אז אתם חושבים שלכם היה יום גרוע? צפו בסרט "קחי אותי לגיהנום" (Drag me to Hell, 2009), ותשנו את דעתכם...
גיבורת הסרט, כריסטין בראון, היא בחורה באמת טובה. נחמדה, סימפטית, צמחונית, מתנדבת בצער בעלי חיים וכו'. למרבה הצער, עבודתה בבנק בתחום המשכנתאות דורשת ממנה לקבל החלטות קשות, במיוחד אם היא רוצה לזכות בקידום לתפקיד סגן המנהל (והיא בהחלט רוצה). כאשר אשה זקנה פונה אליה בבקשה לקבל הארכה בפירעון המשכנתא, כדי למנוע את עיקול ביתה, כריסטין מקשיחה את לבה ומסרבת לתחנוניה. לרוע מזלה של כריסטין, אותה אשה מתגלה כמכשפה צוענייה, שברוב כעסה מטילה על כריסטין קללה נוראה: במשך שלושת הימים הבאים ירדוף אותה שד בשם למיה, שיענה ויפחיד אותה, ולאחר מכן ייקח אותה לגיהנום להישרף לנצח נצחים.
(אזהרת ספוילר!)
כריסטין מנסה בדרכים שונות להסיר מעליה את הקללה, אך ללא הועיל. ערב היום האחרון, היא מגלה שהיא יכולה להינצל מהקללה אם תעביר אותה למישהו אחר, ע"י שתמסור לו את הכפתור עליו הוטלה הקללה. ברוב רחמנותה, היא אינה מסוגלת להשלים עם כך שמישהו אחר ילך לגיהנום במקומה – אפילו לא היריב המעצבן שלה מהבנק. לבסוף היא מחליטה להעביר את הקללה בחזרה למכשפה שהטילה אותה עליה (שמתה בינתיים). לאחר מאבק ממושך עם כוחות האופל, תחת גשם זלעפות, כריסטין מצליחה לפתוח את קברה של הזקנה, ולדחוף לפיה את המעטפה שבה הכפתור המקולל.
למחרת בבוקר יום חדש מאיר, כריסטין מרגישה שהיא נמצאת לפני התחלה חדשה. מנהל הבנק מתקשר להודיע שהיא התקבלה למשרה הנחשקת, והחבר שלה עומד להציע לה נישואין. אבל כשהשניים עומדים בתחת הרכבת, מוציא לפתע החבר מכיסו מעטפה ובה... הכפתור המקולל! כריסטין קולטת לחרדתה הרבה שהיא טעתה במעטפה, ובטעות הכניסה לקבר מעטפה דומה ובה מטבע ישן – מה שאומר שהקללה נשארה אצלה. מרוב בהלה היא צועדת לאחור ונופלת על הפסים, כשהרכבת שועטת לעברה. אולם לפני שהרכבת פוגעת בה, נפתחת האדמה מתחתיה, וידיים בוערות בוקעות החוצה וגוררות אותה צורחת אל להבות הגיהנום, לנגד עיניו המבועתות של בן זוגה. הסוף.
(טוב, לפחות היא לא נדרסה ע"י הרכבת...)
הסרט בסה"כ הוא סרט טוב, ומצליח לעורר הזדהות עם דמותה של כריסטין, חרדה לגורלה, וזעזוע כאשר דווקא כשנדמה היה שהכל טוב – נשמטת לפתע הקרקע מתחת רגליה, והקללה הנוראה משיגה אותה. זאת בניגוד לדמויות הקלישאיות שמופיעות בד"כ בסרטי אימה, שכל תפקידן הוא להיטבח באכזריות, ולאף אחד לא אכפת מהן. לכריסטין יש את כל הנתונים להיות "הנערה השורדת" של סרטי האימה; היא בחורה טובה ועדינה שלא עושה שום דבר רע, ובכל זאת היא הולכת לגיהנום, לנצח, בגלל מעידה חד פעמית. בהחלט מזעזע.
הכישלון הגדול של הסרט הוא בכך שהוא בוחר להיות מגעיל יותר מאשר מפחיד. יש בו הרבה יותר מדי סצנות שכוללות הקאות, הפרשות גופניות דוחות, השפרצות דם ואברים קטועים, שיניים תותבות ועוד. וזה ממש חבל, כי כל כך בקלות היה אפשר להחליף את הסצנות הללו בכל מיני הפחדות פסיכולוגיות יותר, שמעוררות אימה במקום גועל – משהו בנוסח "הצלצול" למשל (שגם בו יש דדליין קטלני ממנו מנסות הדמויות לברוח), או ללכת לכיוון גותי יותר. הייתי יכול להציע להם כמה רעיונות, אם היו שואלים אותי... למרות זאת זה כאמור סרט טוב, אבל הוא יכול היה להיות מצוין, ופספס את זה.
אגב, הסרט צנוע יחסית לסרט הוליוודי, ואין בו סצנות עירום או מין – נקודה חיובית לכשעצמה.
הסרט מעורר מחשבות בנושאים דתיים ותיאולוגיים, ויכול לשמש בסיס לדיונים שונים. ראשית, הרעיון שאדם שנראה טוב לב ונחמד, ימצא את עצמו בסופו של דבר מתייסר בגיהנום, בגלל איזה חטא שעשה. האם אנו יכולים לתפוס את המשפט האלוקי? האם מי שנראה בעינינו צדיק, נחשב לכזה גם בשמיים? ומה עם אדם שהוא טוב במצוות שבין אדם לחברו, אבל חוטא במצוות שבין אדם למקום – או להפך? האם העובדה שאנחנו מרגישים טוב עם עצמנו ושלמים בדרכנו (כמו כריסטין ביומה האחרון), מעידה על כך שמצבנו הרוחני אכן תקין?
חומרתה של הפגיעה באדם אחר, וכוחה של הקפדה, מופיעים הרבה מאד בספרות המוסר היהודית. בגמרא מסופר על רבי יהודה הנשיא, שנענש בכאבי שיניים למשך שלוש עשרה שנים, בגלל שלא ריחם על עגל שנלקח לשחיטה. ואם כך ביחס לבעל חיים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבן אדם. ידוע שעל עבירות שבין אדם לחברו, אין יום כיפור מכפר, עד שירצה את חברו. ומה עם החבר מסרב לסלוח? האם בכוחה של עבירה מעין זו לחרוץ את דינו של אדם כרשע, או שבמקרה שיש לאדם רוב זכויות, ידונו אותו לכף זכות?
הסרט ממחיש באופן מילולי ממש את דברי חז"ל :"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים" ( - המכשפה כעסה לא רק בגלל הפסד ביתה, אלא בגלל ההשפלה שעברה בפומבי). יש לציין גם שלפי הגמרא (בבא מציעא נח, ב), כל החוטאים יוצאים מהגיהנום לאחר לא יותר מי"ב חודשים, אולם המלבין פני חברו ברבים הוא אחד מהשלושה שאינם עולים משם לעולם (יחד עם הבא על אשת איש, והמכנה שם רע לחברו). גם התפילה "יהי רצון מלפניך שתצילני... מעזי פנים ומעזות פנים, מדין קשה ומבעל דין קשה... ומדינה של גיהנום" מקבלת פנים חדשות לנוכח אירועי הסרט.
לסיום, יש לציין שהרעיון של אנשים ה"זוכים" להיכנס לגיהנום עוד בחייהם, מופיע כבר בתנ"ך ביחס לקורח ועדתו, ש"ירדו שאול חיים". זאת בהקבלה לסיפורים על צדיקים שזכו להיכנס לגן עדן בחייהם. גם בסרטים יש לא מעט דמויות שגורל זה נפל בחלקם, ביניהן הערפד אנג'ל ב"באפי", ודין ווינצ'סטר בסדרה "Supernatural", שאמנם זכו להיחלץ מהגיהנום לאחר פרק זמן מסוים. גם בסרטי "מעורר השאול" כמובן יש לא מעט טיפוסים שמסתובבים בין כדור הארץ והגיהנום.
והנה חידה בשבילכם: מי הולך לגיהנום בסרט "יום ששי האחרון: ג'ייסון הולך לגיהנום"?
פתרונות יש לשלוח בדחיפות תוך שלושה ימים. בין הפותרים נכונה תוגרל מעטפה עם כפתור.
(תודה לנתי קרויזר על העזרה בכתיבת המאמר.)