מיסטריום

הרב קוק כתב בפסקה ידועה, שעל הסופרים והמשוררים לעסוק הרבה בתיאור עניינה של התשובה. התשובה היא דבר כה נפלא ומיוחד, שרק בעלי רגישות אומנותית יכולים לרדת לעומקו, ולהמחיש אותו באמצעות יצירותיהם. ואכן, ישנם לא מעט יוצרים שבטאו יפה את כוחה של התשובה, למרות שחלקם לא שמעו מעולם על הרב קוק. להלן שתי דוגמאות ליצירות כאלה שעשו עלי רושם רב. הראשונה והמפורסמת בין השתיים, היא תשובתו של דארת' ויידר, בסוף הסרט "שובו של הג'דיי" בטרילוגיה המקורית של מלחמת הכוכבים. ויידר הוא מגדולי הרשעים שנראו אי פעם על מסך הקול...

"מחקרים מוכיחים, שאנשים נוטים להאמין למשפטים הפותחים בשתי מלים אלו" (- אורי הולצמן) בחברה המערבית, המדע נחשב כיום למקור הסמכות העליון בכל הקשור להכרת המציאות. מדענים, אוניברסיטאות, דוקטורים, פרופסורים, אקדמאים – כל אלה זוכים ליוקרה שפעם היתה נחלתם של קוסמים, מעלים באוב, או אנשי דת. לא לחינם רבים מדברים היום על "כנסיית השכל", הסוגדת למדע, ומתייחסת לנציגיו כאל סוג של כוהנים. אכן, אין לזלזל בחשיבותו העצומה של המחקר המדעי, ובתרומתו הגדולה להתקדמות הידע האנושי. אמנם לגבי תרומתו לשיפור החיים בעולמנו,...

במאמר הקודם דברנו על האתיאיזם האפיסטמולוגי, הטוען שאין ראיות לקיום האל. ראינו שטענה זו אינה נכונה. ישנן ראיות רבות ושונות לקיומו של האל, ולא מעט אנשים חכמים ורציניים גם חושבים שהן ראיות טובות. כך שכמו הטענה האונטולוגית "אין אלוהים", גם הטענה "אין ראיות לקיום האל", מתגלה כמופרכת. אז מה כן יכול האתיאיסט לטעון? כאן אנו מגיעים לטענה האתיאיסטית מהסוג השלישי – "אני לא מאמין באל". טענה זו מכירה בכך, שייתכן תיאורטית שהאל קיים; היא גם מכירה בכך שישנן ראיות לקיומו. אלא שמי שמשמיע טענה זו, לא השתכנע מאותן...

במאמר הקודם סתרנו את העמדה האתיאיסטית האונטולוגית, לפיה "אין אלוהים", והראינו שמדובר בטענה כה חצופה ומטופשת שאף אדם רציונאלי לא יעז להשמיע ברצינות. ואכן, נראה שהאינטליגנטים יותר מבין האתיאיסטים, יתמקדו בטענה החלשה יותר, לפיה "אין ראיות לקיומו של אלוהים" – הטענה האפיסטמולוגית. על טענה זו נדבר הפעם. נניח שהאתיאיסט שלנו מקבל את המסקנה מהשלב הקודם של הדיון, ומסכים שאכן לא ניתן להוכיח את אי-קיומו של האל. עדיין, כך הוא יטען, זו אינה סיבה להאמין שהאל אכן קיים; כדי להאמין שדבר כלשהו קיים, דרושות ראיות ...

האתיאיסטים מהווים מיעוט קטן, אם כי רעשני מאד, מאוכלוסיית העולם. הם משוכנעים שהם גילו את האמת המדהימה לפיה אין אלוהים, כל הדתות שגויות, וכל מיליארדי המאמינים טועים. לא מעט ויכוחים ודיונים היו לי עם אנשים כאלה, ומכיוון שלאחרונה התחילו כמה אתיאיסטים להגיב על הבלוג שלי, מצאתי לנכון לכתוב כמה מאמרים בנושא, כדי להבהיר אחת ולתמיד מהו בדיוק האתיאיזם ומה הבעייתיות שבו. נתחיל אם כן. בשלב הראשון עלינו לשאול את עצמנו: מה זה בדיוק אתיאיזם? מה האתיאיסטים טוענים? היינו יכולים כמובן לשאול אותם, אבל לא תמיד אלה...

במאמר בשבוע שעבר עסקתי בשאלה למה אנשים לא פוחדים מהגיהינום בימינו. בעקבות זאת התעוררתי למחשבות נוספות בנושא, ולשאלה הכללית יותר: למה אנשים לא לוקחים ברצינות את המוות? אם נסקור לרגע את ההיסטוריה האנושית, הרי שבין המהפכות הרבות שהביא איתו העידן המודרני, נמצאת גם אחת שלא תמיד נותנים עליה את הדעת. המדובר הוא בהעתקת כובד המשקל מהעולם הבא, אל העולם הזה. בעולם העתיק, בימי הביניים וגם בתקופת הרנסנס, ייחס האדם חשיבות רבה ביותר לשאלת הגורל שלאחר המוות. העולם הזה נתפס, כלשונם של חז"ל, כפרוזדור המוביל לטרק...

בשבוע שעבר כתבתי כאן על גן עדן, והפעם נעסוק במקבילה הפחות פופולארית שלו – הגיהינום. (אגב, חלק ממבקריי, בעיקר בפורום "עצור כאן חושבים", טוענים שיש לי אובססיה בקשר לשטן ולגיהינום. זה נכון שאלה נושאים מעניינים שכתבתי עליהם לא פעם, אבל מתוך מאות המאמרים שפרסמתי ברחבי האינטרנט, מדובר סה"כ באחוז קטן למדיי. אז אל תגזימו.) הגיהינום, כמקום ענישה לחוטאים לאחר המוות, לא מופיע במפורש בתנ"ך, אם כי ניתן למצוא לו רמזים במספר מקומות. חז"ל מתייחסים אליו במקומות רבים, אבל לא מוסרים תיאורים מפורטים שלו, אם כי לעת...

מה בדיוק קורה לאחר המוות? זוהי אחת השאלות המעסיקות ביותר את בני האדם, מאז ראשית ההיסטוריה. הרי כל אחד מאיתנו ימות יום אחד, ובהחלט היה מעניין לדעת מה יקרה לנו לאחר מכן. האם נפסיק להתקיים, או שמא נעבור לצורת קיום שונה, או לעולם אחר? ואם כן, מה טיבו של הקיום החדש הזה? תשובות שונות ומגוונות נתנו לשאלה זו. מן הראוי לציין, שכל הדתות והתרבויות שהתקיימו אי פעם, האמינו בהישארות הנפש ובחיים שלאחר המוות. יוצא דופן יחיד הוא שבט המסאי האפריקאי, שחריגותו רק מעידה על הכלל. לפי רובן ככולן של הדתות, אורח חייו ש...

ישנן ראיות פילוסופיות רבות לקיומו של האל: הראיה הקוסמולוגית, הראיה מהתכנון, הראיה האונטולוגית ועוד. אולם אולי הראיה הטובה ביותר היא זו הפשוטה ביותר: אנשים מאמינים באל, פשוט מפני שהם ראו אותו. ישנן אינספור עדויות המספרות על חוויה של התגלות אלוהית, מפגש עם האל, דיבור עם האל וכן הלאה. עדויות אלו פרושות על פני כל ההיסטוריה האנושית, ומקיפות את כל העמים וכל התרבויות. גם בימינו אנו, ישנם מיליוני בני אדם המדווחים על חוויות של גילוי אלוקי. בערנות או בחלום, במצב בריא או על סף המוות, ביחידות או בפני קהל ג...

מכירים את התער של אוקהם? לא מדובר בפרסומת למכשירי גילוח, אלא בעיקרון פילוסופי שנעשה בו שימוש נרחב בתחומים שונים בפילוסופיה ובמדע. עיקרון זה, שנקרא כך על שם מנסחו וויליאם מאוקהם – נזיר אנגלי בן המאה ה-14 – הוא למעשה עיקרון של "חסכנות" אונטולוגית, שמטרתו לעזור בגיבוש תיאוריות על המציאות. אחד הניסוחים הנפוצים שלו הוא: אין להרבות ישויות שלא לצורך . לפי "התער", כשאנו רוצים לגבש תיאוריה על מספר הישויות השונות הקיימות ביקום (בין אם מדובר בישויות פיזיקאליות, מטאפיזיות, רוחניות, כוחות טבע וכדו') , עלינו...