מעמד הר סיני היה מחזה מרשים ביותר. הר בוער באש, ענן וערפל, קולות וברקים, תרועות שופר, קולו של ה' מרעים מתוך העשן ומשמיע את עשרת הדברות. לקורא בן זמננו קשה להתעלם מהתחושה שיש כאן סוג של מופע אורקולי, עם עשן ופירוטכניקה ורמקולים, מהסוג שמאפיין קוסמי במה למיניהם. אבל כידוע, תצוגות מרשימות כאלה נועדו להסיח את דעתם של הצופים ולאפשר לקוסם לתעתע בהם באשליותיו. מדוע נזקק ה' להציג בפני בני ישראל מופע כזה? האם גם בהר סיני התחוללה אשליה כלשהי, הטעיה היסטורית מתוחכמת שהשאירה את חותמה על האנושות?
להלן אציע מהלך אפשרי להסבר המהלך האלוקי, המבוסס על הספר הידוע "הקוסם מארץ עוץ" מאת פרנק באום. בעזרתו ננסה לחשוף לפי כוח הבנתנו את כוונותיו של "הקוסם מהר סיני". כל זה בערבון מוגבל, כמובן; כשמדובר בקוסמים, האמת היא דבר חמקמק...
גיבורת הספר "הקוסם מארץ עוץ" היא דורותי גייל, ילדה ממדינת קנזס שבארצות הברית. שמה של דורותי מרמז על "דורות", משום שמסע החיפוש שלה אחר הקוסם מבטא את חיפושה של האנושות אחר אלוקים לאורך הדורות.
דורותי חיה חיים שלווים ומשעממים בבית דודה ודודתה בחווה בקנזס, עד שיום אחד סופת ציקלון עוקרת את ביתה ומשליכה אותו כשדורותי בתוכו אל ארץ עוץ הקסומה. דורותי מחפשת דרך לחזור לקנזס, ונאמר לה שהקוסם הגדול מארץ עוץ, היושב בעיר הברקת, יכול לעזור לה בכך. היא יוצאת למסע לעיר הברקת, ובדרך מצטרפים אליה הדחליל, איש הפח והאריה הפחדן, המסמלים את המעמדות החברתיים השונים (כפרי, תעשיין וחייל, בהתאמה), וגם הם רוצים לבקש מהקוסם שימלא את משאלותיהם ויעניק להם מוח, לב ואומץ (או השכלה, רגישות וגבורה) בהתאמה.
שלב זה במסעה של דורותי מקביל לדורות שלפני מתן תורה. בני האדם מבינים שאינם יכולים להתמודד בכוחות עצמם מול איתני הטבע (אותם מסמלת הסערה), ולכן הם מחפשים את אלוקים בתור קוסם גדול וכל יכול שיעשה זאת בשבילם. דורותי וחבריה מתארים לעצמם מן הסתם את הקוסם בדמות אדם מרשים עם זקן וגלימות, בהתאם לדימוי המקובל של הקוסמים; כך גם בני האדם בדורות הקדומים תיארו לעצמם את האל או האלים בצורה אנושית ומוחשית, כמו בני אדם עם כוחות-על. הסיבה לכך שדורותי וחבריה מחפשים את הקוסם, היא כדי שיפתור את בעיותיהם; בני האדם הקדומים פנו אל האלים מסיבות דומות, כדי לבקש שיעניקו להם הגנה והצלחה. מה שעומד מאחורי החיפוש אפוא הוא מניעים של תועלת אישית.
כאשר מגיעים דורותי וחבריה לאחר תלאות רבות לעיר הברקת, הם מתקבלים לראיון עם הקוסם, אליו הם נכנסים אחד אחד. דורותי מופתעת לראות את הקוסם בתור ראש ענקי מרחף באוויר. הוא מדבר אליה בקול רועם, ואומר לה שימלא את בקשתה ויחזיר אותה לקנזס רק אם תהרוג את המכשפה הרעה מהמערב. לאחר מכן נכנסים שאר החברים, ולכל אחד מהם מתגלה הקוסם בצורה שונה: הדחליל רואה אותו בדמות אשה יפה וזוהרת, איש הפח רואה מולו מפלצת ענקית, ואילו האריה עומד מול כדור של אש שמדבר אליו. לכולם מציב הקוסם את אותה הדרישה – הרגו את המכשפה ואמלא את משאלותיכם.
דורותי וחבריה מבינים שני דברים. האחד, הקוסם אינו סתם אדם בעל כוחות, אלא משהו זר ובלתי נתפס, ישות רבת עוצמה שיכולה ללבוש כל צורה שהיא. אפילו המלה "קוסם" יכולה לשמש כלפיו רק באופן מושאל. הוא יכול להיות נורא ואיום, או נפלא ורב חסד, כפי שירצה. מי מסוגל להבין את עומק מחשבתו? והדבר השני הוא, שהקוסם אינו מעניק משאלות בחינם. יש לו דרישות משלו, ורק מי שימלא אותן יזכה לחסדו.
זהו השלב המקביל למעמד הר סיני ולתקופת התנ"ך. ה' מתגלה לישראל במופע מרשים של קולות וברקים, ומתברר להם שהוא אינו דומה לאלים שתיארו בדמיונם. חז"ל אמרו שה' נגלה לבני ישראל על ים סוף כגיבור מלחמה, ובהר סיני כמו זקן ויושב בדין. "המשילוך ברוב חזיונות, הנך אחד בכל דמיונות". הם הבינו שה' אינו סתם אל דמוי אדם, אלא כוח מופשט ונורא שיכול להתגלות בצורות רבות. כמו כן מתברר להם שהברית בין ה' לבין האדם צריכה להיות הדדית: לה' יש רשימת דרישות משלו, שמתומצתת בעשרת הדברות, ורק אם יתחייבו בני ישראל למלא את חלקם יהיו זכאים לקבל את מבוקשם. אלוקים אינו כספומט למילוי בקשות, אלא מלך מצווה ומחייב. מעמד הר סיני עשה רושם חזק כל כך על בני ישראל, שהם הסכימו מיד לקבל את מצוותיו של ה' – "כל אשר דיבר ה' נעשה". כך התרחש המעבר מהתפיסה האלילית הקדומה לתפיסת אלוקות גבוהה יותר, המכירה בכך שהאל חורג מקטגוריות התפיסה האנושיות, ושהוא אינו רק רב עוצמה אלא גם מחוקק הצו המוסרי.
דורותי וחבריה יוצאים למסע אל ארצה של המכשפה הרעה מהמערב, המסמלת את כוחות הרוע שהאדם נדרש לגבור עליהם. הם נופלים בשבי, המסמל את הגלות, עד שבסופו של דבר מצליחה דורותי להמיס את המכשפה באמצעות דלי מים שהיא שופכת עליה – ואין מים אלא תורה. עטורי ניצחון הם שבים אל הקוסם, שלמרבה אכזבתם מתחמק מלפגוש אותם. בסופו של דבר פוקעת סבלנותם, הם נכנסים לאולם הראיונות ללא אישור, ומגלים להפתעתם הרבה שהקוסם אינו באמת ישות רבת עוצמה, אלא אדם פשוט ונטול כל כוח קסם, שאת אשליית הקוסם הגדול יצר סביבו בעזרת אמצעים מכאניים וקסמי במה. הוא נאלץ לשמר את האשליה הזו כדי להרתיע את המכשפות הרעות מלתקוף את ארץ עוץ – מטרה חשובה לכשעצמה – אבל אין באפשרותו להגשים את משאלותיהם של בני החבורה. דורותי וחבריה מגיבים כצפוי בכעס והתמרמרות, אבל הקוסם מראה להם שלמעשה הם אינם זקוקים לו: לאורך מסעם הפגינו בני החבורה חוכמה, רגישות ואומץ לב המעידים על כך שתכונות אלה היו תמיד ברשותם, ללא ידיעתם. ובאשר לדורותי, הקוסם מציע לה לחזור איתו בכדור פורח לעולם הרגיל. אמנם התוכנית משתבשת, ובסופו של דבר הקוסם ממריא לבדו ודורותי נאלצת למצוא דרך אחרת לשוב הביתה. היא מגלה לבסוף שהנעליים שקיבלה מהקוסמת הטובה כאשר הגיעה לארץ עוץ הן נעלי קסם, שיכלו כל הזמן הזה לקחת אותה לכל מקום שתרצה, וכך חוזרת הביתה לקנזס.
השלב הזה בסיפור מבטא את אכזבתה של האנושות מאלוקים. עם ישראל סובל בגלות דורות רבים, שומר על התורה והמצוות במסירות נפש, נאבק ברוע כמיטב יכולתו, ומצפה להגשמת ההבטחות האלוקיות על משיח, קיבוץ גלויות ואחרית הימים. אולם שום דבר מזה לא קורה. העולם ממשיך לנהוג כמנהגו. בסופו של דבר מגיע האדם למסקנה, שאלוקים לא היה אלא אשליה; מעמד הר סיני, ההתגלות, התורה, כל אלה אינם אלא יצירותיהם של בני אדם. אמנם לאמונה באלוקים ובתורה היתה מטרה חשובה, היא הנחילה לעולם ערכים מוסריים והובילה למלחמה ברוע, אבל אין בכוחה לחולל ניסים שישנו את המציאות. האדם מבין שאין לו על מי להישען אלא על עצמו. הוא מתחיל לבד לפתח את המדע והטכנולוגיה, להמציא תרופות ומכשירים המקלים על הקיום, ולפתור בעצמו את בעיותיו. ובאשר לעם ישראל, הוא חוזר לארצו בכוחות עצמו, מיישב אותה תוך מאבק עם אויבים וקשיים רבים, ולבסוף מקים בה מדינה לתפארת אליה מתקבצות הגלויות מכל קצוות תבל.
המסקנה אם כן היא שכשם שלדורותי וחבריה לא היה באמת צורך בקוסם, כך לאנושות אין צורך באלוקים. האשליה בדבר קיומו אמנם הביאה תועלת בשלב מסוים וקידמה רבות את האנושות, אבל חשיפת האמת וניפוץ האשליה הובילו את האדם לגלות את הכוחות שבו, והעניקו לו את היכולת להגשים בעצמו את משאלותיו.
בכך מסתיים הספר הקוסם מארץ עוץ.
אבל הסיפור לא נגמר.
וזה השלב שבו עלינו לשאול את עצמנו:
האם הקוסם מארץ עוץ היה באמת לא יוצלח – או שהוא היה חכם יותר מכולנו?
האם אכן נחשפה זהותו של הקוסם מארץ עוץ – או שמא הוא הצליח לתעתע בכולם?
האם רק במקרה נעלם הקוסם לבדו בכדור פורח במקום לקחת את דורותי איתו?
האם השתחררנו מהאשליה הגדולה, או שנפלנו לתוך אחת?
כי כאשר מדובר באמני האשליות, לעולם אין לדעת. מאחורי כל אשליה עלולה להסתתר עוד אשליה, ומה שנראה כאמת יכול בעצם להיות תעתוע דמיון – ולהפך...
קל כל כך להשלות אנשים. לגרום להם לראות מה שהם מצפים לראות.
זוכרים את הסיפור על בגדי המלך החדשים? כאשר הילד הקטן צעק "המלך הוא עירום!" כל העם הצטרף לקריאה, וכל הקוראים בטוחים שאכן נחשפה התרמית של החייטים הנוכלים.
מישהו עצר פעם לחשוב, שאולי כולם טעו? שאולי באמת היו שם בגדים שרק חכמים רואים?
או שפשוט נוח יותר לראות מה שגורם לך להרגיש חכם?
במפגש הראשון נגלה הקוסם לדורותי וחבריה בדמות קוסם רב עוצמה וכל יכול.
במפגש השני הוא נגלה להם כאדם פשוט וחסר כוחות קסם.
דורותי וחבריה הגיעו למסקנה שהמפגש הראשון לא היה אלא אשליה, ואילו השני ביטא את האמת.
אבל אולי ההפך הוא הנכון?
אולי הקוסם הגדול והנורא באמת, בחר להעמיד פנים שהוא אדם קטן ופשוט – כדי לגרום לחברים לגלות את הכוחות שלהם בעצמם?
ואולי זו היתה כוונתו לאורך כל הדרך, לקדם את האנושות לשלב בו היא משתחררת מהתלות בכוחות עליונים, מסוגלת להתמודד בתבונה, ברגישות ובאומץ עם המציאות, ומצליחה ליצור בעצמה את הקסמים שלה?
באמצעות המפגש השני יצר הקוסם את האשליה המושלמת, את זו שגורמת לאנשים לחשוב שהם גילו את האמת והשתחררו מהאשליה. כאשר הצופים רואים את החוטים שעל הבמה, הם בטוחים שהם חשפו את הטריק. הם לא בודקים אם הקוסם יכול לרחף גם בלעדיהם. קל יותר לאנשים להיצמד לטבעי ולדחות את העל-טבעי כאשליה, מאשר להכיר בכך שדווקא הסתר הפנים הוא האשליה. נעים יותר להרגיש עצמאי ומשוחרר מהתלות בקוסם, מאשר להכיר בכך שהקוסם הוא זה שהביא אותך בתחבולותיו למקום אליו הגעת.
הקוסם מהר סיני עדיין שם, בלתי נראה ובלתי מוחש. "יושב בסתר עליון". "אכן אתה אל מסתתר". האתאיסטים מדברים על "האשליה הגדולה של אלוקים"; אבל האשליה הגדולה של אלוקים היא לגרום לבני האדם לחשוב שהוא אינו נמצא. הוא צופה ביצירי כפיו המגלים את כוחותיהם ומתמודדים עם בעיותיהם בכוחות עצמם, ומחייך לעצמו. מדי פעם הוא שולח עזרה בדרכים נסתרות, או מציב מכשולים בדרכה של האנושות כדי לעודד אותה להתגבר עליהם. הוא מקפיד להסתתר היטב; אין הוא רוצה לחזור לשלב בו בני האדם פונים אליו שיפתור עבורם את בעיותיהם. אבל עבור מי שבאמת מחפש אותו, הוא השאיר רמזים וסימנים המובילים אליו. מתחת לאשליה של הטבע הדומם, מתחת לשכבות של בטון ואספלט, עדיין מסתתרת דרך הלבנים הצהובות. ומי שיש לו מספיק שכל, רגש ואומץ לב, יוכל למצוא אותה וללכת לאורכה.
ובסופה מחכה הקוסם.
ה' OZ לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.