מיסטריום

מרגישים בנוח בעולם הזה? החיים שלכם שלווים ומאושרים? אם לא, אתם בחברה טובה. רוב בני האדם, ככל הנראה, לא מרגישים בנוח עם הקיום. תולדות האנושות הם לא רק סיפור הניסיון לשפר את תנאי המחיה, אלא גם סיפורו של החיפוש אחר משמעות. בנוסף לקשיים הפיזיים של החיים, מתמודד האדם עם מצוקות נפשיות ורוחניות, עם תשוקות חסרות שם שאינן באות על סיפוקן, עם רעב וצמא למשהו שהוא לא לחם ומים, אבל האדם אינו יודע להגדירו. לפעמים דווקא אלה שהשביעו את רעבונם הפיזי, הם החשים את המצוקה הרוחנית ביתר שאת. לא, האדם לא מרגיש בבית בעולם הזה.

רבי נחמן מברסלב אמר שהעולם הזה הוא הגיהנום. הסרט "גבריאל" (Gabriel, 2007) מאמץ את הרעיון, ומתאר את מסעו של מלאך למעמקי השאול – מסע שמסמל את ירידתה של הנשמה לעולם ואת העובר עליה.

על מה הסרט? מאז ראשית הבריאה מתחולל מאבק בין המלאכים, שבראשם שבעת רבי-המלאכים (archangels), לבין השדים, שבראשם שבעת הנפילים. אחת מזירות המאבק המרכזיות היא כור-המצרף (Purgatory), המופיע בדמות עיר אפלה וקודרת, בה שוכנות נשמותיהן האבודות של רבים מבני האדם. מי ששולטים בעיר כרגע הם הנפילים, שבראשם סמאל רב העוצמה. ששה מרבי-המלאכים ירדו לכור-המצרף כדי להילחם בהם, וכולם נעלמו לבלי שוב. רב-המלאכים האחרון, גבריאל, יוצא בעקבותיהם כדי לגלות מה עלה בגורלם, ולנסות להשמיד את סמאל ועוזריו.

במהלך שליחותו מגלה גבריאל שהאיום של כור-המצרף אינו פיזי בלבד. במקום כה אפל, מרוחק מאורו ומחסדו של אלוהים, האויבים הגדולים ביותר הם הייאוש והספק. מתברר שהמלאכים הקודמים לא נהרגו, אלא שקעו בזוהמה של המקום, כשהם מאבדים את האמונה בכוחו של האור לנצח, ואת התקווה להיגאל ולשוב אליו. כתוצאה מכך הם הידרדרו לאורח חיים שפל ועלוב, הפוך לחלוטין מקיומם הנשגב בעולם העליון. האחד התמכר לטיפה המרה, השניה אולצה על ידי הנפילים לעבוד כזונה, השלישי מנסה לעשות מעט טוב בהתנדבות בבית תמחוי, וכן הלאה. גבריאל צריך לא רק להילחם בנפילים, אלא לעורר בחבריו מחדש את האור והתקווה, בניגוד לייאוש ולפסימיות שהם מנסים להחדיר בו.

שקיעתם של המלאכים מתרחשת למעשה בשלושה שלבים: בשלב הראשון, הם עוזבים את דמותם הרוחנית ולובשים גוף בשר ודם. זוהי כבר נפילה קשה עבור ישות רוחנית עליונה, שצריכה להתרגל לפתע לגוף מוגבל, מגושם, מזיע ומלוכלך, ולחוש מגוון שלם של תחושות לא מוכרות, כמו כאב, רעב ועייפות. תארו לעצמכם שהייתם צריכים ללבוש דמות של חפרפרת עיוורת, למשל. זעזוע רציני, בלי ספק – והקירבה בין אדם לחפרפרת גדולה בהרבה מאשר זו שבין מלאך לאדם. וזה רק השלב הראשון.

בשלב השני, המלאך בגופו החדש, שבקושי התרגל אליו, מוצא את עצמו בכור-המצרף – אחד המקומות הכי פחות סימפטיים שאפשר לתאר. עיר חשוכה באופן תמידי, רקובה ומזוהמת, מלאה באלימות, פשע, עוני ושחיתות, שתושביה נאבקים על הישרדותם באופן יומיומי. לא המקום שהייתם מבלים בו את החופשה השנתית שלכם, ובטח לא מקום מתאים למלאך, שלפני כמה רגעים ריחף בעולם העליון והתענג על אורו האינסופי של האל. העובדות המכוערות של החיים עומדות להציג את עצמן בפניו בתוספת אגרוף בפרצוף. תחשבו על ההלם שיקבל אדם מערבי, שימצא את עצמו במאורת קניבלים ומגלי-עריות, ותקבלו מושג קלוש על הרושם שסופגים המלאכים בכור-המצרף.

בשלב השלישי, שוקעים המלאכים בעצמם בחטא. הגוף הגשמי שלהם מכיל לא רק צרכים קיומיים, אלא גם יצרים אפלים שלא הכירו קודם, כמו כעס, אלימות ותשוקה. המאבק בנפילים מוציא מהם את הצדדים האפלים הללו, וגורם להם להתייאש מעצמם, ולחוש מנותקים סופית מהאור. במצב כזה, מה הטעם להמשיך להילחם? הנפילים אפילו לא צריכים להרוג אותם. כל שעליהם לעשות הוא להניח למלאכים המושפלים להשקיע את עצמם עמוק יותר בבוץ, ולשמוח לאידם. וכך הפך רב-מלאכים עליון, תוך שלושה שלבים, לבן אנוש בתחתית שפל המדרגה.

וזה בדיוק מה שקורה לנו בעולם הזה. גם אנחנו נשמות עליונות, חלק אלוה ממעל, שמוצאות את עצמן לפתע בגוף מוגבל ומצומצם, כפוף לצרכים ודחפים. גם אנחנו חיים בעולם מלא רוע ושחיתות, שאינו בדיוק גן עדן עלי אדמות. וגם אנחנו מתמודדים עם יצרים רעים למיניהם, המנסים לדרדר אותנו לתהומות החטא והפשע. ורבים מאיתנו אכן נופלים, שוקעים, מתייאשים ומאבדים תקווה. כמה פעמים ניסינו להתגבר על היצר ונכשלנו? כמה פעמים הבטחנו לעצמנו שנשתפר, ובסופו של דבר חזרנו בדיוק למקום בו היינו? האם אנחנו עדיין יכולים להאמין שה' נמצא קרוב אלינו, שיש לנו סיכוי להיגאל?

לרבי נחמן יש כמובן הרבה מה לומר בנושא, ולא לחינם תורתו כה פופולארית בדורנו, וגם מורי דרך אחרים ביהדות לא טומנים ידם בצלחת. הסרט גבריאל, להבדיל, מבטא גם הוא את אותה אמירה. לא חשוב כמה רחוק נפלת, עמוק בתוכך אתה עדיין מלאך עליון\נשמה טהורה. גם אם התייאשת מאלוהים, הוא לא התייאש ממך. "גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי". גבריאל מסרב להיכנע לתכתיבים של כור-המצרף, שם בצד את שיקולי ההיגיון והביטחון האישי, ומצליח בסופו של דבר במקום בו קודמיו נכשלו – אם כי גם הוא אינו יוצא מהמשימה ללא פגע, והתגליות שהוא מגלה משפיעות גם עליו. אי אפשר לעבור בעמק הבכא ובגיא צלמוות בלי להשתנות. אבל זה בעצם הרעיון של גיא צלמוות, של הירידה לעולם הזה. אילו רצה הבורא שנישאר נשמות טהורות, היה משאיר אותנו אצלו בשמיים; הוא שלח אותנו לכאן כדי שנחווה, נלמד, נפעל ונשתנה. אם נצליח, נחזור אליו בוגרים ומנוסים יותר.

וכמו שהדבר נכון לגבי עצמנו, כך הוא נכון לגבי אחרים. לא חשוב כמה מעוות, שפל ומושחת האדם שלפנינו, עמוק בתוכו נמצאת נשמה עליונה. מלאך, אף על פי שנפל, מלאך הוא – וישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. הסרט מלמד אותנו להסתכל מעבר למראה החיצוני, וגם מעבר להתנהגות החיצונית, אל תוך פנימיותו של האדם, ולזכור מה נמצא שם. גם אם אנחנו עצמנו מלאכים טהורים ללא רבב, נדע לנהוג בכבוד גם בחברינו שנכשלו במאבקם. הם מלאכים לא פחות מאיתנו.

עד כאן לגבי המסר של הסרט. מבחינה איכותית, הסרט ממוצע למדי. השחקן אנדי וויטפלד, המגלם את גבריאל, הוא בחירה גרועה לתפקיד. גבריאל נראה אנושי וסתמי מדי, בלי האצילות המלכותית והקרירה המאפיינת בדרך כלל את המלאכים; יפיוף עם עיניים כחולות, שמנסה להיות שילוב בין ממזר בועט-ישבנים קשוח לבין אומן עדין נפש, ויוצא בסוף לא זה ולא זה (תחשבו למשל על הדמויות במטריקס, או העלפים בשר הטבעות, כדי לקבל מושג טוב יותר על איך מלאכים אמורים להיראות). סמנתה נובל, לעומת זאת, עושה עבודה מצוינת בתפקיד המלאכית אמיתיאל, וממחישה היטב את הטראגיות שבדמותה. כמו כן נראה שהסרט סובל ממחסור מסוים בתקציב, כך שסצנות הלחימה – שמנסות לחקות סרטים כמו מטריקס ומלחמת האופל – יוצאות הרבה פחות מרשימות מאשר במקור. לא היה מזיק גם אם הדיאלוגים בין הדמויות היו קצת יותר עמוקים, בהתחשב בנסיבות. אבל עם כל זה, עדיין מדובר בסרט באיכות סבירה, שמעביר היטב את המסר שלו. מי שמצבו הפיזי או הרוחני מוביל אותו לייאוש, יוכל לשאוב ממנו השראה, ולהתחזק באמונה שאין מקום רחוק מדי מכדי לשוב ממנו לאלוהים.

(הערת צניעות – אין בסרט סצנות עירום או מין בוטות, אבל יש לא מעט "מסביב" לזה. כאמור לעיל, אחת הדמויות המרכזיות היא מלאכית העוסקת בזנות, וחלק מהסצנות מתרחשות בבית זונות ובמועדון לילה. לא רואים הרבה, אבל האווירה עצמה די מלוכלכת. קחו בחשבון.)