מיסטריום

המלחמה בין המלאכים לשדים, בין צבא השמיים לכוחות השאול, סיפקה השראה לאינספור ספרים, סרטים, משחקי תפקידים, משחקי מחשב ועוד. למרבה הצער, מדובר בקונספט נוצרי, המבטא תפיסת עולם דואליסטית. לפי האמונה הנוצרית, זמן קצר לאחר בריאת העולם, קם המלאך הגדול לוציפר ("נושא האור", או "הילל בן שחר"), והוביל אחריו שליש מצבא השמיים למרד נגד בורא העולם. לאחר מלחמה קשה הובס לוציפר בידי המלאך מיכאל, והוא ושאר המלאכים המורדים הושלכו לגיהינום, שנוצר ככלא עבורם. לוציפר הפך להיות השטן, אדון כל הרשע והאימה, והמלאכים הנופלים הפכו להיות שדים. מאז ועד היום הם נאבקים מול כוחות הטוב על נשמותיהם של בני האדם, ומנסים להשחית אותם ולהרוס את העולם. באחרית הימים, לפי האמונה הנוצרית, כפי שמתואר בחזון יוחנן, יתחולל "ארמגדון" – הקרב הגדול בין כוחות הטוב לכוחות הרע, שיחרוץ את גורל הבריאה כולה לשבט או לחסד. צבאות השמיים והשאול יתנגשו, ארבעת פרשי האפוקליפסה ירכבו, האנטיכריסט יתהלך בארץ, ובכלל יהיה מעניין.

הגישה היהודית המקורית היא שונה לחלוטין. השטן, כפי שמתואר בספר איוב, אינו מורד כנגד ה', אלא הוא אחד ממשרתיו, שתפקידו לנסות את בני האדם. השדים, כפי שמתוארים בדברי חז"ל, אינם יצורי-שאול שטניים, אלא ישויות רוחניות בעלות אופי אנושי למדיי – חלקם מרושעים, חלקם מזיקים, וחלקם ידידותיים ומועילים. ודאי שאין הם מנהלים מלחמה כנגד אלוקים או המלאכים, ואפילו מלך השדים – אשמדאי – הוא טיפוס בעל אישיות מגוונת, ולא "התגלמות הרוע". למעשה הם דומים יותר ל"ג'ין" המזרחיים, מאשר לשדים של הנצרות (אגב, טרילוגיית ספרי "ברטימאוס" של ג'ונתן סטראוד ממחישה בצורה נהדרת את דמותם של שדים מעין אלה, ובכלל היא סדרה מצוינת).

אמנם יש מספר מדרשים (בעיקר בפרקי דרבי אליעזר) המתארים את המרד של סמאל ומלאכים אחרים, והתייחסות למלאכים שנפלו מהשמיים, בעיקר בדור שלפני המבול, אבל לא בקנה מידה גדול כמו זה שבנצרות, וגם הם לא מרדו נגד ה'. ולגבי אחרית הימים, מה שצפוי לנו הוא מלחמת גוג ומגוג, שזו בפשטות מין מלחמת עולם בין קואליציה של עמים חזקים לבין עם ישראל. במלחמה זו צפויים להתחולל ניסים גדולים (יחזקאל לח-לט), וגם הרבה מלאכים ייקחו בה חלק (זכריה יד), אבל הקרב הוא בין אלוקים לבין גוג ומגוג, לא בין המלאכים לשדים (בינינו, זה לא ממש "כוחות"...)

ההבדל המהותי בין שתי האמונות קשור לאופי המונותיאיסטי החזק יותר של היהדות, שאינה נותנת מקום לקיומם של כוחות רוע ריבוניים שאינם כפופים לקב"ה. ה' הוא השליט והמושל היחיד של העולם, ואין אף ישות אחרת שיכולה למרוד או להיאבק כנגדו. לעומת זאת, הנצרות מבטאת כאן תפיסה דואליסטית, דומה לזו של הדת הזורואסטרית הפרסית, לפיה קיים מאבק קוסמי בין האל הטוב לאל הרע, כשאת האל הרע מחליף כאן לוציפר השטן, שמכונה בנצרות "נסיך העולם הזה".

אם כך, האם כל אותם סרטים ומשחקים המתארים את "המלחמה הגדולה", ייאלצו להישאר בגדר בדיה מוחלטת? זה יהיה מצער למדיי, כי בכל זאת מדובר ברעיון עם הרבה מאד השראה. למרבה המזל, כאן נחלצת לעזרתנו הקבלה. ספר הזוהר בפרט, והקבלה בכלל, נותנים לכוחות הרוע הקוסמיים מקום הרבה יותר משמעותי מזה שניתן להם בדברי חז"ל. בתפיסה הקבלית קיים מושג ה"סטרא אחרא", או "הצד האחר", שמבטא את כוחות הרוע והטומאה הרוחניים שקיימים ביקום, ונמצאים במאבק מתמיד נגד כוחות הקדושה. לא ברור עד כמה התפיסה הזו דואליסטית, והאם אותם כוחות סטרא אחרא אכן מתכוונים למרוד בפועל בריבונו של עולם, או שמא הם משרתים אותו כמו השטן המקראי (עי' בהקדמתו של ישעיהו תשבי לספר "משנת הזוהר"). על כל פנים, הקבלה הכניסה ליהדות, גם אם בצורה שונה, את המאבק הקוסמי בין השמיים לשאול, ובין כוחות הקדושה לטומאה.

וכך כתב הרב שלמה אלישיב, אחד מגדולי המקובלים במאה הקודמת, בספרו "לשם שבו ואחלמה" (ספר הכללים, הקדמה, אות יד, עמ' ו):

"ובאמת הנה יש להם להמלאכים עוד עבודה גדולה רבה בכל עולם ועולם מהעולמות... והיינו כי הנה יש להם מלחמה גדולה רבה עם הס"מ הצורר (- סמאל, השטן) ובכל חיילותיו ותולדותיו. משחיתים מזיקים הרבה מאד. אשר חפצם תמיד להחריב העולם. ועומדים על ישראל תמיד להרע ולהשחית רח"ל (- רחמנא ליצלן) והם רבים מאד... וכל מלאכתם הוא לחבל ולהשחית ולבלוע את ישראל רח"ל. אלא שישנם כנגדם עירין קדישין. חשמלי זוהר. תקיפי שרפים. מלאכים הרבה קדושים ונוראים. שעומדים כנגדם לדחותם ולבטלם בכל האפשרי. והם במלחמה גדולה תמיד. ויש להם יגיעה רבה בזה. וכל חוזקם ותוקפם הוא במעשים טובים דישראל. וכן גם כאשר מרגישים איזה מחשבה טובה מישראל. כי הרי תיכף באותו רגע ממש. כאשר נעשה למטה איזה מצוה ודיבור ומחשבה טובה. הנה מעורר למעלה. בקדושת אורו ית"ש. ונמשך להמלאכים אותו הזוהר אור. שהוא שורף כל טומאה זוהמא ורע. ובזה הנה מתחדשים המלאכים קדושים בתוקף ועוז תמיד לדחותו ולבטלו בכל האפשרי ועכ"פ הוא כי הנה אלפי רבבן מלאכים קדושים הם תמיד במלחמה גדולה עצומה עם הס"מ וחיילותיו. והם ביגיעה גדולה בזה. וכל מצוה ומחשבה טובה דישראל היא להם חיי רוחם ושמחתם בזה אין לשער כי רק זה הוא כל כלי זיינם."

הרי לנו אם כן מקור יהודי מפורש, המתאר את מלחמת המלאכים בכוחות הרוע באופן מוחשי וציורי, כאשר מעשיהם הטובים של היהודים הם המעניקים למלאכים את הכוח להתגבר על אויביהם. גם אנו יכולים אפוא לקחת השראה מהרעיון של "המלחמה הגדולה", ולהזדהות עם הסרטים והמשחקים המבוססים עליה.

בעזרת ה' בפעם הבאה אסקור את האופן בו תוארה מלחמת המלאכים והשדים בכמה משחקים, סרטים וספרים, ואעמוד על כמה נקודות מעניינות המאפיינות אותה.