בעקבות השם המפורש - UNSONG פורסם ב 26/02/2020 08:35:37
וואו. זו מילה שלא תשמעו ממני פעמים רבות, בטח לא בשנים האחרונות, בהן אני מתקשה למצוא ספרים או סרטים חדשים שילהיבו אותי. אבל זו בדיוק המילה שעברה לי בראש לאורך קריאת הספר UNSONG של סקוט אלכסנדר, ובמיוחד בסיום המדהים שלו, אליו הגעתי אתמול בערב.
השנה היא 1969. החללית אפולו 11 יוצאת בדרכה לירח - אבל במקום להגיע אליו, היא מתנגשת בכיפת הרקיע השקופה, שמתברר שהקיפה את כדור הארץ כל הזמן הזה (כל הכוכבים רק הוצגו עליה כמו על מסך קולנוע), וסודקת אותה. בעקבות זאת מתערער המבנה הבסיסי של המציאות. מתברר שהתנ"ך, התלמוד והקבלה צדקו לכל אורך הדרך. והסדק ברקיע שינה את כמות האור האלוהי שיורד לעולם, ובעקבותיו את חוקי הטבע הבסיסיים ביותר. מלאכים ושדים החלו להופיע, ביניהם המלאך אוריאל התמהוני, המנהל בפועל את היקום באלפי השנים האחרונות; תמיאל השטן, גדיריאל מלאכית התהילה, וישות מסתוריות אף יותר, כמו מלך השביט, אדון הסמים, "המלך האחר" ועוד. אבל יותר מזה, השמות האלוהיים החלו לפעול, והידע על השימוש בהם החל להתפשט בעולם. הקבלה הפכה למדע הבסיסי החדש, וקבלה מעשית החליפה את הטכנולוגיה הכושלת: כעת לומדים סטודנטים ברחבי העולם על מערכת העולמות והספירות, רכבות מתנהלות לפי לוח זמנים קבלי, ותאגידי ענק מפתחים תוכנות לגילוי שמות אלוהיים חדשים כדי שיוכלו לרשום עליהם זכויות יוצרים ולגבות תשלום על השימוש בהם. שמות אלה יכולים לעשות כל דבר, החל מהשפעות זניחות, דרך "קסמים" שימושיים כמו ריפוי, ריחוף והיעלמות, ועד לשמות רבי עוצמה כמו שם הזעם, המסוגל לשטח ערים, השם החיוני, המסוגל להעניק חיים לחפצים, השם הממית, ומעל הכל - השם המפורש, שאינו ידוע לאיש, שמאפשר להשתמש בכוחו של אלוהים עצמו כדי לעצב את המציאות כרצונו של האומרו.
סקוט אלכסנדר - שמו הבדוי של המחבר - יוצר עולם מדהים במורכבותו, תוך שהוא מפגין בקיאות בתנ"ך, בתלמוד ובקבלה ומשתמש בהם ללא הרף, בצורה שהיא לא פחות מגאונית בעיניי. הוא משלב בין עלילה מרתקת, מותחת ורבת תהפוכות להומור קטלני, ולעיונים פילוסופיים ותאולוגיים בנושאים העמוקים ביותר, בצורה שמזכירה מאד את טרי פראצ'ט המנוח. יש שם כל מה שאפשר לרצות: קוסמים פלצבומנסיים, הגורמים למציאות להאמין שדברים אמורים לקרות ולהגיב בהתאם; הרבי מלובביץ' הופך את פסל החירות לגולם ענק כדי להגן על ניו יורק מהתקפת שדים; המלאך אוריאל מסיים את הסכסוך בין הישראלים לפלסטינים בצורה מקורית; פרשנות קבלית מפורטת לטקסטים כמו "חד גדיא", "אמריקן פאי" ו"האריה המכשפה וארון הבגדים"; באפי קוטלת הערפדים; שידור נשיונאל ג'אוגרפיק מהגיהנום, שהוא אחד התיאורים המחרידים ביותר של הגיהנום שקראתי אי פעם (וקראתי הרבה); ועוד כהנה וכהנה. כל פרק מפתיע עם רעיונות חדשים והתפתחויות בעלילה, כאשר הקווים השונים הולכים ונשזרים עד לסיום האפוקליפטי, האפי והמרגש, שגורם לספר "בשורות טובות" להיראות חובבני כמו "מעשה בחמישה בלונים".
בספר יש כאמור עיסוק בלא מעט נושאים פילוסופיים, כמו גם בכלכלה, סוציולוגיה ופוליטיקה (תוך הצגת גרסאות על-טבעיות ועוקצניות של נשיאי ארה"ב בעשורים האחרונים, כולל אובמה וטראמפ), אבל בעיקר באתיקה ובתאולוגיה, כאשר השאלה המרכזית הבוערת לאורכו היא השאלה הגדולה מכולן - מדוע ברא האל עולם שיש בו כל כך הרבה רוע? אלכסנדר מציג את השאלה במלוא עוצמתה וחריפותה, מבלי לעשות לה שום הנחות, ובסופו של דבר גם מציע לה תשובה מקורית משלו - שבהחלט מעוררת מחשבה.
החיסרון המרכזי בספר, מבחינתי, הוא הליצנות שבו. בדומה לפראצ'ט, אלכסנדר לא מהסס לשחוט פרות קדושות, ולעשות צחוק ממלאכים, מהתנ"ך ומרעיונות מסוימים בדת. בתור רציונליסט ידוע, נראה שהוא לא באמת מאמין במציאות שהוא מתאר בספר, ויש בו לא מעט עקיצות כלפי הדת והמאמינים. למרות זאת, בניגוד לפראצ'ט שמנמיך את הכל לרמה האנושית, אלכסנדר כן מפגין יחס של כבוד ויראה כלפי האלוהי והנשגב, כך שהחוויה העולה מהספר בסופו של דבר היא לא "הכל בדיחה" אלא כאמור - וואו. אפילו הרגש הנומינוזי, הנדיר כל כך, התעורר אצלי לקראת הסוף. מסיבה זו אני ממליץ בכל זאת על הספר.
אז איפה קוראים את UNSONG? החדשות הטובות הן שהוא זמין בחינם באינטרנט, לקריאה בבלוג של סקוט אלכסנדר (בו התפרסם בהמשכים), או להורדה כקובץ PDF. החדשות הרעות הן שמדובר בלמעלה מ-780 עמודים באנגלית. לא רק שאין תרגום לעברית, אלא שכמעט בלתי אפשרי לתרגם אותו בשל הכמות הרבה של משחקי המילים וחידודי הלשון שבו, שחלקם מהותיים לעלילה. אבל מי שיעשה את המאמץ ויקרא אותו בכל זאת, יזכה בחוויית קריאה נדירה ובלא מעט חומר למחשבה.
