מיסטריום

הרעיון ביקום של Fate מאד יהודי בעיניי. למי שלא מכיר, מדובר בסדרה של משחקים, סדרות וסרטים, שבמרכזה הרעיון של זימון רוחות גיבורים (heroic spirits) מן העבר להווה. בדרך כלל הן מזומנות בתור משרתים, כדי להילחם עבור אדוניהם הקוסמים במלחמת הגביע הקדוש, אבל לפעמים הן מופיעות גם בהקשרים אחרים. רוחות הגיבורים הללו הן דמויות היסטוריות ומיתולוגיות, שהגיעו בחייהן להישגים יוצאי דופן והפכו לאגדות, לחלק מהסיפור הגדול של האנושות. ביניהן ניתן למצוא את המלך ארתור, הרקולס, גילגמש, ליאונידס, דרקולה, לאונרדו דה וינצ'י, ז'אן ד'ארק, שרלוק הולמס, אלכסנדר הגדול ועוד רבים אחרים, וגם כמה יהודים כמו דוד המלך, שלמה המלך, ושלמה אבן גבירול. מי לא היה רוצה לראות דמויות אגדתיות כאלה נפגשות במקום אחד, ונלחמות ביניהן או משתפות פעולה?

עכשיו, העניין הוא שהדמויות לא מופיעות כבני אדם רגילים כפי שהיו בחייהן, אלא בצורה שמבטאת טוב יותר את האידיאה שלהן - את הרעיונות שהן מייצגות, האגדות שנקשרו אליהן לאורך השנים, הכוחות שמבטאים אותן וכדומה. אדם חי, גדול ככל שיהיה, בדרך כלל אינו זהה לחלוטין לאידיאה שלו: יש לו חסרונות גופניים ונפשיים, חולשות למיניהן, ובסופו של דבר הוא רק בן אדם. חלקם לא היו עוברים מסך בימינו, או היו מתגלים כהרבה פחות מרשימים מהאגדות שלהם. אבל כאשר הם מופיעים כרוחות גיבורים - הם כבר לא סתם בני אדם, אלא התגלמות האגדות והאידיאלים שלהם. ההופעה שלהם יכולה להשתנות לגמרי: אלכסנדר מוקדון היה נמוך בחייו, אבל כרוח גיבור הוא ענק ומרשים, כיאה למלך הכובשים. אצל אחרים יכולים להשתנות האתניות, צבע העור והשיער, ואפילו המין - גברים יכולים להופיע בתור נשים (לא בקטע פרוגרסיבי, סתם כי יפנים הם מופרעים). הרעיון הוא שהאידיאל של הדמויות האגדתיות אינו מוגבל לגוף האנושי שלבשו בחייהן, שהיה רק מעין לבוש עבורן, וכאשר הן מופיעות במלוא הדרן הן עשויות ללבוש צורה שמייצגת אותן הרבה יותר.

גם כלי הנשק והכוחות שלהם הופכים להיות מרשימים וסימבוליים יותר, כייצוג של האידיאל. לכל דמות יש Noble Phantasm, נשק או כוח אגדי רב עוצמה שמבטא את מהותה. ליאונידס למשל, שידוע בשל עמידתו הבלתי מתפשרת בראש 300 לוחמיו נגד הפלישה הפרסית, מסוגל לזמן את רוחות אנשיו כדמויות ענק היוצרות קיר מגן בלתי חדיר. החרב האגדית אקסקליבר של המלך ארתור מסוגלת לירות קרני אור המשמידות מבצרים, וכן הלאה.

ולמה זה רעיון יהודי בעיניי? כי גם היהדות לוקחת דמויות היסטוריות כמו אישי התנ"ך, ובאמצעות המדרשים ותורת הסוד מרוממת אותם והופכת אותם למשהו הרבה יותר גדול ונשגב. אברהם, יצחק ויעקב ההיסטוריים היו אנשים ממשיים, רועי צאן שהתמודדו עם קשיים ואתגרים ארציים - אבל בקבלה הם מייצגים לא פחות מאשר את ספירות החסד, הגבורה והתפארת. גם אישים אחרים כמו יוסף, שמשון, דוד, שלמה ואליהו נחשבים לסמלים של כוחות עילאיים ורעיונות מטאפיזיים. הצורה האידיאית שלהם נשגבה בהרבה מדמותם האנושית ההיסטורית, מרשימה ככל שהיתה. כפי שכותב המהר"ל מפראג (אישיות אגדית כשלעצמו), חז"ל לא מתעניינים בחומר של הדברים אלא בצורה שלהם, באידיאה שלהם, ואליה הם מתייחסים במדרשים ובאגדות.

"טוב שם משמן טוב", אמר קהלת. אולי זהו למעשה סוג של אלמוות: כאשר האדם נפטר מהעולם ועוזב את גופו, דמותו ממשיכה להתקיים מכוח הרושם שהשאיר על המציאות, ואם הרושם הזה היה מספיק חזק, תלך דמותו ותגדל ותתעצם מכוחם של הסיפורים והאגדות הנרקמים סביבה, עד שתיעשה לבת אלמוות. אם היא תופיע מחדש בעולם, היא עשויה להיות שונה מאד מהמקור - אבל אמיתית יותר, משוחררת מכבלי החומר ומבטאת ביתר שלמות את הרעיון שלה.

נראה לי שהמנהג הממחיש את הרעיון הזה בצורה הטובה ביותר הוא הזמנת האושפיזין בחג הסוכות. ממש כמו ב-Fate, גם כאן מזמנים שבע רוחות אציליות לתפוס את מקומן סביב גביע הקידוש. אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד לא מופיעים בסוכותינו כבני אדם, אלא כאידיאות, רעיונות, עקרונות אלוהיים, ואנו קוראים להם להעניק לנו מברכתם ולהשפיע עלינו מרוחם.

בהקשר הזה, מעניין באמת לנסות ולדמיין כיצד היו מופיעים אישי התנ"ך ושאר דמויות יהודיות אגדיות בתור רוחות גיבורים, ומה היו הכוחות וה-noble phantasm שלהן. התנ"ך והמדרשים מספקים לא מעט השראה בנושא: אברהם אבינו מסוגל להשליך עפר ההופך לחיצים וחרבות, אהרן הכהן יכול להשתמש בכוחותיו הנוראים של ארון הברית, הקלע של דוד המלך מסוגל לפגוע בכל מטרה ולחסל אותה, ועל מרכבת האש של אליהו הנביא וכוחות זימון האש שלו אין צורך להרחיב.

אילו היינו צריכים לאייש את שבעת תפקידי המשרתים של Fate בדמויות מהתנ"ך, נראה שהבחירות הבאות הן מתבקשות:

Saber - דוד המלך, או עשיו ("על חרבך תחיה").

Lancer - פינחס, יהושע בן נון או שאול המלך.

Archer - יהונתן או דוד.

Rider - יהוא או אליהו הנביא.

Caster - בלעם או בעלת האוב.

Berserker - שמשון או גוליית.

Assassin - אהוד בן גרא או יעל.

הערה לסיום, לגבי סדר הצפייה בסדרות השונות של פייט: אני לא בקיא בכולן, אבל יודעי דבר אומרים ש-Fate/Zero היא הטובה ביותר, וממה שראיתי אני בהחלט מסכים איתם. אמנם ראוי לציין שמדובר בסדרה אפלה למדי, עם לא מעט רגעים קשים לצפייה. אחר כך אפשר להמשיך ל-Fate/Stay Night: Unlimited Blade Works, שגם היא טובה, פחות עמוקה ורצינית מזירו אבל גם פחות אפלה ועם דמויות יותר חביבות. את Fate/Apocrypha התחלתי לראות והפסקתי אחרי כמה פרקים, אם כי יש הטוענים שהיא משתפרת בהמשך. לגבי האחרות לא ידוע לי.

העולם של Fate נתן לי השראה להתבוננות מחודשת על תפקידם של האישים הדגולים בתולדות האנושות בכלל, ושל עם ישראל בפרט. במידה רבה, התרבות האנושית היא סיפור הנרקם סביב אותן דמויות מרכזיות נצחיות, השבות ומופיעות בכל דור ודור בלבושים שונים, כשהן מעניקות השראה לבני האדם וממשיכות לקדם את העלילה והאידיאלים שלהן. ואולי אם נשתדל מאד, נוכל גם אנחנו להפוך מניצבים או דמויות משנה, לאגדות בנות אלמוות.