יופי ושלמות, אבל מתחת השכבות הדקות הללו מסתתרים רבדים שלמים של גועל, כיעור וזוועה. קחו למשל את גוף האדם. היופי, כמו שאומרים, נמצא בעוביו הדקיק של העור בלבד; קלף מהאדם את העור, ותקבל את החומר שממלא סרטי אימה וספלאטר. בשר אדום וחשוף, גלונים של דם, קרביים, מעיים מלאים מיצי עיכול חומצתיים, צואה והפרשות מסריחות. משום מה אין דבר שמעורר יותר גועל באדם, מאשר לראות איך הוא עצמו נראה מבפנים. כנראה שלעמוד מול עצמך כפי...

אם ישנם עוד שדים שמסתובבים בימינו, הם יכולים להגיש תביעת דיבה ייצוגית כנגד הנצרות, על השם הרע שהוציאה להם. במסגרת מאבקה של הכנסייה הנוצרית בפגאניות, היא עיצבה מחדש את אמונותיהם של האירופאים ביישויות על טבעיות, והגדירה את השדים ורוחות הטבע למיניהם כשייכים באופן מוחלט לצדו של השטן והרוע. המושג היווני demon או daemon, שבמקורו התייחס לרוחות מכל סוג שהוא, הפך לסינונימי עם כוחות האופל והרשע. בכך ניסתה הנצרות לעקור כל שריד של פולחן או טקס הקשור לישויות אלה, ואכן הצליחה בכך במידה רבה (אם כי שרידים כמו ...

סיפורי האגדות, הפנטזיה והאימה, מלאים בדמויות ויצורים שונים ומשונים. מתוך המגוון האינסופי של דמויות, ישנם ארכטיפים מסוימים שמופיעים באופן קבוע בחלק ניכר מהיצירות. דמויות כמו הדרקון, המכשפה, הפיה, הערפד, ורוח הרפאים, אינן סתם עוד יצורי דמיון, אלא סמלים טעונים במשמעות, אותה הם מייצגים בכל מקום בו הם מופיעים. הבנת המשמעות הזו הופכת את האגדות מסיפורי ילדים סתמיים, למשלים בעלי רעיונות עמוקים, היכולים ללמד אותנו על עצמנו ועל המציאות. נציג להלן כמה מאותם ארכטיפים, וננסה לשמוע חלק מהמשמעויות והמסרים שהם...

"מה שלא ראיתי – לא קיים; אני רציונאליסטית!" אמרה הצפרדע שאינה יכולה לראות חפצים דוממים, ומעולם לא יצאה משלולית הבוץ בה גדלה. המאמר הקודם , בו עסקתי באמונה בשדים, גרר תגובות רבות ודיונים ארוכים. אחת הטענות שחזרו ונשמעו בו, היתה הטענה שאמונה בדברים כמו שדים, כשפים, מיסטיקה וכדו', מנוגדת לרציונאליזם. זו אינה טענה חדשה; האבחנה בין גישות "רציונאליסטיות", כזו של הרמב"ם ופילוסופים אחרים, לבין גישות המכונות "מיסטיות" (או בשמות פחות מחמיאים), מוכרת וידועה. אבל כשהתחלתי לחשוב על הנושא, התברר לי שהאבחנה ה...

מלחמה היא גיהנום, אמר הגנרל שרמן. וכמו הגיהנום, יש בה משהו מושך ומרתק, אפילו יותר מגן עדן. אנחנו אמנם לא מעוניינים להיקלע בעצמנו למלחמה, אבל כן נהנים מאד לצפות בסרטי מלחמה, לשחק במשחקי מלחמה, לקרוא על מלחמות. הסבל והייסורים של מלחמות העבר, הם החומר לסרטים המגניבים של העתיד. אחוז הסרטים והמשחקים העוסקים בלחימה על סוגיה השונים, דומה לאחוז השירים העוסקים באהבה – מה שמעורר עניין לכשעצמו. אם נרצה או לא נרצה, מלחמה היא חלק בסיסי מהמציאות בעולמנו, מרמת היצורים החד-תאיים, דרך כל שרשרת המזון ועד למלחמות...

כמה אחוזים מהמציאות אנחנו מסוגלים לראות? יש מדענים הסבורים שכל היקום הגלוי לעינינו אינו מהווה אלא כ-4% ממה שקיים בפועל, כשאת השאר מהווים חומר ואנרגיה אפלים שאינם נגישים לחושינו. זאת עוד מבלי לדבר על יקומים מקבילים למיניהם. גם בתחום הקרוב יותר, העיניים שלנו קולטות רק ספקטרום מסוים של האור ועיוורות לאורכי גל אחרים. התודעה משחקת גם היא עם החושים וגורמת לנו פעמים רבות לראות מה שאנחנו מצפים לראות, ולהיות עיוורים לנוכחותם של דברים אחרים, גם אם הם מונחים מתחת לאפנו (כפי שמראים ניסויי הגורילה הנעלמת למ...

הם נמצאים בכל מקום. ברחוב, באוטובוס, במסעדה, במעלית, בכיתה, בעבודה. נשים, גברים, ילדים, צעירים, זקנים, עשירים, עניים, זרים, מקומיים. את רובם המוחלט אינכם מכירים. חלקם מושכים יותר תשומת לב, חלקם שקופים כמעט. יתכן שמדי יום חולפים על פניכם מאות אנשים בזרם השוטף של נהר החיים. כל אחד מהם מסתיר בתוכו מחשבות, רצונות וסודות שאין לאף אחד אחר גישה אליהם. מאחורי המסכה האנושית יכול להסתתר כמעט כל דבר. הרימו רגע את מבטכם לעבר הסובבים אתכם, ושאלו את עצמכם: האם כולם באמת בני אדם? באחד המאמרים הקודמים כתבתי על...

הנפש האנושית היא התעלומה הגדולה ביותר בעולם. לפחות שלושה תחומי מחקר שונים מנסים להבין אותה לעומקה: נוירולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה, ושלושתם מצליחים באופן חלקי בלבד. הנוירולוגיה עוסקת בקשרים בין מצבים פיזיולוגיים למצבים מנטאליים, הפסיכולוגיה חוקרת את התהליכים המתחוללים בתוך הנפש עצמה, והפילוסופיה מנסה להבין את מקורה ואת היחס בינה לבין החומר. אולם בשלושת התחומים הללו רב הסתום על הנגלה, על אחת כמה וכמה כאשר מנסים לשלב אותם יחד. עדיין איננו מתחילים להבין מהי באמת הנפש, התודעה וההכרה, מה מקורה וכי...

אחת הטענות הידועות כנגד האמונה בשדים היא, שהפסיכיאטריה המודרנית "גירשה" אותם. היום ידוע, טוענים הרציונליסטים, שתופעות שבעבר נחשבו לדיבוקים או איחוז שדים, אינן אלא הפרעות נפשיות רגילות, שניתנות לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. אבל מסתבר שיש פסיכיאטרים מקצועיים שחושבים אחרת. הכתבה הבאה, אותה תרגמתי מאתר ה-CNN, מספרת על פסיכיאטר מוסמך העוסק עשרות שנים בתחום של דיבוק וגירוש שדים, והשתכנע שתופעות אמיתיות כאלה אכן קיימות. והוא לא היחיד. מלבד השמות המוזכרים בכתבה, אציין גם את ד"ר אורי שוורצמן, מחבר הספר...

ראלף סרצ'י הוא שוטר במשטרת ניו יורק. במהלך שנות עבודתו הוא נתקל בפושעים מהסוג הגרוע ביותר, ברוע אנושי שלא ייאמן ובמחזות זוועה קשים. הוא לא ישכח את הפעם בה נכנס לדירה וראה שם בחורה מסוממת מתהלכת בעוד תינוקה שנולד זה עתה נגרר אחריה, משתלשל מחבל הטבור שעדיין מחובר אליה בלי שתשים לב, או את הרוצחים והאנסים הנתעבים אותם הביא למעצר. אבל הרוע האנושי מתגמד מול האיום האחר שסרצ'י מתמודד מולו - הלוא הוא הרוע השטני, הדמוני. מלבד היותו שוטר, סרצ'י מקדיש את חייו למה שהוא מכנה "העבודה", דהיינו סיוע לאנשים שהסת...