מיסטריום

במאמר הקודם ראינו את הנקודה העיוורת שיש למדע כלפי העל-טבעי. ראינו שהמדע מבוסס על ההנחה שקיימת חוקיות במציאות, והכלים שלו יכולים לזהות רק תופעות שאכן מפגינות חוקיות מובהקת וסדירה. כיוון שכך, הרי שתופעות על-טבעיות – כלומר, כאלה שאין בהן חוקיות ניתנת לזיהוי – הן בהגדרה מחוץ לתחומו של המדע, ואין הוא מסוגל להתייחס אליהן. אז מה עושה המדע בכל זאת עם העדויות הרבות מספור בדבר תופעות על-טבעיות? כפי שנראה מיד, לרשותו עומד מאגר שלם של טענות והסברים חלופיים, שמטרתם לשלול את תוקפה של כל עדות כזו. אלא שמערכת ...

במאמר " העל-טבעי והנקודה העיוורת של המדע ", התייחסתי לחוסר יכולתה של השיטה המדעית להתמודד עם תופעות ספוראדיות ובלתי צפויות מהסוג המכונה על-טבעי. בחלק השני התייחסתי לחשיבה הספקנית, מהסוג המכונה "חשיבה חדה", המצביעה על הטיות ושיבושי חשיבה שגורמים לאנשים לראות את העל טבעי במקום בו אינו נמצא באמת. ציינתי שם שישנן לא מעט הטיות הפועלות לכיוון ההפוך דווקא, וגורמות לאנשים להתכחש לנוכחותו של העל טבעי גם במקרים בהם הוא אכן מופיע. במאמר הבא ארחיב יותר על הטיות אלה, ואראה עד כמה החשיבה הספקנית מלאה בהנחות ...