מיסטריום

סנטה קלאוס הוא ללא ספק אחת מדמויות התרבות החביבות ביותר. מי לא אוהב סבא טוב שכזה, זקן חביב בעל רוח נעורים, שמחלק מתנות לילדים? למרות שמו, סנטה קלאוס הוא לא ממש קדוש נוצרי, ולמעשה מדובר בדמות אוניברסאלית שהופיעה בשמות שונים אצל עמים ותרבויות שונות, עוד לפני עליית הנצרות. אפילו אצלנו בדורות האחרונים יש דמות שכזו – הלוא הוא אליהו הנביא, שעבר הסבה מנביא זעם קדמוני, לזקן חביב שמחלק מתנות בליל הסדר (קראתי פעם ספר מתורגם מאנגלית, בו החליף המתרגם, אבנר כרמלי, את שמו של סנטה קלאוס ב"אליהו הנביא", מה שהב...

במאמר הקודם ראינו את הנחת היסוד של המדע, לפיה ניתן לסמוך באופן עקרוני על הכשרים האפיסטמיים שלנו. ראינו גם כיצד הנחות אחרות, כמו נטורליזם, עשויות לערער את אותה הנחה ולשמוט את הבסיס מתחת כל הפרויקט המדעי. נעבור כעת להנחת יסוד אחרת של המדע, כשאנו הולכים בסדר הפוך לסדרת הטלות הספק של דקארט. אם בפעם הקודמת עסקנו בתקפותו של ההיגיון עצמו, הרי שמה שעומד כעת על הפרק (בהנחה שעל ההיגיון אפשר לסמוך איכשהו), הוא קיומו של העולם הפיזי. המדע מניח, כמובן, שקיים עולם פיזי וריאלי שניתן לחקור אותו. אם אין עולם כזה...

משל המערה של אפלטון הוא אחד הרעיונות הפילוסופיים רבי ההשפעה ביותר בתולדות האנושות. משל זה מתאר אנשים החיים בתוך מערה, כשהם כבולים למקומם ופניהם לקיר. על הקיר הם רואים את צלליותיהם של יצורים וחפצים שונים המתנועעים מאחוריהם, ומכיוון שאינם יכולים לראות את העצמים עצמם, הם בטוחים שהצלליות הנן הדבר האמיתי ואין מציאות מעבר להן. רק מי שמצליח להשתחרר מכבליו ולצאת מהמערה, לאחר שיתרגל לאור הגדול שבחוץ, יוכל לראות את האמת לגבי טיבם של הדברים. לרוע מזלו, חבריו הכבולים במערה כנראה לא יאמינו לו, ויחשדו אותו ב...

לא מזמן כתבתי כאן מאמר בנושא מדעי המוח , ולמה בניגוד לדעות רווחות הם לא מוכיחים שום דבר לגבי (אי) קיומה של נפש רוחנית באדם. קצת לאחר מכן פנה אלי אדם הכותב ספר בו הוא טוען שהמדע מפריך את קיומה של הנשמה, וביקש ממני חוות דעת על ספרו; במקביל, ובלי קשר, נודע לי על הספר החדש "למה מטריאליזם הוא קשקוש" (Why Materialism is Baloney) של ד"ר ברנרדו קסטרופ, מדען מחשבים מוביל, שמבסס באופן לוגי ומדעי תפיסה אידיאליסטית דווקא. נזכרתי גם בספר "תודעה ויקום" (Mind and Cosmos) שפרסם בשנת 2012 תומאס נייגל, מגדולי הפ...

"אני מאמין בכל דבר עד שיופרך. אז אני מאמין בפיות, במיתוסים, בדרקונים. זה הכל אמיתי, אפילו אם זה בתודעה שלך. מי אמר שחלומות וסיוטים אינם אמיתיים כמו הכאן והעכשיו?" כה אמר הזמר הידוע ג'ון לנון. במאמר הבא ננתח באופן פילוסופי את הדברים, ונציג את העמדה שהם מבטאים ואת משמעותה. אני לא מתחייב לכך שלנון היה חותם על כל מה שייאמר כאן, אבל מה שמעניין אותנו כמובן אינה דעתו האישית אלא הרעיון הגלום בדבריו. "אני מאמין בכל דבר עד שיופרך". טענה זו מבטאת את הגישה הנקראת מקסימליזם אונטולוגי, והנחת היסוד שלה היא שכ...

בשיעורי מבוא למטאפיזיקה מוזכרות תמיד שלוש שיטות מרכזיות להבנת מהותה של המציאות: מטריאליזם, דואליזם ואידיאליזם. המטריאליזם טוען שכל המציאות מורכבת מחומר בלבד; הדואליזם טוען שהמציאות מורכבת משתי מהויות בסיסיות שונות – חומר ורוח; ואילו האידיאליזם טוען שהכל רוח (או נפש, או תודעה). בעולם המערבי המודרני בו אנו חיים, שתי הגישות הראשונות הן הדומיננטיות, כשהן מנהלות ביניהן מאבק על התודעה ותפיסת העולם. הגישה המטריאליסטית נפוצה ביותר בקרב אנשי מדע, ואילו אנשים העוסקים בדת וברוחניות, וכמדומה שגם הציבור הרח...

לפני כשנה וחצי התוודעתי לברנרדו קסטרופ דרך ספרו " למה מטריאליזם זה חרטא " (Why Materialism is Baloney), בו הוא מציג את השקפתו האידיאליסטית ומפריך את המטריאליזם כאמונה טפלה חסרת יסוד. בזכותו נשביתי בקסמו של האידיאליזם, בהיגיון הפשוט שמאחוריו, ביכולת ההסבר שלו את המציאות ובהשלכותיו מרחיקות הלכת. כעת סיימתי לקרוא ספר נוסף של קסטרופ, "יותר מאלגוריה" (More than Allegory), והריני לסקור אותו לפניכם. כותרת המשנה של הספר היא "על מיתוס דתי, אמת ואמונה", ומטרתו היא להמשיך את פרויקט האידיאליזם שמקדם קסטרופ...