מיסטריום

מימין לשמאל: מייקל מאיירס, ג'ייסון וורהיס, פרדי קרוגר, פני-עור (בחזית).

לרובכם יצא בוודאי להיתקל לפחות פעם אחת בסרט סלאשר. סרטי סלאשר (Slasher) הם ז'אנר של סרטי אימה, שבמרכזם רוצח סדרתי, שלאורך הסרט טובח בשיטתיות בני נוער ובלונדיניות, עד הסוף המר (שלו או שלהם). הסרט הראשון שנחשב לאבי הסלאשר הוא Halloween (1978), שגיבורו הוא הרוצח הדומם במסיכה הלבנה, מייקל מאיירס. בשנות ה-80 זכו סרטי הסלאשר לפופולאריות עצומה, וגם כיום מופיעים סרטים כאלה מפעם לפעם, בד"כ רימייקים של הישנים הקלאסיים. הצעירים יותר מכירים בוודאי את "הצעקה", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", "אגדה אורבנית" ודומיהם. למרות שסרטי הסלאשר נחשבים על פי רוב לבעלי איכות נמוכה – ורובם אכן רדודים, מגעילים, משעממים וחוזרים על עצמם – יש ביניהם גם כמה יצירות מוצלחות, ויש כמה תובנות מעניינות שאפשר להפיק מהם.

במאמר זה אתמקד בשני הסלאשרים הגדולים והמפורסמים ביותר של שנות ה-80 – פרדי וג'ייסון.

פרדי קרוגר, כוכב סרטי "סיוט ברחוב אלם", וג'ייסון וורהיס, כוכב סרטי "יום ששי ה-13", נחשבים לשתיים מהדמויות המפורסמות ביותר בסרטי האימה המודרניים, ובקולנוע בכלל. שניהם רוצחים פסיכופאתיים ואל-מתים – פרדי חודר לחלומותיהם של אנשים והורג אותם בשנתם, וג'ייסון מדשדש לו עם מסיכת הוקי וסכין מצ'טה ענקית וקוצץ כל מי שנקרא בדרכו. הם כ"כ מפורסמים עד שאנשים מדברים עליהם בשמם הפרטי. לאחר שכל אחד מהם קנה לו את פרסומו בסדרת הסרטים שלו, הופק סרט בשם "פרדי נגד ג'ייסון", המפגיש את שניהם בעימות אכזרי ועקוב מדם (בעיקר של אחרים).

אבל פרדי וג'ייסון, כמו גם הסלאשרים האחרים, הם לא רק רוצחים פסיכופאתים; הם גם מחנכים. הסלאשרים מבטאים למעשה את נקמתם של ההורים האמריקאים השמרנים, בדור הצעיר המרדני ופורק העול; הם נועדו להעביר מסר חינוכי לבני הנוער – אם לא תתנהגו יפה, יבואו פרדי וג'ייסון ויתפסו אתכם! המסר הזה אולי לא תמיד מודע, אבל הוא קיים שם ברור בהחלט.

נתחיל בג'ייסון. ג'ייסון היה ילד מעוות ודוחה למראה, שבזמן שהותו בקייטנה נדחף למי האגם ע"י חבורת ילדים שהתעללו בו, וטבע שם (לכאורה). המדריך והמדריכה שהיו אמורים להשגיח על הילדים, לא שמו לב לכך, כי הם היו... אממ... "עסוקים" זה עם זו. בעקבות זאת הפך ג'ייסון לזומבי רצחני, הנוקם את נקמתו מכל בני הנוער המגיעים למחנה, או סתם נקרים בדרכו. המסר הוא ברור – התנהגות מופקרת, בלתי מוסרית וחסרת אחריות, מולידה מפלצות שיתנקמו במי שמתנהג כך.

ג'ייסון עצמו הוא מכונת הרג אדישה ובלתי אנושית. פניו מוסתרים תמידית מאחורי מסיכת הוקי, כך שאף הבעה אינה נראית עליהם, ולמעשה הוא כמעט חסר פרצוף. הוא אינו מדבר לעולם, ואינו מפגין שום רגש – לא זעם, לא תשוקה, לא פחד. אי אפשר לדבר איתו בהיגיון, להתחנן אליו או לשכנע אותו. הוא פשוט כוח טבע בלתי ניתן לעצירה, כמו הכריש הלבן הגדול, המתנהל לו לאטו, והורג פשוט מפני שזה מה שהוא נועד לעשות. גם כאשר הוא קוצץ אנשים במצ'טה שלו, חונק אותם או מרסק את גופם, הוא עושה זאת באותה אדישות שלווה בה גנן היה מטפל בצמחיה סוררת. הוא לא זומבי חסר שכל, ולעתים הוא מפגין תושייה ויצירתיות בתגובותיו, אבל התודעה שלו – תהא אשר תהא – היא בלתי אנושית לחלוטין. אי אפשר להרוג את ג'ייסון; מה שיעשו לו, הוא תמיד יחזור. אפשר רק לברוח ולקוות להינצל. המסר שלו לבני הנוער הוא, שאם לא יתנהגו כראוי, הרי שעונשם יבוא עליהם באופן מוחלט ובלתי נמנע, ממש כמו חוק טבע. חטאת – תיענש!

בניגוד לג'ייסון, פרדי קרוגר הוא מאד אנושי. אולי אפילו יותר מדי. השילוב בין תכונותיו האנושיות, לבין התנהגותו המחרידה, הוא שהופך אותו למטריד ומצמרר במיוחד.

שלא כמו ג'ייסון, שזוכה לאמפתיה מסוימת בשל היותו קרבן להתעללות, פרדי הוא התגלמות הרוע. רוצח ילדים סאדיסט, פדופיל ואנס חולני, שנשרף למוות בידי הורים זועמים שבילדיהם התעלל – מה שרק הפך אותו ליצור סיוטים מחריד עוד יותר, הרוצח צעירים בחלומותיהם. למען ההגינות יש לציין שגם הוא עבר התעללות בצעירותו, אבל במקרה שלו היא לא מזכה אותו בשמץ של אהדה. "פרדי קרוגר – האיש שתאהבו לשנוא", היה אחד הסלוגנים של הסרטים שלו, ואכן זה כך.

בניגוד לאדישות של ג'ייסון, פרדי מפגין מגוון רחב של רגשות עזים – תשוקה, אכזריות, חוש הומור (שטני כמובן), כעס ולעתים גם פחד. הוא צוחק, מתעצבן, מאבד שליטה, מפטפט עם קרבנותיו לפני ההרג, ומגלה יצירתיות מרובה בסיוטים שהוא יוצר עבורם. יש שינויים בין תכונותיו השונות כפי שהן מתבטאות בסרטים שונים לאורך הסדרה, אבל באופן כללי מדובר בברנש בעל אישיות אנושית למדיי. וכאמור לעיל, זה מה שמטריד אצלו; כי אם אפשר להיות טיפוס אנושי רגיל, ובכל זאת להיות כל כך מפלצתי, רק בגלל שאתה יכול – האם אין זה אומר שבכל אחד מאיתנו, או מקרובינו וחברינו, עלול להסתתר איזה פרדי קטן, שיום אחד יגיח החוצה? מי לא היה רוצה שיהיה לו את הכוח לשלוט במציאות, לעשות מה שבא לך למי שבא לך? אם היה לנו את הכוח הזה, למה זה היה הופך אותנו?

למרות הרקע הפדופילי שלו, במהלך הסדרה כמעט כל קרבנותיו של פרדי הם לא ילדים, וגם לא מבוגרים, אלא דווקא בני נוער – שכן כאמור, זו קבוצת האוכלוסייה שמותם האלים ייתפס בעיני הצופים כמוצדק וראוי במידת מה, ולא כזוועה בלתי נסלחת כמו הרג ילדים תמימים. שהרי כידוע, צעירים בגיל העשרה עושים הרבה חטאים: הם מקיימים יחסים לפני החתונה, שותים אלכוהול, משתמשים בסמים, מזלזלים בהורים ובמורים, ומורדים כנגד הממסד בכל דרך אפשרית. ואכן, באופן קבוע – וזה כלל ידוע בכל סרטי האימה – אותם צעירים שמתנהגים בצורה מופקרת ביותר, הם הראשונים למות בידי הרוצח. לא משנה עד כמה תנסה החברה החילונית להצדיק את המתירנות, בתת-מודע הם יודעים שמדובר בחטא, והתת-מודע הזה מזמן מפלצות כמו פרדי וג'ייסון כדי להעניש את החוטאים. הקהל מזדעזע מהרציחות – אבל איכשהו מרגיש שזה "הגיע להם". לא סתם מכונים סרטי הסלאשר גם בשם "The dead teenager films".

מעניין לציין את המשפט הראשון שפרדי מוציא מפיו, בסרט הראשון של הסדרה; כשהוא מופיע בחלום הבלהות של צעירה (מופקרת, כמובן) בשם טינה, היא ממלמלת בבעתה משהו כמו "Oh my god". פרדי בתגובה מגביה את ידו עטוית-הסכינים, ומסנן לעברה: "This is God!". בפשטות, זה ביטוי למגלומניה שלו; אבל בעומק, המסר הוא שפרדי והסכינים שלו הם שלוחיו של אלוקים, המעבירים צדק עקוב מדם לכל אותם פורקי עול חסרי יראת שמיים.  

פרדי נושא מסר עבור הבנות המתנהגות בפריצות: אתן רוצות למשוך גברים? בבקשה – אלה הגברים שיימשכו אליכן. הוא גם נושא מסר עבור הבנים: רוצים לעשות מה בראש שלכם, לחגוג עם התאוות, ולא לשים פס על אף אחד? בבקשה – קבלו מישהו שמתנהג בדיוק ככה, ונראה אם זה ימצא חן בעיניכם. כמו שכתב פעם מישהו: הגיהינום הוא מקום בו כל אחד עושה מה שבא לו. נשמע כיף – עד שאתה קולט שיש שם כמה טיפוסים יותר גדולים וחזקים ממך, שגם הם עושים מה שבא להם...

גם הנושא של החלומות מבטא את הנקודה הזו. חלומות מסמלים את שאיפותיו של האדם, תקוותיו והתשוקות הגדולות ביותר שלו; שם הוא חופשי להיות מה שהוא רוצה ולעשות מה שהוא רוצה, ללא כל מגבלות מצד המוסכמות או החברה. חלומותיהם של בני הנוער מפחידים את המבוגרים, החשים שהם מאבדים שליטה על הדור הצעיר. לכן בא פרדי – שנראה כמו אדם מבוגר, אולי אפילו זקן – כדי לנפץ באכזריות את כל חלומות הנעורים, ולהפוך אותם לסיוטים. אתם חושבים שבחלומות תהיו חופשיים ומשוחררים מכל חוק ונורמה? אדרבה, בחלומות תהפכו להיות אסירים של רוצח סאדיסט, שיכפה עליכם את רצונו הנתעב מבלי שמישהו יוכל לעזור לכם. אז כדאי שתפסיקו עם החלומות הרטובים שלכם, צעירים מטופשים, ותתיישרו בתלם, או שהחלומות שלכם יהיו רטובים מדם.

סיכומו של דבר, פרדי וג'ייסון, כל אחד בדרכו שלו, נושאים לנוער האמריקאי (והמערבי בכלל) את המסר הברור של דור ההורים השמרני: תתנהגו יפה, שמרו על צניעות, ואל תפרצו גבולות ומסגרות. אם דיבורים יפים לא עוזרים, והנוער מסרב להקשיב, סופו ללמוד את  הלקח בדרך הקשה. מסר חיובי וראוי בהחלט, גם אם הצורה שבה הוא מועבר היא דרסטית-משהו. אולי אם המחנך יגיע למסיבה עם מסיכה לבנה על הפנים וסכין ביד, יתחילו להתייחס אליו יותר ברצינות... אולי מה שחסר לנוער של היום זה קצת פחד בריא, שיעמיד אותם במקום.

לסיום, הנה קישור לסרט סלאשר קצר וחביב בשם iPsycho  (כרבע שעה, בלי דם!), שבו שדרנית רדיו צעירה, חדת לשון וגסת רוח, לומדת מידי אחד המאזינים שלה לקח שלא תשכח לעולם:

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=3kv8Epd7dQg

אני יכול להעלות בדעתי כמה שדרנים פה בארץ, שלא יזיק להם לצפות בזה... אני חושב שזה ממחיש מצוין את המסר החינוכי-מוסרי של הסלאשרים, ואת כוח ההשפעה של הפחד.

(הסרט באנגלית. אזהרה - מכיל ניבולי פה).