מיסטריום

לא פעם בדיונים הקשורים למדע, נשמעות טענות כמו "המדע זו לא אמונה, הוא בנוי על הוכחות", או "למדע אין הנחות יסוד, הוא מטיל ספק בכל דבר", וכיוצא בזה. כשהדיוטות משמיעים טענות כאלה, זה עוד נסבל, אבל כשמדובר במדענים זה כבר בהחלט מביך. כל מי שלמד קצת פילוסופיה של המדע, יודע היטב שהמדע בנוי על כמה וכמה הנחות יסוד, שמעצם הגדרתן אינן ניתנות להוכחה. במלים אחרות, גם המדע, כמו כל השקפה וגישה שהיא, מבוסס על אמונה – אמונה באמיתותן של אותן הנחות, שעליהן הוא נשען. בכך אין הוא שונה באופן מהותי מאמונות, דתות ופילו...

במאמר הקודם ראינו את הנחת היסוד של המדע, לפיה ניתן לסמוך באופן עקרוני על הכשרים האפיסטמיים שלנו. ראינו גם כיצד הנחות אחרות, כמו נטורליזם, עשויות לערער את אותה הנחה ולשמוט את הבסיס מתחת כל הפרויקט המדעי. נעבור כעת להנחת יסוד אחרת של המדע, כשאנו הולכים בסדר הפוך לסדרת הטלות הספק של דקארט. אם בפעם הקודמת עסקנו בתקפותו של ההיגיון עצמו, הרי שמה שעומד כעת על הפרק (בהנחה שעל ההיגיון אפשר לסמוך איכשהו), הוא קיומו של העולם הפיזי. המדע מניח, כמובן, שקיים עולם פיזי וריאלי שניתן לחקור אותו. אם אין עולם כזה...

במאמר הקודם דיברנו על האמונה לפיה קיים עולם פיזי, ועל ההנחות העשויות לערער אותה. נעבור כעת לבחינת הנחות יסוד נוספות של המדע, הקשורות גם הן לתחום האפיסטמי וליכולתנו להכיר את המציאות. אחד המבקרים הגדולים של המתודה המדעית היה דיוויד יום, הפילוסוף הסקוטי בן המאה ה-18. דרך הביקורת שלו אנו מתוודעים לשתי אמונות שעליהן מושתת המדע: האינדוקציה והסיבתיות. האינדוקציה המדעית, פירושה הסקת מסקנות כוללניות על סמך תצפית במקרים מסוימים. לדוגמא, אם בכל פעם שחיממנו מים ראינו שהם מתחילים לרתוח ב-100 מעלות, אנו מגיע...