על אתאיסטים וא-חייזריסטים

על אתאיסטים וא-חייזריסטים
פורסם ב 16/06/2015 09:49:27


"אני א-חייזריסט. אני שולל את קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ בכל צורה שהיא, מחד-תאיים ועד תרבויות אולטרה-מתקדמות. אין בנמצא לא צורות חיים מבוססות פחמן ולא אחרות, לא בגלקסיה זו ולא בגלקסיה אחרת, ואף לא ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שחיים קיימים אך ורק על פני כדור הארץ, נקודה".

לא תשמעו הרבה אנשים שמצהירים הצהרה כזו, מהסיבה הפשוטה: אין לה על מה להתבסס. היקום כל כך גדול ובלתי ידוע, שאין כל הצדקה לשלילת האפשרות שקיימים בו חיים איפשהו. לעומת זאת, את ההצהרה הבאה תוכלו לשמוע מפי לא מעט אנשים:

"אני אתאיסט. אני שולל את קיומם של אלוהים ושל האלים בכל צורה שהיא, מאלילי מצרים ויוון הקדומים ועד לאל הטרנסצנדנטי של ישעיהו ליבוביץ'. אין בנמצא אף אלוהים כלשהו, לא זאוס ואודין, לא ה' אלוקי ישראל, לא הסיבה הראשונה האריסטוטלית, לא האידיאה השלמה של אפלטון, לא הרוחות הגדולות של האינדיאנים והשינטו, לא אלוהיהם רבי הפנים של ההינדו. לא ביקום שלנו ולא במימד אחר או ביקום אחר כלשהו. לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. אני מאמין שכל מה שקיים הוא תוצר של הטבע העיוור, נקודה".

האם ההצהרה הזו סבירה יותר מזו של הא-חייזריסט? הבה נעשה הקבלה (מוזרה משהו, יש להודות) בין האמונה ואי-האמונה בקיומם של חייזרים, לבין האמונה והכפירה בקיום האל(ים), וננסה להבין את ההיגיון שמאחורי שתיהן.

 

בכל הנוגע לקיומם של חייזרים, כלומר צורות חיים חוץ-ארציות, מתחלקות דעות בני האדם באופן הבא:

1. אנשים שמאמינים שישנם חייזרים, ושהם מבקרים ופועלים לפעמים בכדור הארץ. אותם אנשים מסתמכים על העדויות הרבות המתארות מפגשים עם חייזרים, עב"מים, חטיפות, צילומים, תופעות לא מוסברות וכן הלאה, או על חוויה אישית כזו. לדעת אותם אנשים, לא רק שיש חייזרים, אלא שאנחנו גם יכולים לדעת כמה דברים לגביהם על סמך המפגשים איתם. מה בדיוק ניתן לדעת, זה כבר נושא לדיון בין המאמינים לבין עצמם.

2. אנשים שמאמינים שישנם חייזרים ביקום, אבל לא בכדור הארץ. אנשים אלה אינם מקבלים את העדויות והראיות לביקורם של חייזרים בכדור הארץ, ומתייחסים אליהן כאל טעויות או זיופים, אבל מאמינים במידה זו או אחרת של ודאות שאנחנו לא החיים היחידים ביקום. הם מסתמכים בעיקר על הסברה הפשוטה, לפיה ביקום כל כך גדול, סביר להניח שהופיעו חיים בכוכבים נוספים בנוסף לזה שלנו.   

3. אגנוסטיים. אנשים שמבחינתם אין לדעת האם קיימים חייזרים ביקום או לא, והם אינם נוטים להאמין לכאן או לכאן. מבחינתם זוהי שאלה פתוחה. יתכן שישנם חייזרים, ויתכן שאין. שתי האפשרויות שקולות.

אם נקביל את האמונה בחייזרים לאמונה באל, הרי שניתן למצוא גם כאן את שלושת הסוגים הללו:

1. דתיים – אנשים שמאמינים שיש אל או אלים, שהתגלו או מתגלים לפעמים לבני אדם. אותם אנשים מסתמכים על המסורת, כתבי הקודש, עדויות על ניסים וחוויות רוחניות אישיות, וטוענים שלא רק שהאל קיים, אלא שהוא יוצר קשר עם בני אדם ושאנו יכולים לדעת עליו כמה דברים. מה בדיוק ניתן לדעת, זו שאלה השנויה במחלוקת בין המאמינים השונים.

2. מאמינים שאינם דתיים – אנשים שמאמינים בקיומו של אלוהים, אבל אינם אוחזים בדת זו או אחרת. הם שוללים את טענותיהם של הדתות לגילוי אלוהי, או מסופקים לגביהן, אבל מאמינים במידה זו או אחרת בקיומו של "כוח עליון" כלשהו. הם מסתמכים בעיקר על טיעונים פילוסופיים, אינטואיציות וחוויות אישיות, המובילים אותם למסקנה שלא יתכן שיקום כל כך מופלא יהיה תוצר של מקרה עיוור.

3. אגנוסטיים – אנשים הסבורים שאין לדעת אם קיימים אלים או לא, ואינם נוטים להאמין לכאן או לכאן. מבחינתם שאלת קיום האל היא שאלה פתוחה, יתכן שהוא קיים ויתכן שלא.

עד כאן ההקבלה תואמת היטב. אלא שכפי שראינו בהתחלה, בכל הנוגע לאל קיים סוג רביעי של אנשים – אתאיסטים. אנשים שלא רק מטילים ספק בקיומו של האל, אלא שוללים אותו. סוג זה כמעט ואינו קיים בנוגע לחייזרים, מהסיבה שצוינה לעיל: גם אם נשלול את כל העדויות והראיות למפגשים עם חייזרים בכדור הארץ, הרי שעדיין קיימת האפשרות לקיומם של אלה אי-שם במרחבי החלל והזמן האינסופיים. לא רק שהיא קיימת, אלא שהיא אף נראית סבירה: אם הופיעו חיים בכדור הארץ שלנו (בין אם נייחס את הופעתם לכוח עליון או לחוקי הטבע העיוורים), מדוע לא יופיעו כאלה במקומות נוספים? אם לא בצורה דומה לשלנו אולי בצורה אחרת, אם לא בזמן הזה אולי התקיימו בעבר או יתקיימו בעתיד, אבל על כל פנים זה אפשרי וסביר שישנם חיים כלשהם מחוץ לכדור הארץ. יהיה זה מאד צר-אופקים ופרובינציאלי לחשוב אחרת בלי סיבה טובה.

וכאן הבן שואל: מהי אם כן ההצדקה לאתאיזם? גם אם נשלול את כל עדויותיהן ומסורותיהן של הדתות, ואת התרחשותה של התגלות אלוהית כלשהי בכדור הארץ, הרי שעדיין קיימת האפשרות לקיומו של אל כלשהו במרחבי החלל והזמן או מעבר להם. אולי אלים דמויי אדם כמו אלה של העמים הקדומים, אולי תבונה עליונה כלשהי, אולי אידיאה מופשטת או סיבה ראשונית מטאפיזית, אולי כוח עליון בלתי נתפס. איך אפשר לשלול את האפשרות הזו, או אפילו לטעון שהיא בלתי סבירה?

נשאל את עצמנו לרגע, מהו בעצם ההבדל בין אלים לחייזרים. האלים הקדומים, כמו זאוס, אודין ואוזיריס יכולים בקלות להיות סוג של חייזרים עם טכנולוגיה מתקדמת שנראית כמו כישוף. תשאלו את אריך פון דניקן. בכל הנוגע לאלים מופשטים יותר, הרי שניתן בקלות להעלות על הדעת חייזרים אולטרה-מתקדמים כלשהם, שהגיעו לשלב בו הם יכולים להתקיים בצורה של מחשבה טהורה, ללא צורך בגוף חומרי. אולי הם גם יכולים לברוא כרצונם עולמות וירטואליים מאוכלסים ביצורים בעלי בינה מלאכותית, ולנהל אותם בהתאם למטרותיהם. הרי אנו עצמנו לא רחוקים מאד מהשלב הזה. אם כן, מה יכול לשלול את האפשרות שעולמנו אנו הוא בעצם תוצר של כוח תבוני עליון כזה, שיצר אותו או לפחות מנהל אותו ברמה כזו או אחרת?

יטען האתאיסט, ויסכים גם התאיסט, שתבונה חייזרית עליונה כזו אינה נחשבת לאלוהים. אין הוא שולל את האפשרות שישנם חייזרים מתקדמים כלשהם ברמה גבוהה כזו, שעשויים להיתפס בעינינו כאלים; אבל בסופו של דבר הם צמחו בתהליך אבולוציוני, תוצר של הטבע העיוור, בדיוק כמונו. מה ששולל האתאיסט הוא את קיומו של כוח עליון שאינו תוצר של הטבע, אלא יוצרו של הטבע. אתאיזם אינה אלא נגזרת של נטורליזם, העמדה לפיה רק הטבע הוא שקיים במציאות.

אלא שהעמדה הזו עצמה היא בעייתית. ראשית, מהי הגדרתו של אותו "טבע"? הרי אנו מגלים על המציאות דברים חדשים כל הזמן. הטכנולוגיה שלנו היתה נראית על-טבעית בעליל עבור אנשים בדורות קודמים, והתאוריות הפיזיקליות שלנו היו נשמעות להם כמו שיגעון או הזיה. המלה "טבע" היא מלה ריקה, שמתארת את מה שאנו מכירים ומבינים (פחות או יותר) עד כה. אבל אין שום סיבה להניח שאנו כבר מכירים את כל הקיים, ושלא קיימים עוד כוחות וגורמים נסתרים שמעבר לידיעתנו.

שנית, מניין הקביעה הזו עצמה, שכל הקיים הוא תוצר של הטבע העיוור ושלו עצמו אין יוצר? אם אנחנו התפתחנו בתהליך אבולוציוני כצורות חיים מבוססות פחמן, האם זה אומר שזו צורת הקיום היחידה שישנה? האם לא ייתכנו צורות חיים, או תודעות, שהופיעו בדרך אחרת – או שהיו קיימות מאז ומעולם? הרי אין לנו עדיין מושג אפילו לגבי האופן בו הופיעה ופועלת התודעה שלנו, ומה כבר אנחנו יכולים להתיימר לומר על תודעות אחרות וכוחות אחרים? טענה השוללת אפשרויות אלה אינה סבירה יותר בשום צורה מזו השוללת חיים מחוץ לכדור הארץ, רק בגלל שחיים על פני כדור הארץ הם היחידים שאנו מכירים.

 

בשלב הזה יטען האתאיסט, שהוא לא באמת שולל את קיומו של האל; הוא פשוט מסרב להאמין בו ללא ראיות מספיקות, שלא קיימות לדעתו. נכון, הוא יאמר, אולי אי שם קיימים איזה כוח עליון או ישות עליונה, אבל עד שלא יוכח קיומם הם לא רלבנטיים מבחינתו. בדיוק כמו מפלצת הספגטי המעופפת האהובה כל כך על האתאיסטים, שייתכן שהיא קיימת אי שם ביקום, אבל אין שום הצדקה להאמין בה בלי ראיה כלשהי.

אבל זוהי אחיזת עיניים בלבד. אילו קיומו של האל היה שאלה פתוחה עבור האתאיסט, הוא לא היה אתאיסט אלא אגנוסטי. העובדה שהוא קורא לעצמו אתאיסט מעידה על כך שעבורו שאלת קיום האל אינה פתוחה, אלא מוכרעת לצד השלילה. כלשון הקמפיין של דוקינס באנגליה: "קרוב לוודאי שאין אלוהים, עכשיו תיהנו מהחיים". הוא אמנם לא שולל חד משמעית, אבל עבורו זה "קרוב לוודאי". על סמך מה בדיוק? האם אפשר לומר "קרוב לוודאי שאין חייזרים"? בהחלט לא. דוקינס עצמו הרי מאמין בקיומם של אינספור יקומים מקבילים שורצי צורות חיים שונות ומשונות, כדי שיוכל לתרץ באמצעותם את קיומו של עולמנו כתוצאה סטטיסטית חסרת ייחוד. אז אם ישנם אינספור יקומים שכאלה, מלאים בפיות ולפריקונים, האם לא יתכן שבאחד מהם קיים גם איזה אלוהים, רחמנא ליצלן? למה האפליה הבוטה הזו דווקא כנגד אלוהים, בניגוד לכל צורות הקיום האפשריות האחרות? אפשר לכל היותר לומר, שאין לנו מושג לגבי תכונותיו של אותו האל, כשם שאין לנו מושג לגבי תכונותיהם של החייזרים (עמדה 2 לעיל). אבל לשלול אותו לגמרי, או אפילו לקבוע ש"קרוב לוודאי" שאינו בנמצא – זה חסר כל בסיס.

עצם ההשוואה למפלצת הספגטי מעידה על כך שעניינו של האתאיזם הוא שלילה, לא הטלת ספק. הרי בדיוק לשם כך נבחר יצור מגוחך כזה שאינו מתקבל על הדעת, כדי לטעון שקיומו של האל אפשרי ברמה התיאורטית בדיוק כמו קיומו של זה. אילו היה בהם קצת יותר יושר, היו האתאיסטים משווים את האל לא לדמות מגוחכת כמו המס"מ, אלא למשהו כמו חייזרים, שגם לגביהם אין הוכחה ברורה; אלא שאז היה מתברר שהאמונה באל היא דווקא הגיונית וסבירה, לא פחות מהאמונה בקיומם של אלה – ולא זו דעתם של האתאיסטים. אתאיזם אינו אגנוסטיות, אלא הכרעה לצד השלילה, גם אם היא משלמת מס שפתיים לאפשרות (הזעומה, לדעתה) שהאל בכל זאת קיים. ובתור שלילה, האתאיזם חסר הצדקה לחלוטין.

 

המסקנה המתבקשת אם כן היא, שכשם שהאמונה בקיומם של חיים חוץ ארציים היא סבירה, כך גם האמונה בקיומם של אלוהים, אלים, או כוחות עליונים כלשהם. אין שום סיבה מיוחדת לשלול אותם. ומרגע שאפשרות קיומו של האל נחשבת סבירה, הרי שגם האפשרות שהוא התגלה ופעל בעולם הזה נעשית מתקבלת על הדעת. זוהי אינה "טענה יוצאת דופן הדורשת ראיות יוצאות דופן", אלא טענה אפשרית בהחלט שדי לה בראיות מן השורה. כמובן שעל הפרטים יש הרבה מה לדון, אבל דבר אחד בטוח: מבין ארבע הגישות ביחס לקיום האל, האתאיזם הוא חסר הבסיס ביותר.





print
כניסה למערכת