ממלכות של דמיון ומציאות פורסם ב 05/02/2014 19:07:03 במאמר "מורים מהאגדות" כתבתי על דמויות שונות, ארכיטיפים שמופיעים במרחבי האגדות והספרות, והרעיונות שהם מייצגים. אבל אידיאות ורעיונות מתלבשים לא רק בדמות יצורים דמיוניים; לפעמים הם מיוצגים ע"י עולמות שלמים. מי שמצוי בתחום הפנטזיה (ספרות, סרטים, משחקי תפקידים וכדו'), יכול להבחין שמתוך המגוון העצום של עולמות המתוארים שם, ישנם כמה עולמות ארכיטיפיים שחוזרים ומופיעים שוב ושוב. הם לובשים דמויות שונות, אבל מבטאים את אותם רעיונות בסיסיים, המשתקפים בדרכים שונות גם בעולמנו. במאמר הבא אציג שמונה מאותם עולמות ארכיטיפיים, ואתאר בקצרה את מה שהם מסמלים ואת משמעותם עבורנו.
יהיו שישאלו האם העולמות הללו קיימים באמת. התשובה לכך קשורה באופן בו תופסים את מושג הקיום. מי שעבורו ה"קיים" הוא רק החומרי והאמפירי, סביר להניח שלפחות חלק מהעולמות הללו לא יוגדרו אצלו כ"קיימים". לעומת זאת, מי שנוקט בגישה אפלטונית יותר (כמוני למשל), ותופס את האידיאות כיישים ריאליים, קיימים ונצחיים – הרי שעבורו אותם עולמות קיימים בהחלט, והם אמיתיים אפילו יותר מעולמנו הזמני והחולף. אפשר לומר שעולמנו סופג הארות והשפעות מאותם עולמות אידיאיים, ומשקף משהו מכל אחד מהם, מה שהופך אותו לתמהיל כל כך מעניין. דרך ההתבוננות בעולמנו, אנו יכולים לברר ולהבין את העולמות האחרים, הגבוהים יותר.
כשם שהעולם הפיזי מורכב מכמה חלקיקים וכוחות בסיסיים, כך עולם האידיאות מורכב מכמה אידיאות בסיסיות, כמו טוב ורע, תוהו וחוק, אושר וסבל, יש ואין, ועוד. קוסמולוגיות שונות המתארות את העולמות האידיאיים, מספרות על עולמות המבטאים את האידיאות הללו בדרכים שונות. בקוסמולוגיה הישנה של מבוכים ודרקונים, למשל (המהדורה השלישית), הופיעו תשעה מישורי קיום חיצוניים, המבטאים את כל הצירופים האפשריים של טוב, ניטרלי ורע, עם סדר, ניטרלי ותוהו. הקוסמולוגיה שאציג להלן לא נצמדת לתבנית מוגדרת כל כך, אבל כפי שניתן יהיה לראות, העולמות שיתוארו להלן מייצגים גם הם כמה אידיאות בסיסיות, ושומרים על יחס מסוים בין האחד לשני.
נתחיל אם כן.
1. גן עדן. ידוע גם בתור השמים, הרקיע או המרום (Heaven), גן עדן מבטא את האידיאות של הטוב, האושר, השלמות והחוק. זהו המקום, או המצב, השלם ביותר שניתן להגיע אליו. בשל השלמות שבו, הוא נתפס כרחוק מאד מעולמם של בני האדם, עד שקשה לתפוס או לתאר אותו. תיאורים אפשריים כוללים ערים נפלאות של שיש לבן ואור זוהר, או נופים מרהיבים ופורחים, אבל הסמל המובהק והנפוץ ביותר של גן העדן הוא פשוט האור, שהכניסה אליו מבטאת את עזיבת העולם הזה ומעבר לקיום אחר לגמרי. שוכני גן העדן הם המלאכים והנשמות הטהורות. למרות היותו מייצג את הטוב המושלם, או למעשה דוקא בגלל זה, גן עדן נתפס לפעמים כזר ומאיים, מנוכר לקטנות ולחולשות האנושיים ובלתי סובלני כלפיהם. החוק השמימי נתפס לפעמים כנוקשה ומחמיר מדי, עד כדי סוג של עריצות; זה הרקע למרידתם ונפילתם של מלאכים, ולבחירתם של אנשים מסוימים להפנות כלפיו עורף ולדבוק באנושי ובארצי. אבל עבור הרוב, גן עדן נותר הסמל לטוב ולאושר המושלמים, שמן הראוי להתאמץ כדי לזכות להיות ראויים להם. גן עדן מתבטא בעולמנו בכל מקום בו מופיעים אור, אושר, הרמוניה וטוב טהורים, בין אם מדובר ביצירות אומנות מושלמות, או בנשמות זכות ומלאות טוב.
2. גיהינום. האידיאה ההפוכה לגן עדן, מסמל את הרוע, הסבל, ההשפלה והאימה, הגורל הנורא ביותר שאפשר להגיע אליו. בניגוד לגן עדן, לגיהינום יש אינספור תיאורים שונים, כמגוון סוגי העינויים והייסורים השונים שניתן להעלות על הדעת (אחרי הכל, הם מוחשיים ומוכרים יותר מאשר האושר...). הוא יכול להיות תופת בוערת או ישימון קפוא, מרתף עינויים אינקוויזיטורי או חשיכה ריקנית ואינסופית. לעתים הוא מבטא חוק וסדר נוקשים והיררכיים, ולפעמים הוא תוהו ובוהו משתולל. לפעמים הוא ביטוי לצדק המוחלט, לעונשם של רשעים ולנקמתו של אלוהים, ולפעמים הוא הרשע המוחלט, השואף לענות, להשפיל ולהרוס את כל הטוב והיפה שבבריאה. שוכני הגיהנום הם שדים, או מלאכי חבלה, והנשמות הארורות המתייסרות בו. הגיהינום מתבטא בעולמנו בכל מקום בו קיימים רוע, סבל והשפלה, מעלבון של ילד בידי חבריו לכיתה, ועד למחנות ריכוז המוניים.
3. ממלכת החלומות. בדומה לגן עדן, מבטאת גם היא אידיאות של אושר ושמחה, אבל באופן הרבה יותר אישי ואינדיבידואלי. גן עדן הוא חוק קוסמי; ממלכת החלומות היא עולמו האינטימי של כל חולם בפני עצמו. כמו החלום, היא יכולה להשתנות מרגע לרגע ומאדם לאדם, בהתאם לחלומות, לתקוות ולתענוגות של החולמים. זהו עולם של עננים וקשתות בענן, של גנים פורחים ונופים קסומים, של פיות וסוסי פוני מעופפים, של פליאה, קסם ומשאלות מתגשמות. למרות שאנשים רבים רוצים להגיע לממלכת החלומות, לא כולם ירצו להישאר בה לצמיתות; בשלב מסוים, ההנאה האישית מתחילה לעורר תחושת ריקנות, ואת הרצון להתחבר למשהו גבוה יותר מאשר החלומות הפרטיים. זו הסיבה לכך שממלכת החלומות איננה גן עדן, ואין היא האושר המושלם. ממלכת החלומות מתבטאת בעולמנו במקומות כמו גני שעשועים ותענוגות למיניהם; דיסנילנד היא כנראה הביטוי המושלם ביותר שלה עלי אדמות.
4. ממלכת הסיוטים. המקבילה האפלה של ממלכת החלומות, מבטאת את הפחד והאימה לצורותיהם השונות. בניגוד לחוק הקוסמי שמבטא הגיהינום, ובדומה לממלכת החלומות, גם ממלכת הסיוטים היא מאד אישית ואינטימית, ממוקדת סביב היחיד. שוכניה אינם צבאות של שדים חמושים, אלא המפלצת מתחת המיטה, הבוגימן בארון, הערפד בחלון והרוצח במסיכה בסמטא החשוכה. עם כל האימה שבה, ממלכת הסיוטים מעניקה לאדם הזדמנות להתמודד מול פחדיו העמוקים ביותר ולנצח אותם, וכך לצאת מחוזק מהניסיון. ממלכת הסיוטים מתבטאת בעולמנו בכל מקום מפחיד ומאיים, בו מרגיש האדם שפחדים עלומים אורבים לו מעבר לפינה. כל חדר חשוך יכול להפוך לסניף שלה.
5. הממלכה המיתית. זהו המקום בו מתבטאות האידיאות של החיים, הבריאה, העוצמה והגודל. עולם שבו הכל חי – האדמה, היסודות, גרמי השמים. עולם בו מתהלכים אלים ובני אלמוות, גיבורים ומפלצות ענק. עולם של יצירות כבירות, ושל מאבקים בקנה מידה קוסמי. כוחות ויצורים יכולים לבטא בו את עצמם ללא מגבלה, ולהשיג עוצמה וגודל מעבר לכל דמיון. הממלכה המיתית היא הרקע להתרחשותן של כל המיתולוגיות הקדומות, ושל יצירות פנטזיה רבות בנות זמננו, כמו שר הטבעות, רומח הדרקון, ועלילות קונאן הברברי ואלריק ממלניבונה. היא מבטאת את האידיאות הגדולות כשהן לובשות צורה מוחשית, בדמותם של אלים וגיבורים גדולים מהחיים. טוב ורע, אהבה ושנאה, חוכמה וגבורה, כבוד ויופי, הם כוחות מוחשיים בממלכה המיתית, כמו השמש והירח בעולם שלנו. הממלכה המיתית עיצבה את עולמנו במשך אלפי שנים, וגם אם כיום היא נדחקה לתחומי הדמיון, היא מתבטאת בכוחם של איתני הטבע, ביצירות כמו המטוס ופצצת האטום, ובאירועים כמו מלחמות עולם.
6. ממלכת האגדות, או ממלכת הפיות. בדומה לממלכה המיתית, גם היא מגלמת אידיאות וערכים בצורה מוחשית, אבל במקום לעסוק בגודל ובעוצמה, היא מתמקדת בתחום האישי והרגיש. זו אינה ממלכה של אימפריות וצבאות כבירים, אלא של ילדים וזקנות, איכרים ומשרתות, אבירים ונסיכות. אותם ערכים שהוזכרו לעיל – טוב ורע, אהבה ושנאה וכו' – לובשים גם בה דמויות של ממש, וכל מי שעובר בממלכת האגדות לומד ממנה לקח שישנה אותו לכל החיים. ממלכת האגדות היא הדומה ביותר לעולמנו, ועם זאת שונה ממנו בצורה משמעותית, וכמוהו היא מגוונת ועשירה מכדי לתאר אותה בשלמות, ולכן דמויותיה הן הרבות ביותר. אגדות האחים גרים ואנדרסן, ארץ עוץ וארץ הפלאות, ארץ לעולם-לא של פיטר פן, וארץ לעולם-לא-עולם של ניל גיימן, הן חלק מהתיאורים הרבים של ממלכת האגדות והפיות. צ'סטרטון הסביר את האמת הגדולה שבה במאמרו "האתיקה של ממלכת הפיות". משחק התפקידים Deliria מתאר בצורה נפלאה את מהותה ואת משמעותה עבורנו במילניום החדש (סיכום קצר מופיע אצלי במאמר "החיים בממלכת הפיות"). מבין כל הממלכות, נראה שהיא הרלבנטית ביותר בדורנו. היא מתבטאת בעולמנו בכל מקום – אם רק נדע להתבונן בצורה הנכונה.
7. הצלמוות, או השאול. עולם המוות והחושך, הרקב והחידלון. זהו צל אפל של עולמנו, דומה לו אך קודר ודומם, כמו הדמיון בין גופה לאדם חי. אם הממלכה המיתית מבטאת את העולם בראשיתו, הרי שהצלמוות מבטא את העולם בסופו, את קץ כל הדברים. מבחינה זו הוא ניגודה של אותה ממלכה. אל מול הגיוון, העושר, הפריחה והחיים שהיא מבטאת, הוא מבטא את האחדות האפורה והשוויונית של הקבר. התנאטוס אל מול הארוס. הצלמוות נראה בדרך כלל כמו העתק של עולמנו, אבל מת, חשוך ושומם, כשכל הערים חרבות ומתפוררות, והתושבים היחידים הם רוחות המתים, המתים המהלכים, והיצורים האפלים המושלים שם. זהו מקום מפחיד ועצוב אבל בעל משיכה מוזרה, ורבים חשים את הכמיהה למוות ולחידלון בתוכם. הוא מתבטא בעולמנו באומנות המקאברית לסוגיה, בבתי הקברות, ובכל מקום בו גיחוכו השלדי של המוות מזכיר לבני האדם את אחריתם הבלתי נמנעת.
8. הממלכה הזרה. כל הממלכות הקודמות, חגות באופן כלשהו מסביב לעולם הזה, מסביב לאדם, לנשמתו ולתשוקותיו. הממלכה הזרה לעומת זאת, מרוחקת ומנוכרת לחלוטין. היא מבטאת את מה שמעבר לתפיסה ולהבנה, את המרחבים העצומים והאדישים של היקום, ואת הכוחות הכבירים והבלתי נתפסים, שעבורם האדם אינו אלא חידק פעוט וחסר חשיבות – אם הם מודעים בכלל לקיומו. זוהי ממלכה בה ההיגיון, הלוגיקה והחוקים הבסיסיים ביותר המוכרים לאדם, אינם קיימים, ומשמעותה היחידה עבורו היא טירוף מוחלט. לאבקראפט המחיש אותה בכישרון רב, ופקח את עיני האדם למימד הנוכרי והזר הזה שבקוסמוס, לאימה שבחוסר החשיבות של האדם וכל ערכיו, אמונותיו ופעולותיו. בהגדרה, ממלכה זו אינה מתבטאת בעולמנו, אבל הדים ממנה נמצאים במרחבי החלל החיצון, במצולות הים, עם היצורים המשונים השורצים שם, ובהזיותיהם של מוכי הטירוף. היא אורבת תמיד מעבר למעגל האור וההיגיון, מחכה לנועז או לשוטה שיפתח את עצמו אליה.
כפי שניתן לראות, ארבע מהממלכות הללו נוטות יותר אל הטוב, והארבע האחרות אל הרע, או אל מה שנתפס בעינינו כרע. הרבה ממלכות פנטסטיות ממזגות בתוכן אלמנטים שונים של ממלכות בסיסיות אלה, למשל ממלכת הפיות עם ממלכת הסיוטים, או הממלכה המיתית עם הממלכה הזרה. אני מקווה שהאבחנה הטיפולוגית שעשיתי תעזור לשוחרי הפנטזיה להבחין באותם אלמנטים במקום בו הם מופיעים, ומתוך כך להגיע להבנה עמוקה יותר של הרעיונות שבעולמות הפנטזיה – ובעולם הזה.