מיסטריום

"מחקרים מוכיחים, שאנשים נוטים להאמין למשפטים הפותחים בשתי מלים אלו" (- אורי הולצמן) בחברה המערבית, המדע נחשב כיום למקור הסמכות העליון בכל הקשור להכרת המציאות. מדענים, אוניברסיטאות, דוקטורים, פרופסורים, אקדמאים – כל אלה זוכים ליוקרה שפעם היתה נחלתם של קוסמים, מעלים באוב, או אנשי דת. לא לחינם רבים מדברים היום על "כנסיית השכל", הסוגדת למדע, ומתייחסת לנציגיו כאל סוג של כוהנים. אכן, אין לזלזל בחשיבותו העצומה של המחקר המדעי, ובתרומתו הגדולה להתקדמות הידע האנושי. אמנם לגבי תרומתו לשיפור החיים בעולמנו,...

במאמר הקודם דברנו על האתיאיזם האפיסטמולוגי, הטוען שאין ראיות לקיום האל. ראינו שטענה זו אינה נכונה. ישנן ראיות רבות ושונות לקיומו של האל, ולא מעט אנשים חכמים ורציניים גם חושבים שהן ראיות טובות. כך שכמו הטענה האונטולוגית "אין אלוהים", גם הטענה "אין ראיות לקיום האל", מתגלה כמופרכת. אז מה כן יכול האתיאיסט לטעון? כאן אנו מגיעים לטענה האתיאיסטית מהסוג השלישי – "אני לא מאמין באל". טענה זו מכירה בכך, שייתכן תיאורטית שהאל קיים; היא גם מכירה בכך שישנן ראיות לקיומו. אלא שמי שמשמיע טענה זו, לא השתכנע מאותן...

במאמר הקודם סתרנו את העמדה האתיאיסטית האונטולוגית, לפיה "אין אלוהים", והראינו שמדובר בטענה כה חצופה ומטופשת שאף אדם רציונאלי לא יעז להשמיע ברצינות. ואכן, נראה שהאינטליגנטים יותר מבין האתיאיסטים, יתמקדו בטענה החלשה יותר, לפיה "אין ראיות לקיומו של אלוהים" – הטענה האפיסטמולוגית. על טענה זו נדבר הפעם. נניח שהאתיאיסט שלנו מקבל את המסקנה מהשלב הקודם של הדיון, ומסכים שאכן לא ניתן להוכיח את אי-קיומו של האל. עדיין, כך הוא יטען, זו אינה סיבה להאמין שהאל אכן קיים; כדי להאמין שדבר כלשהו קיים, דרושות ראיות ...

האתיאיסטים מהווים מיעוט קטן, אם כי רעשני מאד, מאוכלוסיית העולם. הם משוכנעים שהם גילו את האמת המדהימה לפיה אין אלוהים, כל הדתות שגויות, וכל מיליארדי המאמינים טועים. לא מעט ויכוחים ודיונים היו לי עם אנשים כאלה, ומכיוון שלאחרונה התחילו כמה אתיאיסטים להגיב על הבלוג שלי, מצאתי לנכון לכתוב כמה מאמרים בנושא, כדי להבהיר אחת ולתמיד מהו בדיוק האתיאיזם ומה הבעייתיות שבו. נתחיל אם כן. בשלב הראשון עלינו לשאול את עצמנו: מה זה בדיוק אתיאיזם? מה האתיאיסטים טוענים? היינו יכולים כמובן לשאול אותם, אבל לא תמיד אלה...

ישנן ראיות פילוסופיות רבות לקיומו של האל: הראיה הקוסמולוגית, הראיה מהתכנון, הראיה האונטולוגית ועוד. אולם אולי הראיה הטובה ביותר היא זו הפשוטה ביותר: אנשים מאמינים באל, פשוט מפני שהם ראו אותו. ישנן אינספור עדויות המספרות על חוויה של התגלות אלוהית, מפגש עם האל, דיבור עם האל וכן הלאה. עדויות אלו פרושות על פני כל ההיסטוריה האנושית, ומקיפות את כל העמים וכל התרבויות. גם בימינו אנו, ישנם מיליוני בני אדם המדווחים על חוויות של גילוי אלוקי. בערנות או בחלום, במצב בריא או על סף המוות, ביחידות או בפני קהל ג...

מכירים את התער של אוקהם? לא מדובר בפרסומת למכשירי גילוח, אלא בעיקרון פילוסופי שנעשה בו שימוש נרחב בתחומים שונים בפילוסופיה ובמדע. עיקרון זה, שנקרא כך על שם מנסחו וויליאם מאוקהם – נזיר אנגלי בן המאה ה-14 – הוא למעשה עיקרון של "חסכנות" אונטולוגית, שמטרתו לעזור בגיבוש תיאוריות על המציאות. אחד הניסוחים הנפוצים שלו הוא: אין להרבות ישויות שלא לצורך . לפי "התער", כשאנו רוצים לגבש תיאוריה על מספר הישויות השונות הקיימות ביקום (בין אם מדובר בישויות פיזיקאליות, מטאפיזיות, רוחניות, כוחות טבע וכדו') , עלינו...

"בקדושה אין גוזמא במציאות. כל המצויר ומדומה ואפשר להיות בציור – הוא באמת מצוי". - הראי"ה קוק, קובץ ב, ט. "אני מאמין בכל דבר עד שיוכח אחרת. לכן אני מאמין בפיות, במיתוסים, בדרקונים. כל זה קיים, אפילו אם זה בראש שלך. מי אמר שחלומות וסיוטים אינם אמיתיים כמו הכאן והעכשיו?" - ג'ון לנון מה ההבדל בין דמיון למציאות? כאשר אנו שואלים על דבר מסוים, האם הוא "אמיתי" או דמיוני", למה אנחנו מתכוונים? לדעתי, התשובות לכך שונות ממה שמקובל לחשוב. נתחיל בהגדרת ה"אמיתי", או ה"מציאותי". אנשים נוטים להתייחס לדברים מוחש...

בדיונים תיאולוגיים, עולה לפעמים השאלה: גם אם יש אלוקים, מי אמר שהוא טוב? מה אם הוא מרושע, או מטורף חלילה? יש כאלה הטוענים, באופן מינורי יותר, שהאופן בו האל מנהיג את העולם הוא בלתי מוסרי, או שמעבירים ביקורת על פעולות או מצוות אלוקיות מסוימות. האם יתכן שהאל הוא אכן בלתי מוסרי? הגישה הסוברת שהאל הוא מרושע, נקראת מלתאיזם (maltheism), והיא פופולארית אצל אנשים מסוימים, הרואים את עצמם כמוסריים יותר מהאל; אבל למעשה אין כמעט אף הוגה רציני שתומך בה. הסיבה לכך היא, שגישה זו היא אבסורדית. אילו האל הוא מרוש...

האם העולם הוא עגול? לא, אני לא מתכוון לתשובה המתחכמת ש"הוא בעצם אליפטי". אני מתכוון ברצינות – האם הוא באמת עגול, ולא למשל שטוח, או בעל צורה אחרת כלשהי? איזו שאלה מטופשת, אתם בוודאי חושבים. ברור שכדור הארץ הוא עגול. כל ילד יודע את זה! ננסח אם כן את השאלה בצורה שונה: איך אתם יודעים שכדור הארץ הוא עגול? התגובה הצפויה לשאלה זו תהיה: מה זאת אומרת? כולם אומרים שכדור הארץ הוא עגול, אז ודאי שזה נכון. אבל לא מעניין אותי עכשיו מה "כולם" אומרים, אלא מה כל אחד מאיתנו יודע באופן אישי. כמעט כל אדם שנבחר, ונצ...

במאמר " האם הכוח משחית ?" עסקתי בתופעה של אנשים הזונחים את כללי המוסר, ברגע שהכוח שבידיהם מאפשר להם לעשות זאת. במאמר זה ברצוני להתייחס לתופעה אחרת, של עשיית מעשים "רעים" בשם הטוב, הצדק או האידיאולוגיה. טענתי, שממבט ראשון נשמעת מוזרה, היא שככל שמישהו הוא יותר צדיק – כך מותר לו לעשות מעשים יותר "רעים". אני שם את ה"רעים" במרכאות, כי אם אנו אומרים שמותר ואולי אף רצוי לעשות את המעשים האלה, אז קשה לקרוא להם רעים באמת. על כל פנים, הכוונה היא למעשים שבדרך כלל נחשבים רעים. ניקח לדוגמא מעשה כמו רצח. לאזר...

האתיאיסטים מהווים מיעוט קטן, אם כי רעשני מאד, מאוכלוסיית העולם. הם משוכנעים שהם גילו את האמת המדהימה לפיה אין אלוהים, כל הדתות שגויות, וכל מיליארדי המאמינים טועים. לא מעט ויכוחים ודיונים היו לי עם אנשים כאלה, ומכיוון שלאחרונה התחילו כמה אתיאיסטים להגיב על הבלוג שלי, מצאתי לנכון לכתוב כמה מאמרים בנושא, כדי להבהיר אחת ולתמיד מהו בדיוק האתיאיזם ומה הבעייתיות שבו. נתחיל אם כן. בשלב הראשון עלינו לשאול את עצמנו: מה זה בדיוק אתיאיזם? מה האתיאיסטים טוענים? היינו יכולים כמובן לשאול אותם, אבל לא תמיד אלה...

בשבוע שעבר כתבתי כאן על גן עדן, והפעם נעסוק במקבילה הפחות פופולארית שלו – הגיהינום. (אגב, חלק ממבקריי, בעיקר בפורום "עצור כאן חושבים", טוענים שיש לי אובססיה בקשר לשטן ולגיהינום. זה נכון שאלה נושאים מעניינים שכתבתי עליהם לא פעם, אבל מתוך מאות המאמרים שפרסמתי ברחבי האינטרנט, מדובר סה"כ באחוז קטן למדיי. אז אל תגזימו.) הגיהינום, כמקום ענישה לחוטאים לאחר המוות, לא מופיע במפורש בתנ"ך, אם כי ניתן למצוא לו רמזים במספר מקומות. חז"ל מתייחסים אליו במקומות רבים, אבל לא מוסרים תיאורים מפורטים שלו, אם כי לעת...

מה בדיוק קורה לאחר המוות? זוהי אחת השאלות המעסיקות ביותר את בני האדם, מאז ראשית ההיסטוריה. הרי כל אחד מאיתנו ימות יום אחד, ובהחלט היה מעניין לדעת מה יקרה לנו לאחר מכן. האם נפסיק להתקיים, או שמא נעבור לצורת קיום שונה, או לעולם אחר? ואם כן, מה טיבו של הקיום החדש הזה? תשובות שונות ומגוונות נתנו לשאלה זו. מן הראוי לציין, שכל הדתות והתרבויות שהתקיימו אי פעם, האמינו בהישארות הנפש ובחיים שלאחר המוות. יוצא דופן יחיד הוא שבט המסאי האפריקאי, שחריגותו רק מעידה על הכלל. לפי רובן ככולן של הדתות, אורח חייו ש...

אחד הטיעונים המועלים באופן קבוע נגד אנשים דתיים, הוא הטיעון מהמחלוקת. לפי טיעון זה, קיומן של דתות כה רבות, שכל אחת עומדת בסתירה לאחרות, וכל אחת טוענת שרק היא הדת האמיתית – מוביל למסקנה, שאין הצדקה להאמין באף דת שהיא, ואולי גם לא באל בכלל. "אה באמת, היהדות היא הדת האמיתית היחידה?", שואל הספקן בלגלוג גלוי; "מעניין, גם הנוצרי, המוסלמי, ההינדואי, הבודהיסטי, הטאואיסטי והפגאני טוענים אותו דבר לגבי הדתות שלהם!" לפעמים נוצר הרושם, כאילו עצם ההצבעה על המגוון הגדול של הדתות השונות, די בו כדי להפריך את כו...

לספר "הויה או לא היה", של הרב עמית קולא, ניגשתי בחשדנות מרובה. חשדתי שמדובר בכניעה מוחלטת לטענות ביקורת המקרא, באפולוגטיקה שנסוגה כל כך לאחור, עד שהיא נופלת מעבר לקצה. ברם, ככל שהוספתי לקרוא, התברר לי שמדובר באחד מספרי המחשבה המרתקים והמלהיבים ביותר שקראתי אי פעם. לא מדובר באפולוגטיקה רפויה, אלא בבירור מעמיק של יסודות אמונתנו – והעמדתם על בסיס יציב ואיתן, שאף ביקורת היסטורית לא תוכל לערער. לא כאן המקום לכתוב סקירה מפורטת על הספר, אולם ברצוני להציג את הרעיון המרכזי שבו, ולהוסיף לו נופך משלי. הרע...

אחת השאלות כבדות המשקל ביותר, שאמורות להעסיק את היהודי המאמין, היא השאלה: אלו דברים הם בעלי ערך בעיני ה'? כמובן, שקיום התורה והמצוות הוא בעל ערך עליון. אולם מה לגבי שאר ענייני העולם הזה? האם לעולם החול יש ערך משל עצמו – או שכל מטרתו היא לשמש כבסיס לקיום התורה והמצוות, שהיא המטרה הבלעדית לשמה נברא העולם? שאלה זו קשורה קודם כל לתחום העשייה האנושית. את מעשי בני האדם אפשר לחלק לכמה סוגים: א. מצוות שבין אדם למקום. ב. מצוות שבין אדם לחברו. ג. מידות טובות. ד. מעשים אנושיים ראויים. ה. מעשים מגונים ועבי...

בדיונים תיאולוגיים, עולה לפעמים השאלה: גם אם יש אלוקים, מי אמר שהוא טוב? מה אם הוא מרושע, או מטורף חלילה? יש כאלה הטוענים, באופן מינורי יותר, שהאופן בו האל מנהיג את העולם הוא בלתי מוסרי, או שמעבירים ביקורת על פעולות או מצוות אלוקיות מסוימות. האם יתכן שהאל הוא אכן בלתי מוסרי? הגישה הסוברת שהאל הוא מרושע, נקראת מלתאיזם (maltheism), והיא פופולארית אצל אנשים מסוימים, הרואים את עצמם כמוסריים יותר מהאל; אבל למעשה אין כמעט אף הוגה רציני שתומך בה. הסיבה לכך היא, שגישה זו היא אבסורדית. אילו האל הוא מרוש...

יש הרבה דרכים לתאר את תפקידו של יהודי בעולם; הרבה מהן קשורות למלחמה או מאבק – חייל בצבא ה', לוחם נגד כוחות הרשע, שליח לתיקון העולם וכן הלאה. המשותף לדימויים אלו, שהם מניחים את קיומו של כוח כלשהו המתנגד ליהודי ולמשימתו, ושבו עליו להיאבק. אבל הנחה זו היא בעייתית, כי ברגע שמייחסים כוח ויכולת לאותם גורמים, נוצר מתח וחשש מפניהם, מפני הכישלון במאבק איתם – שהוא בעצם כישלון הן עבור האדם הפרטי, והן עבור השליחות האלוקית שהוא ממלא. תחושה זו היא בעייתית הן מההיבט הפסיכולוגי, שכן היא מכניסה את האדם למתח, לח...

האדם המודרני אוהב להיות עצמאי וחופשי. הוא לא אוהב שאחרים מחליטים בשבילו, ולא מוכן לעשות דברים שהוא לא מבין ומזדהה איתם. יש יתרונות לגישה הזו, אבל גם חסרונות. היא מונעת מהאדם להכפיף את עצמו לכוח עליון, לבטל את רצונו בפני רצון האל, ולהכיר בכך שיש דברים שמעבר לשכלו והשגתו. אדם שרוצה להיות עצמאי ולהחליט על כל דבר בעצמו, לעולם לא יתעלה מעבר למצבו הנוכחי, כשם שאדם ששוקע בבוץ אינו יכול למשוך את עצמו החוצה בשערות ראשו. ההשתעבדות המוחלטת לכוח עליון יכולה להעלות את האדם לרמות והישגים כאלה, שלא היה יכול ל...

הסתירה בין גיל העולם כפי שהוא מוערך ע"י המדענים, וכפי המסופר בתורה, ידועה ומפורסמת, וכבר דנו בה רבות. בעוד שהמדענים מעריכים את גיל העולם ואת תהליכי התהוותו במיליארדי שנים, הרי שלפי התורה משמע שהעולם נברא במשך ששה ימים, לפני פחות מששת אלפים שנה. תשובות שונות הוצעו לסתירה זו. לפי אחת הגישות, ששת הימים הנזכרים בפרשת בראשית אינם ששה ימים ממש, אלא ששה שלבים בתהליך הבריאה, שכל אחד מהם עשוי להימשך זמן רב מאד. תשובה זו מתקבלת על הדעת במיוחד לאור הידוע היום, שהזמן הוא מושג יחסי, וחולף בקצב שונה בהתאם לנ...

מה בדיוק קורה לאחר המוות? זוהי אחת השאלות המעסיקות ביותר את בני האדם, מאז ראשית ההיסטוריה. הרי כל אחד מאיתנו ימות יום אחד, ובהחלט היה מעניין לדעת מה יקרה לנו לאחר מכן. האם נפסיק להתקיים, או שמא נעבור לצורת קיום שונה, או לעולם אחר? ואם כן, מה טיבו של הקיום החדש הזה? תשובות שונות ומגוונות נתנו לשאלה זו. מן הראוי לציין, שכל הדתות והתרבויות שהתקיימו אי פעם, האמינו בהישארות הנפש ובחיים שלאחר המוות. יוצא דופן יחיד הוא שבט המסאי האפריקאי, שחריגותו רק מעידה על הכלל. לפי רובן ככולן של הדתות, אורח חייו ש...

"דרקונים. יצורי אגדות, סיפורי ילדים. אבל עתה שבו הדרקונים לקרין, וחשכת המלחמה מאיימת שוב לבלוע עולם ומלואו..." בשנות ה-80 וה-90, שגשג ופרח משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים", והתפשט ברחבי העולם וגם פה בארץ. במקביל למשחק עצמו, פורסמו מספר סדרות של ספרי קריאה, שכל אחת מהן מבוססת על אחד מהעולמות הדמיוניים של מבוכים ודרקונים. בעוד שחלק גדול מאותם ספרים היו רדודים מאד מבחינת האיכות, הרי שסדרה אחת התבלטה לטובה והפכה לקלאסיקה של ספרות פנטזיה – סדרת "רומח הדרקון", המתרחשת בעולם בשם קרין. למעשה מדובר באוסף...

לספר "הויה או לא היה", של הרב עמית קולא, ניגשתי בחשדנות מרובה. חשדתי שמדובר בכניעה מוחלטת לטענות ביקורת המקרא, באפולוגטיקה שנסוגה כל כך לאחור, עד שהיא נופלת מעבר לקצה. ברם, ככל שהוספתי לקרוא, התברר לי שמדובר באחד מספרי המחשבה המרתקים והמלהיבים ביותר שקראתי אי פעם. לא מדובר באפולוגטיקה רפויה, אלא בבירור מעמיק של יסודות אמונתנו – והעמדתם על בסיס יציב ואיתן, שאף ביקורת היסטורית לא תוכל לערער. לא כאן המקום לכתוב סקירה מפורטת על הספר, אולם ברצוני להציג את הרעיון המרכזי שבו, ולהוסיף לו נופך משלי. הרע...

הכבוד ביהדות זוכה לכאורה ליחס דו-אנפי. מצד אחד, הוא נמנה עם הדברים המוציאים את האדם מן העולם, יחד עם הקנאה והתאווה. מצד שני, כבוד הבריות נחשב לשיקול חשוב, שהלכות רבות מבוססות עליו. נראה שיש להבחין בין כבוד שאדם דורש מאחרים, שנובע מגאווה ואגו מנופח, לבין הכבוד שהאדם חולק לעצמו ולאחרים, שמבטא דווקא מעלה חשובה. במאמר זה אתייחס לכבוד במובן החיובי שלו. מהו בעצם הכבוד? יחס של כבוד כלפי אדם, חפץ או מעמד, מבטא את ההכרה בכך שאותם דברים אינם "סתם". יש בהם משהו מעבר לקיומם החומרי, למולקולות מהן הם מורכבים...

האדם המודרני אוהב להיות עצמאי וחופשי. הוא לא אוהב שאחרים מחליטים בשבילו, ולא מוכן לעשות דברים שהוא לא מבין ומזדהה איתם. יש יתרונות לגישה הזו, אבל גם חסרונות. היא מונעת מהאדם להכפיף את עצמו לכוח עליון, לבטל את רצונו בפני רצון האל, ולהכיר בכך שיש דברים שמעבר לשכלו והשגתו. אדם שרוצה להיות עצמאי ולהחליט על כל דבר בעצמו, לעולם לא יתעלה מעבר למצבו הנוכחי, כשם שאדם ששוקע בבוץ אינו יכול למשוך את עצמו החוצה בשערות ראשו. ההשתעבדות המוחלטת לכוח עליון יכולה להעלות את האדם לרמות והישגים כאלה, שלא היה יכול ל...

הפעם, במקום לכתוב על איזה ספר או סרט בדיוני, אני רוצה לספר סיפור אמיתי לחלוטין, שממחיש עד כמה מוזר העולם בו אנו חיים. הסיפור לקוח מתוך ספרו האוטוביוגרפי רב-המכר של אהרון מרגלית, "אתהלך" (תודה לאמא ששכנעה אותי לקרוא אותו!). מרגלית, יהודי חרדי, עבר בחייו כמעט את כל סוגי הייסורים שבעולם: החל מגיל שנתיים וחצי הוא לקה בגמגום כתוצאה מטראומה, לאחר מכן חלה בפוליו והיה משותק במשך כארבע שנים, בהמשך חלה בסרטן שלוש פעמים (!), וכמו כן שכל את אחיו ואת בנו. הספר מתאר איך הצליח להתמודד בגבורה, בשמחה ואופטימיות...

למזלי הרב, גיבורי-על הם בד"כ לא בתחום העניין שלי. אני אומר למזלי הרב, כי לנוכח הכמות האדירה עד כדי בלתי נתפסת של קומיקס העוסק בגיבורי-על (שלא לדבר על מדיות אחרות, כמו סרטים) – הרי שהייתי נתקף יאוש נוקב, אילו היתה מקננת בי שאיפה כלשהי להקיף את כל החומר בנושא. לעומת זאת, זומבים דווקא כן שייכים לתחום שלי; ולכן, כשנתקלתי (די במקרה) באוסף הקומיקס "הזומבים של מארוול", מצאתי לנכון להקדיש מזמני כדי לתהות על קנקנו. החוויה היתה מעניינת ומזעזעת למדי. חברת מארוול, למי שלא מכיר, היא היוצרת של רוב הקומיקס של...

האם יש משמעות לחיים, לעולם, ליקום כולו? שאלה זו העסיקה את האדם מאז ומעולם, והחיפוש אחר המשמעות ימיו כימיה של האנושות עצמה. אבל כדי שניתן יהיה לחפש משהו, צריך לדעת מהו בדיוק הדבר אותו מחפשים. מה זו בכלל "משמעות"? ניתן להגדיר משמעות בתור הקשר גבוה ורחב יותר בו ממוקמות התופעות. נסביר זאת בעזרת דוגמא. נניח שבחפירות ארכאולוגיות מתגלה קיר ועליו כמה שריטות משונות. השאלה המתבקשת היא, מהי משמעותן של שריטות אלה. אם נגלה שהן נוצרו ע"י חתול שחידד את ציפורניו על הקיר, נאמר שאין להן משמעות. לעומת זאת, אם נגל...

"כל גוף הוא ספר של דם. בכל מקום בו פותחים אותנו, אנחנו אדומים". - קלייב בארקר לא כל סרטי האימה הם אותו דבר; הפחד הוא רגש בעל גוונים ורבדים שונים, ויש דרכים שונות לעורר אותו, עם הבדלים משמעותיים ביניהן. באותו אופן אפשר לומר, שרומנטיקה, ארוטיקה ופורנוגרפיה עוסקים שלושתם ברגש שבין איש לאשה – אבל אלו הבדלים גדולים קיימים ביניהם... סרטי אימה פסיכולוגית (כמו "החוש הששי", "פרויקט המכשפה מבלייר", "פעילות על טבעית", "הצלצול"), הם המקבילה של רומנטיקה. הם מתמקדים בנפש האדם, בתחושות וברגשות, ומעט מאד בגופנ...

"ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם. ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. ויאמר ה': לא ידון רוחי באדם לעלם, בשגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה. הנפילים היו בארץ בימים ההם, וגם אחרי כן, אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם; המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם." - בראשית ו, א-ד למען האמת, לא התלהבתי במיוחד מהסרט אבטאר (Avatar). העלילה די צפויה, והאפקטים לא עשו עלי רושם. ברור גם שהסרט מבטא את רגשות האשמה של האמריקאים על מה שהם עוללו לאינדיאנ...

ובכן, עשיתי את הלא-יאומן – צפיתי בכל שבעת סרטי "המסור" מתחילתם ועד סופם! בעקבות זאת, יש לי עוד כמה מחשבות והערות להוסיף למאמר הקודם שלי, " אלוקים משחק במסור ", שכתבתי לפני שראיתי את הסרטים. קודם כל, עצם העובדה שחשתי רצון עז לצפות בסרטים הללו, מפליאה לכשעצמה. כזכור, הסצנה הראשונה של סרטי המסור – הפתיחה של "המסור 6" שנחשפתי אליה בטעות – היתה בעיניי כל כך חולנית ומזעזעת, שלא העליתי בדעתי שאהיה מוכן אי פעם בשום אופן לצפות בקטע נוסף מסדרה זו, אפילו אם יבקשו ממני יפה. והנה אני מוצא את עצמי כמה חודשים...

ג'ון קרמר, "ג'יגסו" באחד המאמרים הקודמים כתבתי על תפקידם של הסלאשרים כמחנכים. אולם פרדי, ג'ייסון, מייקל וחבריהם ממלאים תפקיד זה ללא כל כוונה מצידם; מבחינתם, הרג לשמו הוא המטרה, והבמאי הוא המעניק לסרט את המימד החינוכי שלו. לעומת זאת ישנו אדם אחד, שהגדיר את עצמו במפורש כמחנך ומדריך, והוא פועל לשם כך באופן מטריד ביותר – אך גם יעיל ביותר. קבלו את ג'ון קרמר, הידוע בכינויו ג'יגסו (Jigsaw – מסורית בלעז), גיבור סדרת הסרטים "המסור" (Saw). לסרטי המסור נחשפתי לגמרי במקרה (זאת אומרת, ביד ההשגחה), כשרציתי ל...

לרובכם יצא בוודאי להיתקל לפחות פעם אחת בסרט סלאשר. סרטי סלאשר (Slasher) הם ז'אנר של סרטי אימה, שבמרכזם רוצח סדרתי, שלאורך הסרט טובח בשיטתיות בני נוער ובלונדיניות, עד שהוא מובס בידי "הנערה האחרונה". הסרט הראשון שנחשב לאבי הסלאשר הוא Halloween (1978), שגיבורו הוא הרוצח הדומם במסיכה הלבנה, מייקל מאיירס. בשנות ה-80 זכו סרטי הסלאשר לפופולאריות עצומה, וגם כיום מופיעים סרטים כאלה מפעם לפעם, בד"כ רימייקים של הישנים הקלאסיים. הצעירים יותר מכירים בוודאי את "הצעקה", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", "אגדה א...

חכמת המזרח הרחוק זכתה בעשורים האחרונים לפריחה נרחבת בעולם המערבי. אני רחוק מאד מלהיות מומחה בתחום, אבל מהמעט שקראתי ולמדתי התחדשו לי כמה תובנות מעניינות, שללא ספק יכולות להעשיר את עולמו הפנימי של בן המערב. במאמר זה אתייחס למכלול חכמות המזרח כאל יחידה אחת, תוך התעלמות מהאבחנות וההבדלים ביניהן. הדברים שאכתוב ייאמרו בהכללה גסה, על סמך החומר שאני מכיר; הערות ותיקונים יתקבלו בברכה. ראשית אציין, שלמרות פתיחותי והעניין שלי כלפי דתות ופילוסופיות שונות, הרי שחכמות המזרח נראות לי נחותות בהרבה מחכמת היהדו...

אז אתם חושבים שלכם היה יום גרוע? צפו בסרט "קחי אותי לגיהנום" (Drag me to Hell, 2009), ותשנו את דעתכם... גיבורת הסרט, כריסטין בראון, היא בחורה באמת טובה. נחמדה, סימפטית, צמחונית, מתנדבת בצער בעלי חיים וכו'. למרבה הצער, עבודתה בבנק בתחום המשכנתאות דורשת ממנה לקבל החלטות קשות, במיוחד אם היא רוצה לזכות בקידום לתפקיד סגן המנהל (והיא בהחלט רוצה). כאשר אשה זקנה פונה אליה בבקשה לקבל הארכה בפירעון המשכנתא, כדי למנוע את עיקול ביתה, כריסטין מקשיחה את לבה ומסרבת לתחנוניה. לרוע מזלה של כריסטין, אותה אשה מתג...

בין הגיבורים הרבים הנלחמים בכוחות הרשע, מקום מיוחד של כבוד שמור לציידי הערפדים. אותם אנשים ונשים המקדישים את חייהם למאבק ביצורי אופל אלה, מסכנים בכך לא רק את חייהם אלא גם את עצם נשמתם; הם יודעים שהמוות אינו הגורל הנורא ביותר הצפוי להם, אלא קללת המוות-בחיים, ההצטרפות אל שורותיהם של הארורים בהם הם נלחמים. אף על פי כן, הם לוקחים על עצמם סיכון זה, כדי שהחפים מפשע יוכלו לישון בבתיהם בשלווה, והלילות יהיו בטוחים עבור האדם. ציידי ערפדים באים במגוון דמויות וסגנונות: מלומדים כמו ד"ר אברהם ואן הלסינג האגד...

הרב קוק כתב בפסקה ידועה, שעל הסופרים והמשוררים לעסוק הרבה בתיאור עניינה של התשובה. התשובה היא דבר כה נפלא ומיוחד, שרק בעלי רגישות אומנותית יכולים לרדת לעומקו, ולהמחיש אותו באמצעות יצירותיהם. ואכן, ישנם לא מעט יוצרים שבטאו יפה את כוחה של התשובה, למרות שחלקם לא שמעו מעולם על הרב קוק. להלן שתי דוגמאות ליצירות כאלה שעשו עלי רושם רב. הראשונה והמפורסמת בין השתיים, היא תשובתו של דארת' ויידר, בסוף הסרט "שובו של הג'דיי" בטרילוגיה המקורית של מלחמת הכוכבים. ויידר הוא מגדולי הרשעים שנראו אי פעם על מסך הקול...

"דרקונים. יצורי אגדות, סיפורי ילדים. אבל עתה שבו הדרקונים לקרין, וחשכת המלחמה מאיימת שוב לבלוע עולם ומלואו..." בשנות ה-80 וה-90, שגשג ופרח משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים", והתפשט ברחבי העולם וגם פה בארץ. במקביל למשחק עצמו, פורסמו מספר סדרות של ספרי קריאה, שכל אחת מהן מבוססת על אחד מהעולמות הדמיוניים של מבוכים ודרקונים. בעוד שחלק גדול מאותם ספרים היו רדודים מאד מבחינת האיכות, הרי שסדרה אחת התבלטה לטובה והפכה לקלאסיקה של ספרות פנטזיה – סדרת "רומח הדרקון", המתרחשת בעולם בשם קרין. למעשה מדובר באוסף...

שני משחקי מחשב חדשים יצאו לאור באוגוסט האחרון: "דארקסיידרס 2" (Darksiders 2), ו"רובוטריקים: נפילתו של סייברטרון" (Transformers: Fall of Cybertron). הראשון הוא, כמה מפתיע, המשכו של דארקסיידרס, והשני הוא המשכו של "רובוטריקים: הקרב על סייברטרון". מכיוון שמדובר במשחקים מהאהובים עליי ומעוררי ההשראה ביותר, מצאתי לנכון להקדיש להם כאן כמה מלים. מן הראוי להבהיר שלא שחקתי מעולם במשחקים האלה; מה שמעניין אותי הוא לא החוויה של המשחק, אלא הרעיונות שהוא מבטא, ואליהם אפשר להתוודע באמצעות צפייה ביוטיוב בקטעי המ...

"כל גוף הוא ספר של דם. בכל מקום בו פותחים אותנו, אנחנו אדומים". - קלייב בארקר לא כל סרטי האימה הם אותו דבר; הפחד הוא רגש בעל גוונים ורבדים שונים, ויש דרכים שונות לעורר אותו, עם הבדלים משמעותיים ביניהן. באותו אופן אפשר לומר, שרומנטיקה, ארוטיקה ופורנוגרפיה עוסקים שלושתם ברגש שבין איש לאשה – אבל אלו הבדלים גדולים קיימים ביניהם... סרטי אימה פסיכולוגית (כמו "החוש הששי", "פרויקט המכשפה מבלייר", "פעילות על טבעית", "הצלצול"), הם המקבילה של רומנטיקה. הם מתמקדים בנפש האדם, בתחושות וברגשות, ומעט מאד בגופנ...

במאמר הקודם דיברתי על האופן בו מתוארים מלאכים ושדים בעולמות הפנטזיה. כעת נעבור לגישה השניה, שלוקחת יותר השראה מהמסורת היהודו-נוצרית, ומשתמשת ביותר מוטיבים ממנה – אם כי לעתים בצורות מקוריות ומפתיעות. משחק התפקידים הנרחב והמפורט ביותר העוסק במלאכים ושדים, הוא כמובן In Nomine, שהתחיל את דרכו כמשחק צרפתי הומוריסטי, אולם תורגם לאנגלית וקיבל עיבוד שונה ע"י סטיב ג'קסון. במשחק זה הדמויות המרכזיות הן המלאכים והשדים, עם פירוט נרחב לגבי הסוגים השונים של אלו ואלו. לכל סוג של מלאך או שד יש תפיסת עולם מיוחדת...

לאחר שראינו בפעם הקודמת את המקורות הדתיים לרעיון של מלחמת המלאכים והשדים, נסקור כעת את האופן בו הומחש רעיון זה במדיות השונות, בעיקר במשחקי תפקידים ומחשב. כמובן שלא ניתן להקיף את כל היצירות העוסקות בתחום, אבל אנסה להתייחס לפחות למרכזיות שבהן. ראשית, יש להבחין בין שני סגנונות עיקריים בהן מתוארים המלאכים והשדים: הפנטזיה הקלאסית, והגישה היהודו-נוצרית. במאמר זה אתייחס לגישת הפנטזיה. הפנטזיה הקלאסית היא הסגנון המופיע במשחקי תפקידים פופולאריים, כשבראשם מבוכים ודרקונים (D&D) – המשחק הוותיק והמפורסם ביו...

אמנם עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בדת ומוסר, אבל אשתי אומרת שאני צריך לכתוב דוקטורט על נושא הפחד, עם כל ההתעסקות שלי בתחום הזה. אז אם לא דוקטורט, לפחות כמה מחשבות ותובנות בעקבות דברים שראיתי לאחרונה. ביוטיוב מופיע קטע מתוך תכנית מצלמה נסתרת (בברזיל כמדומני), שמציג מתיחה שנעשתה בבית מלון. לקחו ילדה קטנה עם שיער שחור ארוך, הלבישו אותה בשמלה לבנה, נתנו לה בובה ביד, והעמידו אותה באמצע המסדרון של בית המלון, בצורה כזו שהשיער מסתיר לה קצת את הפנים. כל מה שהיא עושה זה לעמוד שם בדממה בלי לזוז, ולחכות שאנשים...

מי שהתמזל מזלו לגדול בשנות ה-80, זכה להכיר את תוכניות הטלוויזיה לילדים המוצלחות ביותר. בין אותן תוכניות, הסדרה האהובה עליי ביותר היתה הרובוטריקים. אני לא מתכוון כמובן לשלושת הסרטים המצולמים שיצאו בחמש השנים האחרונות – שעל פי הקטעים שראיתי מהם, הם ממש לא שווים צפייה – אלא לסדרה המצוירת המקורית, מה שנקרא בפי המעריצים "הדור הראשון", או G1, של הרובוטריקים. למעשה, רק מנקודת מבט בוגרת אפשר להעריך עד כמה מיוחד ואיכותי הוא העולם שיצרה הסדרה; לא לחינם קמו בעקבות הדור הראשון מספר גדול של "דורות המשך", סד...

העולם שאנו חיים בו, הוא עולם השקר; עולם של ציפויים חיצוניים נוצצים, שיוצרים מראית עין של יופי ושלמות, אבל מתחת השכבות הדקות הללו מסתתרים רבדים שלמים של גועל, כיעור וזוועה. קחו למשל את גוף האדם. היופי, כמו שאומרים, נמצא בעוביו הדקיק של העור בלבד; קלף מהאדם את העור, ותקבל את החומר שממלא סרטי אימה וספלאטר. בשר אדום וחשוף, גלונים של דם, קרביים, מעיים מלאים מיצי עיכול חומצתיים, צואה והפרשות מסריחות. משום מה אין דבר שמעורר יותר גועל באדם, מאשר לראות איך הוא עצמו נראה מבפנים. כנראה שלעמוד מול עצמך כפי...

במאמר בשבוע שעבר עסקתי בשאלה למה אנשים לא פוחדים מהגיהינום בימינו. בעקבות זאת התעוררתי למחשבות נוספות בנושא, ולשאלה הכללית יותר: למה אנשים לא לוקחים ברצינות את המוות? אם נסקור לרגע את ההיסטוריה האנושית, הרי שבין המהפכות הרבות שהביא איתו העידן המודרני, נמצאת גם אחת שלא תמיד נותנים עליה את הדעת. המדובר הוא בהעתקת כובד המשקל מהעולם הבא, אל העולם הזה. בעולם העתיק, בימי הביניים וגם בתקופת הרנסנס, ייחס האדם חשיבות רבה ביותר לשאלת הגורל שלאחר המוות. העולם הזה נתפס, כלשונם של חז"ל, כפרוזדור המוביל לטרק...

הכבוד ביהדות זוכה לכאורה ליחס דו-אנפי. מצד אחד, הוא נמנה עם הדברים המוציאים את האדם מן העולם, יחד עם הקנאה והתאווה. מצד שני, כבוד הבריות נחשב לשיקול חשוב, שהלכות רבות מבוססות עליו. נראה שיש להבחין בין כבוד שאדם דורש מאחרים, שנובע מגאווה ואגו מנופח, לבין הכבוד שהאדם חולק לעצמו ולאחרים, שמבטא דווקא מעלה חשובה. במאמר זה אתייחס לכבוד במובן החיובי שלו. מהו בעצם הכבוד? יחס של כבוד כלפי אדם, חפץ או מעמד, מבטא את ההכרה בכך שאותם דברים אינם "סתם". יש בהם משהו מעבר לקיומם החומרי, למולקולות מהן הם מורכבים...

שתי תכונות אנושיות נחשבות לחיוביות ביותר, למידות טובות המעוררות הערכה ואף הערצה; אולם למרבה המבוכה, נראה ששתי התכונות הללו סותרות זו את זו. התכונות הללו הן: חוכמה, ותמימות. את תכונת התמימות קצת קשה להגדיר. זוהי אותה תכונה הנמצאת אצל ילדים קטנים, אותו טוהר מיוחד שמאפיין אותם, העדר רוע, אמונה בטוב שבעולם, אהבה ואמון כלפי אחרים. גם אצל מבוגרים ניתן למצוא לפעמים דוגמאות של תמימות, בד"כ אצל אנשים פשוטים, כפריים או בעלי מלאכה. נראה שהתמימות מבטאת סוג של פשטות ושלמות פנימית, ואכן "תמים" פירושו "שלם". ...

מאז ומעולם עורר המחזה המרהיב של שמי הלילה מלאי הכוכבים, את רגשות הפליאה וההתפעמות של בני אדם. אין המחשה טובה יותר לאינסופיותו של היקום, ולקטנותו של האדם, מאשר מראה החלל השחור על המוני הכוכבים המרוחקים שבו. דוד המלך שורר בתהלים "השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע", "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננת", "מונה מספר לכוכבים, לכולם שמות יקרא", ועוד. כך גם משוררים והוגים נוספים לאורך הדורות בטאו את התפעלותם לנוכח אינספור הכוכבים שבכיפת השמים. כמה עצוב שכיום, בשל זיהום האוויר, ...

תינוקות ופעוטות הם הדבר הכי מתוק בעולם. על כך אין מי שיחלוק. הם הסמל של התמימות והטוהר, מלאכים קטנים מגן עדן, שנושאים איתם את אורו לעולם החשוך הזה. באמת, יש משהו על-טבעי בילדים. למשל, השמחה התמידית שלהם. תינוקות ופעוטות הם פשוט יצורים שמחים! הם מאושרים וצוהלים באופן קבוע, ללא כל צורך בסיבה מיוחדת, והם מבטאים את שמחתם בצורה המשוחררת וחסרת העכבות ביותר, בחיוכים ענקיים וצחוק מתגלגל. כמובן, אם משהו מפריע להם הם גם צורחים ובוכים ללא עכבות – אבל ברגע שההפרעה הסתלקה, הם חוזרים מיד למצבם השמח. הלוואי ע...

שוב ושוב אני מגיע מחדש למסקנה, שספרי In Nomine (עליהם כתבתי בפוסט "מלאכים נגד שדים חלק ג") הם הספרות התיאולוגית והפילוסופית הטובה ביותר שאני מכיר. עוד לא ראיתי ספרים שמדריכים להבין את המציאות בצורה כל כך מוצלחת ונכונה, ומעוררים מחשבה בכל כך הרבה נושאים. מנתחים את המרכיבים השונים של העולם, האנושות והעל-טבעי בלי משוא פנים, מציגים כל כך הרבה פרספקטיבות שונות על המציאות, ואורגים את כולם ביחד למסכת אחת. התובנות שלהם הרבה פעמים חדשניות ולא צפויות, אבל במבט מעמיק מתגלות על פי רוב כנכונות. וכל זה במסוו...