עצות לאתאיסטים בויכוחים

עצות לאתאיסטים בויכוחים
פורסם ב 12/05/2014 14:26:56

 

במאמרים רבים כתבתי על נושאים הנמצאים במרכז הויכוח בין מאמינים לאתאיסטים. במאמר הבא אחרוג ממנהגי, ובמקום לתת עצות למאמינים כיצד לנהל ויכוחים מעין אלה – אתן כמה עצות טובות לאתאיסטים דווקא. אני בספק אם הם יאמצו אותן, אבל אילו יעשו זאת, זה יהפוך את הדיונים איתם לענייניים ומוצלחים יותר מכפי שהם בדרך כלל.

ואלו העצות שאני מציע לאתאיסטים (את חלקן, אגב, אפשר להתאים בשינויים קלים גם למאמינים – אז כדאי שגם הם יקראו בתשומת לב!). במהלך הדברים פזורים קישורים שונים שנועדו למי שרוצה להרחיב בנושאים.

1. אל תתנשאו. העובדה שאתם אתאיסטים לא הופכת אתכם לבעלי תבונה או היגיון יוצאי דופן, ולא מעידה על כך שאתם כאלה. גם אם דעתכם היא דעת מיעוט חריגה (כפי שהיא באמת), אין זה אומר שיש לכם "חשיבה ביקורתית" או "לוגיקה חסרת פשרות". אנשים אינטליגנטיים, חכמים ומוכשרים יש בשני הצדדים, וכך גם טפשים וכסילים למיניהם, ורבים משני הסוגים גם חוצים את הקווים לשני הכיוונים. זה גם לא ויכוח בין "היגיון" ל"אמונה" – גם באמונה יש היגיון, וגם בהיגיון יש אמונה. אם יש לכם משהו להגיד, אמרו אותו באופן ענייני, בלי הקדמות מנופחות על ההיגיון העשוי ללא חת שלכם. לא לחינם הביטוי "אתאיסטים עילאיים ומתנשאים" נשמע לאנשים רבים כמו טאוטולוגיה, וזה לא לטובתכם.

2.  אל תזלזלו. רוב רובה של האנושות, בעבר ובהווה, האמין ומאמין באלוקים, בצורות שונות. בין המאמינים נמנים רבים וטובים מגדולי הדורות, בתחומי המדע, הפילוסופיה, האומנות והרוח. נכון, יתכן שכולם טועים – אבל לא שכולם מטומטמים. דיבורים מזלזלים על "החבר הדמיוני" של המאמינים, או השוואת התנ"ך לאגדות ילדים, רק מוציאים אתכם קטנים וגסי רוח, כמו ערס בגלריה לאומנות. אפשר לחלוק, אבל תנו לצד השני את הכבוד הראוי לו (ובתשובה לשאלה המתבקשת – כן, אני גם בהחלט חושב שאין מקום לזלזל בדתות אחרות. ממש לא).

3. אל תתיימרו. אתם לא "יודעים" שאין אלוהים, עולם הבא, ניסים וכדו'. בהגדרה, אי אפשר "לדעת" שדברים מעין אלה אינם קיימים. האם סרקתם את כל מרחבי היקום על מימדיו השונים, ווידאתם מעל לכל ספק שאף אל אינו מסתתר בו באיזו פינה? לדעת שאלוקים קיים, זה אפשרי לפחות ברמה התיאורטית, אילו הוא יתגלה בצורה משכנעת כלשהי. לדעת שהוא לא קיים, זה בלתי אפשרי. לכן דייקו בדבריכם: אתם לא יודעים – אתם מאמינים. בדיוק כמונו.

4. אל תנכסו לעצמכם את המדע. המדע אינו יצירה אתאיסטית, ואינו תומך באתאיזם בשום דרך. המדע הוא בסך הכל התחום החוקר את עולם החומר. הרבה מדענים דגולים היו והינם אנשים מאמינים, והרבה אנשים מאמינים עוסקים במדע, ואינם רואים בכך סתירה לאמונתם הדתית. אם כבר, יתכן שמה שמאפיין אתכם הוא היצמדות למדע בתור האמצעי היחיד והבלעדי לחקר המציאות, בעוד שהמאמינים מסתמכים גם על אמצעים אחרים, כמו מסורת, חוויות דתיות ואינטואיציות. אבל הנקודה הזו היא לא לטובתכם, בדיוק כמו שאדם שמסתמך רק על חוש הראיה, אינו בעל יתרון על פני מי שמשתמש גם בראיה וגם בשמיעה.

5. אל תנופפו באבולוציה כל הזמן. זה כל כך אייטיז. אין שום קשר בין אבולוציה לאתאיזם, פרט לכך שהיא נותנת לאתאיסטים הסבר נוח לשאלת מוצא המינים, מבלי להזדקק למתכנן תבוני. רוב הדתיים כיום ממש לא מתרגשים מסתירות בין האבולוציה וגיל העולם לבין הכתוב בתורה. מספיק עמדות כבר גובשו בתגובה, חלקן דוחות את ההנחות של אותן תיאוריות, חלקן מפרשות את התורה כך שתתאים להן, וחלקן טוענות שמדובר בכלל בשני תחומים שונים שאינם מתנגשים. כנ"ל לגבי המפץ הגדול וחבריו. מה שברור הוא, שגם אם מאמצים את האבולוציה, אין בכך שום ראיה להעדר קיומו של האל; אדרבה, מנגנון מופלא כל כך, שמאפשר את התפתחותם של יצורים כל כך מורכבים מתוך חומרים כל כך פשוטים – הוא אפילו יותר מרשים מאשר בריאה מתוכננת של כל יצור בפני עצמו, ורק מעיד על גדלות האל שתכנן אותו...

6. אל תשחקו את הפסיכולוגים. אל תתחילו לעשות פסיכולוגיזציה של המאמינים, ולהסביר להם שאמונתם הדתית נובעת מסיבות לא רציונאליות כמו הפחד מהמוות, הפחד מלהיות בודדים ביקום, או השלכה של דמות האב על המציאות הקוסמית. כמו כל עמדה, האמונה הדתית נובעת משילוב של חשיבה רציונאלית ושל גורמים פסיכולוגיים, במינון משתנה מאדם לאדם – וכך בדיוק גם העמדה האתיאיסטית. רוצים שנסביר לכם שהכפירה שלכם נובעת בעצם מהרצון להפקרות מינית בלתי מוגבלת, ולפריקת עול החובה המוסרית מעל כתפיכם? או מטראומות שהיו לכם בילדות עם אבא שלכם? אם לא, אז מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך.

7. אל תתבכיינו. אם הייתם מאמינים בעבר, ונטשתם את האמונה שלכם, אל תתחילו לספר לנו כמה אתם מקנאים במי שעדיין מאמין, וכמה הייתם רוצים להיות בעצם דתיים, רק מה לעשות שאתם "יודעים" שהכל שקר. צר לי, רבותיי – אני לא מאמין לכם. ההחלטה אם להאמין או לא נתונה להכרעתו האישית של האדם, ומי שרוצה להאמין, מאמין. העובדה שאנשים רבים ממשיכים להאמין גם לאחר הניסיונות הקשים ביותר, וגם לאחר שנחשפו לכל הידע המדעי והפילוסופי הרלבנטי, ולכל הביקורות על האמונה והדת – מעידה על כך שהאמונה היא אפשרית, בכל מצב. פסיכולוגיזציה? עיינו בסעיף הקודם. אז אם החלטתם שלא להאמין, בבקשה, רק אל תעמידו פני גיבורים טראגיים שההחלטה נכפתה עליהם בעל כורחם. זו הבחירה שלכם, עימדו מאחוריה.

8. אל תערבבו תחומים. אלוהים זה נושא אחד, אל פרסונאלי זה נושא שני, ודת זה נושא שלישי. כשם שקיומו של מתכנן תבוני אינו מוביל ישירות למסקנה שצריך להניח תפילין, כך שאלות על מוסריותו של האל (איפה הוא היה בשואה וכו') לא מפריכות את אפשרות קיומו כבורא ומתכנן, ובטח שקושיות על דת ספציפית לא קשורות לכך. בתור אנשים ששוללים את האל בכל הרמות, תצטרכו להתמודד עם כל אחת בפני עצמה, ולא לעשות סלט מהכל.

9. אל תאשימו את הדת בחוסר מוסריות. לא מפני שאין מקום לדון ביחס בין דת למוסריות – בהחלט יש כזה – אלא מפני שטענות כאלה, כשהן נשמעות מפיכם, גובלות באבסורד. בעולם בו אתם חיים, עולם שכולו חלקיקי חומר עיוורים המסתחררים להם ללא מטרה, עולם שבו האדם אינו אלא גוש חלבונים  מבעבע וחסר בחירה חופשית שהתגבש באקראי, ותודעתו אינה אלא אוסף הפרשות כימיות  - קצת מוזר לשמוע פתאום דיבורים על חובה מוסרית, זכויות אדם, ערכים הומאניים וכל מה שכרוך בזה. לפני שאתם מאשימים את הדת בעוולות מוסריות, כדאי שתסבירו קודם מהו בדיוק המוסר שאתם מדברים עליו, ואיך הוא קיים בעולם שלכם. בתור אחד שכתב עבודת דוקטורט בנושא, הרשו לי לומר לכם – זה לא הולך להיות לכם קל.

10. היו מודעים לעצמכם. אם האתאיזם נראה לכם כמו מסקנה הגיונית מתבקשת, יש סיכוי טוב שאינכם מודעים להנחות היסוד שעומדות בבסיסו. למשל, ההנחה לפיה חובת ההוכחה היא על המאמינים באל, אינה מובנת מאליה כלל; כך גם הקמצנות האונטולוגית, שמסרבת להכניס לתמונת המציאות כל דבר שלא הוכח בוודאות; שלילת תחומה של האמונה והאינטואיציה; הזלזול ברוח האדם, באנושות ובמסורת; ועוד. האתיאיזם, כפי שכבר ציינתי, הוא לא "היגיון" או "לוגיקה" ובטח שלא "ידיעה" או "מדע". הוא אמונה המבוססת על הנחות מסוימות, כמו כל אמונה אחרת.

והעצה האחרונה והטובה מכולם: אל תהיו אתאיסטים. זה כל כך יומרני וחסר ביסוס. אם לא מאמינים, לפחות תהיו אגנוסטים, תגידו שאתם לא יודעים אם יש אלוקים או לא. לקבוע באופן נחרץ, או "במידה רבה של סבירות", שאין אלוקים – לא מוציא אתכם ענווים ולא חכמים.   

 

 





print
כניסה למערכת