ספקנות

מרץ14אמונה והיגיון - סיפור אהבה

בראשית, היו האמונה וההיגיון זוג מהשמיים. הם חיו יחדיו באושר ובשיתוף פעולה, תמכו אחד בשני, והולידו ילדים רבים שהביאו ברכה לעולם: השכל הישר, המוסר, התרבות, האומנות והדת. אלא שיום אחד החליט ההיגיון שהוא רוצה למשול לבדו. הוא הרגיש שהאמונה מפריעה לו ומבלבלת אותו, ושבלעדיה יוכל להצליח יותר. ההיגיון גירש את האמונה, ואטם את ביתו עם קירות חזקים וחומות גבוהות סביבו, כשרק דרך צרה ודחוקה (אותה כינה "לוגיקה") מובילה פנימה. וכדי למנוע מהאמונה לחדור לביתו, הוא לקח לעצמו בת זוג חדשה: הספקנות. וזו שמרה בקנאות ע...
עוד...


מרץ19אלוקים מעבר לכל ספק

היום זה באופנה להיות ספקן. המאמין התמים מוצג כטיפוס ילדותי ונלעג, ואילו דמות המופת היא זו של הספקן, הסקפטי, הביקורתי, מערער המוסכמות. הדעה הרווחת היא, שספקנות היא בעלת בריתו של האתאיזם; שחשיבה ספקנית מובילה לכפירה בקיום האל, או לפחות לעזיבת הדת והמסורת. אני רוצה להטיל ספק בדעה זו, ולטעון שהאמת שונה לחלוטין. ספקנות יכולה להיות דווקא בעלת בריתה של האמונה הדתית. הכל תלוי בכיוון אליו לוקחים אותה. בואו נחזור לספקן השיטתי הראשון בפילוסופיה המודרנית, הלוא הוא דקרט. בניסיון לברר מה ניתן לדעת בוודאות מו...
עוד...


יול18איידס, בגידות, והרצון להאמין

האם אדם יכול לבחור האם להאמין או לא? האם האמונה כפויה על האדם, או שמדובר בעניין של החלטה? שאלה זו קשורה לאו דווקא לאמונה דתית, אלא לאמונה בעלת כל תוכן שהוא, והיא נידונה רבות בפילוסופיה של תורת ההכרה. מוסכם על רוב הדעות, שכאשר האדם ניצב בפני ראיות חד משמעיות בנושא מסוים, הרי שהוא כפוי להאמין בדבר, בין אם ירצה ובין אם לא. גם אם אציע לכם עכשיו מיליון דולר, בתנאי שתפסיקו להאמין שבנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל הנוכחי, ותתחילו להאמין שראש הממשלה הוא משה פייגלין – לא תוכלו לעשות את זה. שאלת הבחירה ...
עוד...


אוג15עמודי היסוד של האתאיזם - חלק ב

במאמר הקודם דברנו על הקמצנות האונטולוגית הנמצאת בבסיסו של האתיאיזם, לפיה אין להכניס לתמונת המציאות שום דבר שאינו הכרחי לגמרי. כאן מתבקשת השאלה, איך קובעים בדיוק אלו דברים הינם הכרחיים מספיק כדי להיכלל בתמונת המציאות. זה מביא אותנו לעמוד היסוד השני של האתיאיזם – ספקנות מדעית. בניגוד לספקנות פילוסופית, המציבה בסימן שאלה את עצם האפשרות לדעת משהו, ספקנות מדעית הינה מתודה המשמשת להשגת ידע מדעי על העולם. היא אינה מפקפקת אוטומטית בכל דבר, אלא מניחה הנחות מסוימות, ומקבלת את המסקנות שהן מובילות אליהן. ה...
עוד...


ספט17אם יש ספק, אין ספק - חלק א

לפעמים נראה שההתמודדות העיקרית של האמונה בימינו אינה עם עמדות מגובשות של כפירה ואתיאיזם, אלא עם ספקנות וחוסר ודאות. רוב האנשים עוזבים או מאבדים את אמונתם, לא בגלל שיש להם מערכת מסודרת של טיעונים והוכחות נגדה, אלא משום שיש להם שאלות וספקות לגבי אמיתותה. במאמר הבא אתייחס לכמה נקודות הקשורות לספקות ולאופן בו ניתן להתמודד איתם. להטיל ספק זה הדבר הקל ביותר בעולם. אין אף עמדה או דעה שהיא, שלא ניתן לשאול לגביה "ואולי לא?", "ושמא להפך?". בעוד שאדם הטוען לטובת עמדה כלשהי, מתבקש להציג טיעונים בעלי תוכן, ...
עוד...


ספט24אם יש ספק, אין ספק - חלק ב

במאמר הקודם דיברנו על הגישה הספקנית, וראינו שכל מה שהיא מלמדת אותנו הוא על מגבלות ההכרה האנושית, לא על המציאות לכשעצמה. זו היתה הגישה המתייחסת לספק כאל נקודת מוצא. במאמר זה נבחן את הגישה הפוסטמודרנית, המבטאת ספקנות מסוג מורכב יותר, ונעמוד על הבעייתיות שבה. אקדים ואומר, שהפוסטמודרניזם כולל בתוכו גישות וזרמים שונים, עם הבדלים שונים ביניהם, ולא אתיימר כאן להתייחס לכולם. הדברים הבאים מכוונים כלפי הנחות היסוד הפוסטמודרניות המרכזיות, מבלי להיכנס לדקויות כאלה ואחרות. הטענה העיקרית של הפוסטמודרניזם, הי...
עוד...


אוג11העל-טבעי והנקודה העיוורת של המדע - חלק ב

במאמר הקודם ראינו את הנקודה העיוורת שיש למדע כלפי העל-טבעי. ראינו שהמדע מבוסס על ההנחה שקיימת חוקיות במציאות, והכלים שלו יכולים לזהות רק תופעות שאכן מפגינות חוקיות מובהקת וסדירה. כיוון שכך, הרי שתופעות על-טבעיות – כלומר, כאלה שאין בהן חוקיות ניתנת לזיהוי – הן בהגדרה מחוץ לתחומו של המדע, ואין הוא מסוגל להתייחס אליהן. אז מה עושה המדע בכל זאת עם העדויות הרבות מספור בדבר תופעות על-טבעיות? כפי שנראה מיד, לרשותו עומד מאגר שלם של טענות והסברים חלופיים, שמטרתם לשלול את תוקפה של כל עדות כזו. אלא שמערכת ...
עוד...


אוק21גאווה ודעה קדומה: הטיות חשיבה אצל ספקנים

במאמר " העל-טבעי והנקודה העיוורת של המדע ", התייחסתי לחוסר יכולתה של השיטה המדעית להתמודד עם תופעות ספוראדיות ובלתי צפויות מהסוג המכונה על-טבעי. בחלק השני התייחסתי לחשיבה הספקנית, מהסוג המכונה "חשיבה חדה", המצביעה על הטיות ושיבושי חשיבה שגורמים לאנשים לראות את העל טבעי במקום בו אינו נמצא באמת. ציינתי שם שישנן לא מעט הטיות הפועלות לכיוון ההפוך דווקא, וגורמות לאנשים להתכחש לנוכחותו של העל טבעי גם במקרים בהם הוא אכן מופיע. במאמר הבא ארחיב יותר על הטיות אלה, ואראה עד כמה החשיבה הספקנית מלאה בהנחות ...
עוד...


נוב25קיים עד שיוכח אחרת: בשבח המקסימליזם האונטולוגי

"אני מאמין בכל דבר עד שיופרך. אז אני מאמין בפיות, במיתוסים, בדרקונים. זה הכל אמיתי, אפילו אם זה בתודעה שלך. מי אמר שחלומות וסיוטים אינם אמיתיים כמו הכאן והעכשיו?" כה אמר הזמר הידוע ג'ון לנון. במאמר הבא ננתח באופן פילוסופי את הדברים, ונציג את העמדה שהם מבטאים ואת משמעותה. אני לא מתחייב לכך שלנון היה חותם על כל מה שייאמר כאן, אבל מה שמעניין אותנו כמובן אינה דעתו האישית אלא הרעיון הגלום בדבריו. "אני מאמין בכל דבר עד שיופרך". טענה זו מבטאת את הגישה הנקראת מקסימליזם אונטולוגי, והנחת היסוד שלה היא שכ...
עוד...


פבר10אני חי במציאות מדומה: אשליות, חלומות וערעור קיומי

ספקנות היא עניין של אמונה. הספקנות המדעית, למשל, בוחרת להאמין לחושים ולניסיון האמפירי שנבחן היטב. היא מאמינה שיש במציאות חוקיות שניתן לגלות, ושאותה חוקיות שנמצאה בהווה היתה קיימת גם בעבר ותימשך כנראה גם בעתיד. היא מאמינה שהחומר קיים, ושהוא קיים ללא תלות בתודעתו של האדם. היא מאמינה בעוד כל מיני דברים, והיא מאמינה שהדרך שלה מובילה לגילוי האמת על המציאות. הספקנות הפילוסופית, לעומת זאת, קוראת תגר גם על ההנחות האלה. האם אמנם ניתן לסמוך על החושים? האם החומר אכן קיים? אולי המציאות אינה אלא חלום, והחומ...
עוד...


מאי25זו לא ספקנות, זה מטריאליזם!

פתי יאמין לכל דבר, נאמר בספר משלי (יד טו). החכם אינו מקבל כל דבר כמובן מאליו, אלא מטיל ספק ומעביר ביקורת. אבל יש ספקנות ויש ספקנות; יש ספקנות שמטרתה לברר את האמת, ויש ספקנות שאינה אלא כיסוי להנחות יסוד מסוימות, ומטרתה אינה חיפוש האמת אלא ההגנה על אותן הנחות בכל מחיר. ניקח לדוגמא את הספקנות המדעית. ברוב המקרים זהו כלי שימושי ורב ערך לבחון באמצעותו את המציאות, לחשוף קשרים בין סיבה לתוצאה, לברר ממה מורכבות תופעות מסוימות וכן הלאה. אולם לפחות בתחום מסוים אחד נראה שאותה ספקנות נטשה את בקשת האמת האוב...
עוד...


חזרה 
כניסה למערכת