מיסטריום

האם העולם הוא עגול? לא, אני לא מתכוון לתשובה המתחכמת ש"הוא בעצם אליפטי". אני מתכוון ברצינות – האם הוא באמת עגול, ולא למשל שטוח, או בעל צורה אחרת כלשהי?

איזו שאלה מטופשת, אתם בוודאי חושבים. ברור שכדור הארץ הוא עגול. כל ילד יודע את זה! ננסח אם כן את השאלה בצורה שונה: איך אתם יודעים שכדור הארץ הוא עגול?

התגובה הצפויה לשאלה זו תהיה: מה זאת אומרת? כולם אומרים שכדור הארץ הוא עגול, אז ודאי שזה נכון. אבל לא מעניין אותי עכשיו מה "כולם" אומרים, אלא מה כל אחד מאיתנו יודע באופן אישי. כמעט כל אדם שנבחר, ונציג לפניו את השאלה הזו, יסתמך על כך ש"כולם" אומרים את זה, אבל לא יציג ידע מבוסס משל עצמו בנושא. ובכן, כידוע, דעה לא הופכת לאמיתית רק משום שכולם מחזיקים בה. אם היינו שואלים אנשים לפני אלפיים שנה, איך הם יודעים שהעולם שטוח, הם היו מגיבים בחוסר הבנה זהה: "מה זאת אומרת? כולם יודעים שהוא שטוח!" כל זמן שהנשאל לא יודע לתת ביסוס טוב יותר לטענתו מאשר "כולם אומרים כך" (או במושגים הפילוסופים, הכשל של "אד פופולום") – הטענה שלו לא תחשב למבוססת.

טוב, תגידו, אבל זה לא אותו דבר. לנו, בניגוד לאנשים לפני אלפיים שנה, יש הוכחות מוצקות לכך שהעולם הוא עגול. מהן ההוכחות האלה? ובכן, ההוכחה הפשוטה ביותר היא העובדה, שאנשים רבים מפליגים וטסים בכל יום מסביב לעולם, וכאשר הם מתקדמים מספיק רחוק, הם חוזרים בסופו של דבר לנקודת ההתחלה, וזה מוכיח שהעולם הוא עגול.

על כך יש לשאול: כמה אנשים בינינו אכן הקיפו את העולם באופן כזה? רבים מאיתנו טסו או הפליגו בין ארצות שונות, אבל מעטים מאד הם האנשים שאכן הקיפו את כל העולם בפעם אחת. כך שרובנו למעשה מסתמכים על סיפורים של אנשים בודדים, שבכלל איננו מכירים באופן אישי. גם בעולם העתיק היו אנשים שסיפרו שהגיעו לקצה העולם וראו את המקום בו הרקיע מתחבר לאדמה, וכולם האמינו להם. למה אנחנו צריכים להאמין לסיפורים על אנשים שהקיפו כביכול את העולם?

ונניח שיש בינינו מישהו שאכן הקיף באופן אישי את העולם, וראה שהוא עגול. הבעיה בעדות שלו היא, שגם אם הוא הקיף כביכול את העולם, הוא לא באמת התנסה בכדוריותו של הלה. הרי באף רגע של המסע, הוא לא ראה את כל כדור הארץ בבת אחת. בכל רגע נתון, הוא ראה רק פיסה מצומצמת של אדמה, ים או שמיים, עד שלבסוף מצא את עצמו בנקודה בה התחיל. המוח שלו הוא שהרכיב ביחד את כל הפיסות הקטנות האלה שראה בעבר, ויצר מהם תמונה של כדור; אבל באף רגע לא ראה האדם את הכדור עצמו. הכדור הוא רק יצירת מוחו ודמיונו, המנסה לארגן פיסות שונות ומבודדות של מידע בצורה אחדותית. תיאורטית, יתכן שגורם אחר כלשהו החזיר את אותו אדם לנקודת המוצא שלו, והמוח יצר את האשליה של הכדוריות רק כדי להסביר לעצמו את החוויה שעבר. אנחנו יודעים שלמוח יש נטייה לארגן פיסות מבודדות של מידע ולארוג מהן תבניות בעלות סדר והיגיון, גם במקום שזה לא תואם את המציאות. דוגמא מפורסמת היא האופן בו מוחו של אדם משלים אותיות חסרות בזמן הקריאה, בלי לשים לב להעדרן. המוח גם נוטה להתעלם מהרבה דברים שאינם מסתדרים לו עם תפיסת המציאות; כתבו ביוטיוב למשל "selective attention test" ותראו כמה דוגמאות מאלפות לכך. אם כן, העובדה שמישהו מעיד על כך שהוא יצא מנקודה מסוימת בכדור הארץ, הפליג או טס לכיוון אחד, ולבסוף מצא את עצמו באותה נקודה – אינה מהווה הוכחה לכך שהעולם הוא עגול. האדם חווה רצף של חוויות נקודתיות, אולם לא ראה מעולם כדור, אלא רק יצר אותו באופן מחשבתי כדי לעשות סדר במה שראה. זה לא אומר שהעולם אינו באמת עגול – אבל זו אינה עובדה מוכחת, אלא תיאוריה אפשרית.

ומה לגבי טייסי החלל? הרי בטיסה מהחלל רואים בבירור שהעולם הוא עגול, ויש הרבה צילומים שמוכיחים זאת! ובכן, אם הזכרנו מקודם את מספרם המועט של האנשים שהקיפו את העולם – הרי שמספרם של האסטרונאוטים שטסו לחלל מועט אפילו יותר. כמה מאיתנו מכירים באופן אישי אסטרונאוט, או אפילו מכירים מישהו שמכיר אסטרונאוט? מבין מיליוני הישראלים, רק אחד טס לחלל, וגם הוא למרבה הצער לא חזר משם חי. איך אפשר לבנות השקפת עולם שלמה, על סמך עדותם של אנשים כה מעטים, שאיננו מכירים בכלל? מספר האנשים ברחבי העולם שטוענים שפגשו חייזרים, גדול פי כמה וכמה ממספרם של האנשים שטסו לחלל, ובכל זאת רבים מאיתנו איננו נוטים להאמין להם. למה שנאמין אם כן למה שמסופר בשם האסטרונאוטים? ולגבי הצילומים, תמונות כידוע אפשר לזייף בקלות. מי יכול לדעת אם התמונות שמראות את העולם ככדור, הן אכן אותנטיות? אולי מדובר בזיוף מכוון של סוכנויות החלל – ואולי יש בחלל עצמו גורם בלתי ידוע, שמעוות את התמונות וגורם לעולם להופיע בהן כעגול?

מה שאני רוצה להגיד בכל זה, זה לא באמת להטיל ספק בכך שהעולם הוא עגול – ככל הנראה הוא אכן כזה (למרות ש"אגודת הארץ השטוחה" קיימת ופעילה עד היום) – אלא לגרום לנו לשים לב לאופן בו אנו בונים את הידע הכללי שלנו, על סמך עדויות וממצאים שלכשעצמם הם קלושים ביותר. כמעט לאף אחד כיום אין ספק שהעולם הוא עגול (חוץ מלחברי האגודה הנ"ל), אולם כשאנו באים להוכיח זאת, אנו מגלים שהעובדות המוצקות עליהם אנו מתבססים כמעט אינן קיימות, ולמעשה אנו מסתמכים על מה ש"כולם אומרים", ועל שמועות רחוקות אודות אנשים שכביכול הוכיחו את הדבר.

ואם כך המצב בתחום ברור יחסית כמו צורתו של העולם, תארו לעצמכם כמה המצב חמור בתחומים מעורפלים הרבה יותר, כמו תיאוריות פיזיקאליות, ביולוגיות, היסטוריות, פסיכולוגיות וכן הלאה. כולם יודעים לדקלם "עובדות ידועות" בכל אחד מנושאים אלה – על אטומים ומולקולות, חלבונים ודנ"א, העולם העתיק וימי הביניים, איד וסופר-אגו וכן הלאה. די בהשכלה תיכונית כדי לרכוש מושגים בסיסיים בכל אחד מתחומים אלה, ובעוד רבים. אולם כמה אנשים באמת בודקים את אמינות הידע הזה? כמה אנשים חוזרים לאיינשטיין ובודקים את התיאוריה שלו מהיסוד? כמה אנשים בוחנים את מקורות המידע שהם קוראים בספרים? האם מישהו מאיתנו ראה אי פעם אטום, מולקולה, פוטון, או דנ"א? מישהו פגש את אלכסנדר מוקדון או את נפוליאון? אנושות שלמה מסתמכת על מידע היוצא מתחת ידיהם של בודדים, מבלי לטרוח לבחון אותו. המדענים והאקדמיה מקבלים את אותה הילה של קדושה שקיבלה פעם הכנסייה, כמקור לידיעות אמיתיות שאין להרהר אחר אמיתותן. כשם שאנשים בעבר לא העלו בדעתם לפקפק בדברי הכומר, כך אנשים כיום בולעים את כל מה שהמדע מאכיל אותם בו.

מספיק לקרוא קצת על התיאוריות הפיזיקאליות העכשוויות, על התיאורים הבלתי נתפסים של קוואנטים, זמן ומרחב, ושאר מושגים פנטסטיים, כדי להיווכח בכך. כולם מכירים את פרדוקס התאומים של איינשטיין, ומתייחסים אליו כאל עובדה. מישהו בכלל בדק את זה פעם? כולנו מאמינים שהכסא עליו אנחנו יושבים עכשיו, עשוי למעשה ברובו משום דבר, עם כמה חלקיקים המתנועעים במהירות גבוהה. מישהו, חוץ מקומץ מדענים, מבין בכלל איך זה עובד? התיאוריות האסטרולוגיות והמיסטיות הפרועות ביותר בעולם העתיק, לא היו פנטסטיות כמו הפיזיקה המודרנית, ובכל זאת כולנו מאמינים בה ובמדענים המציגים אותה, מבלי לפקפק כלל. ועוד לא דיברנו על האופן בו התודעה שלנו משפיעה בעצמה על המציאות, וגורמת לה להשתנות בהתאם למבטו של המתבונן (עוד גילוי של הפיזיקה המודרנית), מה שהופך לבלתי אפשרית את האפשרות להכיר את העולם "כמות שהוא" – אם יש בכלל כזה דבר...

חשוב לי להדגיש שוב, שהמטרה שלי כאן היא לא באמת להטיל ספק בידע המדעי והכללי המקובל – אלא רק להמחיש עד כמה הידיעות שלנו מבוססות למעשה על אמונה, יותר מאשר על ראיות ברורות. סביר להניח שהמידע שהמדע מספק אכן תואם במידה רבה למציאות. אבל לא יזיק לשים לב לאופי הקלוש והשברירי של מה שנתפס אצלנו כ"ידע ברור ומוכח", ולהבין שאנחנו למעשה יודעים הרבה פחות ממה שנדמה לנו שאנו יודעים; השקפת העולם שלנו בנויה על אמונות, לא על הוכחות. מעט מאד דברים שאנו "יודעים" כביכול, אנו יכולים להוכיח. אין בזה משהו רע – אבל צריך להיות מודעים לזה. ואם אנו אכן נותנים משקל כה משמעותי לאמונה בבניית תמונת העולם שלנו, מן הראוי להכיר בחשיבותה ולא לזלזל בה, כמו שיש כאלה הנוטים לעשות.

אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם איזו עובדה מדעית, שאלו אותו: "מאיפה אתה יודע את זה?", ואל תתנו לו להתחמק. יהיה משעשע לראות את התוצאות.